אקולוגיה וסביבה

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות

3 בפברואר, 2013

גוזלי תנשמת. השימוש בהדברה ביולוגית של מכרסמים נעשה נפוץ בכל חלקי הארץ | צילום: אמיר עזר


יואב מוטרו
השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפ
מוטי צ'רטר
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
דן אלון
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
שאול אביאל
קיבוץ שדה אליהו
קובי מירום
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
אורי פלג
המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב
סאמח דראושה
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
נועם וייס
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
אמיר עזר
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
עדן קן
המחלקה לכלכלה חקלאית וִמנהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים
שלמה קפואה
אגף אגרואקולוגיה, המשרד להגנת הסביבה
יוסי לשם
המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

יואב מוטרו
השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפ
מוטי צ'רטר
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
דן אלון
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
שאול אביאל
קיבוץ שדה אליהו
קובי מירום
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
אורי פלג
המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב
סאמח דראושה
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
נועם וייס
החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
אמיר עזר
מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
עדן קן
המחלקה לכלכלה חקלאית וִמנהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים
שלמה קפואה
אגף אגרואקולוגיה, המשרד להגנת הסביבה
יוסי לשם
המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

מינים מסוימים של מכרסמים הם מזיקים קשים לחקלאות. שיטות ההדברה הקונבנציונליות אינן נותנות מענה מספק לבעיה זו, וחומרי ההדברה שבשימוש מסוכנים מאוד לאדם ולסביבה. לפני כמה עשורים הוצעה שיטת ההדברה הביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות (Tyto alba) ובזים מצויים (Falco tinnunculus) והיא משמשת במקומות רבים בארץ ובעולם. ההדברה מסתמכת על התכונות הטבעיות של התנשמות והבזים לציד מכרסמים, ומתבססת על אוכלוסיות דורסים מהבר שבאות לקנן בתיבות קינון מלאכותיות המוצבות בשטחים החקלאיים למטרה זו. 

בארץ מיושמת שיטה זו כבר שלושה עשורים, והתוצאות החיוביות הראשונות נמצאו בקיבוץ שדה אליהו שבבקעת בית שאן, קיבוץ שחרט על דגלו חקלאות ביולוגית ואורגנית שאינה נלחמת בסביבה אלא משתלבת בה. היישום בשדה אליהו לווה במחקר מדעי שהניב ארבע עבודות מוסמך ושתי עבודות דוקטור, שניתחו את מערכת ההדברה הביולוגית מהיבטים שונים. כחלק מפעולות המחקר נבדקו ביולוגיית הקינון של התנשמת, הרכב מזונה, תחומי השיטוט שלה והשפעתה על המכרסמים ועל היבול החקלאי. ממחקרים אלה ניתן לראות בבירור שאוכלוסיות גדולות וקבועות של תנשמות יכולות להתבסס סביב תיבות קינון מלאכותיות ולשמש מדביר ביולוגי של מכרסמים [1, 2]. כל זוג מקנן של תנשמות מחסל בין 2,000 ל-6,000 מכרסמים בשנה, כתלות בשפע המכרסמים בשטח, בגודלם של פרטי הטרף ובמספר הגוזלים שבקן. התנשמות יכולות לגוון את מזונן בהתאם למצאי בשטח ולהישאר במספרים גבוהים גם כאשר אוכלוסיות של מינים שונים של מכרסמים מצטמצמות, ובכך למנוע התפרצויות של אוכלוסיות מבעוד מועד [5]. בזים מצויים מקננים בקִנים מלאכותיים מסוג אחר. מזונם של הבזים מגוון יותר, אך בתקופות ובאזורים שכמויות המכרסמים בהם גדולות, משמשים המכרסמים חלק ניכר מתזונתם של הבזים. כך הבזים הם גורם משלים בַּיום לתנשמות הצדות בלילה [3]. בבדיקה של הכדאיות החקלאית והכלכלית של השימוש בתנשמות נמצא כי בגידולים שנבדקו, לחץ הטריפה של התנשמות מגדיל את היבול בכ-3.6% ובכך מעלה את ההכנסות של החקלאי הרבה מעבר להשקעה הכספית בתיבות הקינון ובתחזוקתן (תוספת ההכנסה גבוהה פי 20 מהתשומות) [3]

הדברת נברנים באמצעות תנשמות היא סביבתית ויעילה יותר משימוש בפיתיונות של גרגירי חיטה מורעלים | צילום: אמיר עזר

בעקבות ההצלחה בבקעת בית שאן, הוחלט להרחיב את המיזם לכלל שטחי הארץ. החל משנת 2008, בהובלת החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת תל-אביב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה, התרחב המיזם לשטחים נרחבים, וכיום מונה "המיזם הלאומי" למעלה מ-3,000 תיבות קינון (איור 1), המניבות אלפי גוזלים (עד יולי 2012 טובעו 2,753 גוזלי תנשמות ועוד היד נטויה). בעקבות ההצלחה בארץ, נוצר שיתוף פעולה פורה, דרך המשרד לשיתוף פעולה אזורי, עם שכנינו בירדן וברשות הפלסטינית. גם שם הוקמו עשרות תיבות קינון, והמנהיגים והחקלאים פועלים יחד עם הישראלים לשינוי שיטות ההדברה באזוריהם. אנשי המיזם מלווים את החקלאים בבואם ליישם את השיטה; מסבירים את הנושא לחקלאים, לתלמידים ולציבור הרחב ומלמדים אותם; מצלמות און-ליין המתעדות קינונים של תנשמות בארץ משדרות באינטרנט את הקורה בקִנים, ואנשים יכולים לצפות בחייהם הנסתרים של התנשמות מבלי להפריע להן. לשידור של הקינון בטירת צבי בשנת 2010 היו 240,000 כניסות. סרט תיעודי שהפיק וביים יובל דקס בנושא ההדברה הביולוגית בעזרת תנשמות ובזים זכה במקום הראשון בפסטיבל Agrofilm בסלובקיה, הפסטיבל הבין-לאומי ה-28 בנושא טבע, חקלאות וסביבה. על אף הפופולריות הגואה של התנשמות, אנשי המיזם אינם נחים, ועוסקים במחקר תמידי שתפקידו לייעל ולשפר את השיטה [4].

איור 1

סיכום 30 שנות הצבת תיבות קינון לתנשמות ותחילת המיזם הלאומי

במסגרת הגברת השימוש באויבים הטבעיים של המכרסמים, הופחת באופן משמעותי השימוש ברעל נגד מכרסמים בשדות הארץ לכעשירית מהכמות שאושרה לשימוש לפני חמש שנים. הפחתה זו מלווה בניטור ובמעקב אחר אוכלוסיות המכרסמים כדי לוודא שהן אינן גדלות יתר על המידה בעקבות המעבר לממשק ההדברה הביולוגית. ואכן, אוכלוסיות אלה אינן גדלות באופן חריג, ותנודותיהן מווסתות במידה גבוהה על-ידי העופות הטורפים [3]

כיום ישנם מאות חקלאים המשתמשים בשיטת ההדברה הביולוגית נגד מכרסמים. השימוש בשיטה נעשה כמעט בכל האזורים החקלאיים במדינת ישראל, מקו באר-שבע בדרום ועד לגבול הצפון. חקלאים רבים עוברים להשתמש בשיטה ובכך מפחיתים את השימוש ברעלים נגד מכרסמים בשדות מבלי לפגוע ביבולים. הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו. המיזם הפך לדגם מוביל לשיתוף בין חקלאים, שומרי טבע והאקדמיה.


  1. ארם א. 1999. דינמיקת אוכלוסיות מכרסמים בשטחים חקלאיים (עבודת גמר לתואר שני). ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.
  2. כחילה ג. 1992. התנשמת כמדביר ביולוגי של אוכלוסיות מכרסמים בשטחים חקלאיים (עבודת גמר לתואר שני). ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים.
  3. מוטרו י, לשם י, אביאל ש, ואחרים. 2010. השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. תל-אביב: החברה להגנת הטבע, משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה.
  4. Charter M, Meyrom K, Leshem Y, et al. 2010. Does nest box location and orientation affect occupation rate and breeding success of Barn Owls Tyto alba in a semi-arid environment? Acta Ornithologica 45: 115-119.
  5. Tores M, Motro Y, Motro U, and Yom-Tov Y. 2005. The barn owl – A selective opportunist predator. Israel Journal of Zoology 51: 349-360.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

מוטרו י, צ'רטר מ, אלון ד ואחרים. 2013. השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. אקולוגיה וסביבה 4(1): 8–10.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      יואב מוטרו
      השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפ
      מוטי צ'רטר
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      דן אלון
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
      שאול אביאל
      קיבוץ שדה אליהו
      קובי מירום
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      אורי פלג
      המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב
      סאמח דראושה
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      נועם וייס
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      אמיר עזר
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
      עדן קן
      המחלקה לכלכלה חקלאית וִמנהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים
      שלמה קפואה
      אגף אגרואקולוגיה, המשרד להגנת הסביבה
      יוסי לשם
      המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב

      יואב מוטרו
      השירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות ופיתוח הכפ
      מוטי צ'רטר
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      דן אלון
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
      שאול אביאל
      קיבוץ שדה אליהו
      קובי מירום
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      אורי פלג
      המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב
      סאמח דראושה
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      נועם וייס
      החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה
      אמיר עזר
      מרכז הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע
      עדן קן
      המחלקה לכלכלה חקלאית וִמנהל, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים
      שלמה קפואה
      אגף אגרואקולוגיה, המשרד להגנת הסביבה
      יוסי לשם
      המחלקה לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת תל-אביב




      ציטוט מומלץ

      מוטרו י, צ'רטר מ, אלון ד ואחרים. 2013. השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות. אקולוגיה וסביבה 4(1): 8–10.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות ברמות הורמוני המין אצל שני מינים של שבלולי מדבר בהר הנגב הצפוני

      גלית הרמן, לארי שור, יוסף שטיינברג

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שומרי הבר למען המסדרון האקולוגי

      הדס מרשל ברוך

      גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

      היחידה האזורית לאיכות הסביבה בשרון היא הגוף המייעץ בתחומי סביבה וקיימות עבור שש רשויות השרון. לנוכח תוכניות בנייה מואצות ומתוך ההבנה לסכנה הגדולה הנשקפת לשטחים הפתוחים והטבע המקומי, היחידה מקדמת מודעות לחשיבות המסדרון האקולוגי בשתי רמות: תכנונית וחינוכית-קהילתית

      גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים
      לראש העמוד