התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

קנה מצוי (Phragmites australis) הוא מין בר במערכות טבעיות בישראל. עם זאת, בשטחים מופרים הביולוגיה הייחודית שלו מעניקה לו יתרון תחרותי על פני צומח מקומי, והוא הופך אגרסיבי ומתפרץ. הקנה המתפרץ מעמיד אתגר למנהלי השטח בהיבטי ניקוז, ניהול חקלאי ושמירת טבע. הכלים הקיימים לניהול אוכלוסיותיו מוגבלים ביעילותם, ולצד התועלת בהם יש להם מחיר כלכלי וסביבתי גבוה. למרות ממדי התופעה ועלויות הטיפול הגבוהות, המחקר על הקנה המצוי בארץ נמצא בראשיתו. הידיעה שלפניכם סוקרת את הספרות העולמית בנושא ומביאה תובנות ממיזמים מקומיים.

קנה מצוי הוא עשב רב-שנתי ממשפחת הדגניים המתאפיין בגבעולים גליליים (קנים) וגדל בבתי גידול לחים ^[14]. תפוצתו הרחבה של הקנה מתאפיינת בשונות גנטית רחבה ^[25], וחלק מהגנוטיפים נחשבים מינים פולשים באזורים שונים בעולם ^{[13, 19, 22, 24, 33]}. הגנוטיפ המקומי בישראל המכונה "MED" (ים תיכוני) נפוץ בשטחים הסמוכים לחופי אגן הים התיכון ^[25], ומתאפיין בערכים גבוהים יחסית של גובה הנצרים, במסה שלהם ובמספר ניצני ההתחדשות עליהם ^[33]. הגנוטיפ האירופי (שאוכלוסיותיו דווקא מצטמצמות בארצות המקור ^{[16, 31]}) והגנוטיפ הים תיכוני פולשים לצפון אמריקה תוך דחיקה של הגנוטיפ המקומי ^{[19, 22, 26]}.

הקנה המצוי הוא מין מפתח במערכות אקווטיות בישראל ^[2], ונודעת לו תרומה חשובה לשירותי המערכת האקולוגית ולמגוון הביולוגי ^{[20, 21]}. הקנה מתפקד כסנן ביולוגי לטיהור גופי מים ^[21] וסופח מתכות כבדות ^[23]; הוא ממתן השפעות של שינוי האקלים מאחר שהוא מקבע פחמן ביעילות, וצומח היטב בריכוזים גבוהים של פחמן דו-חמצני ובטמפרטורה גבוהה ^[9]. עם זאת, חישות הקנה יוצרות מחסום לזרימות בעת שיטפון. הביומסה סותמת מעברי מים ומתקני ניקוז ומעודדת השקעת סחף המובילה להרחבת האפיק, לעיתים תוך פגיעה בשימושים גובלים ^[1]. לקנה פוטנציאל להיות פונדקאי לפתוגנים ולכנימות המשמשות וקטורים להפצת מחלות הפוגעות בגידולים חקלאיים ^{[12, 18, 28, 44]}.

הקנה המצוי הוא צמח בעל יכולת הסתגלות גבוהה ביותר. הוא מסוגל להעלות את הלחץ האוסמוטי בתאיו כדי לאזן מליחות גבוהה בקרקע ^[6]. מושבה של קנה מקיימת מערכת "חברתית" של יחסי תמיכה הדדית מתחת לפני השטח (clonal integrity). לדוגמה, האוכלוסייה משנעת חמצן בין קני השורש להזנת פרטים המצויים בתנאים של חוסר חמצן ^{[5, 6, 41]}. ידועות אוכלוסיות של קנה שאף משנות את מנגנוני הטמעת האור שלהן, תכונה המקנה להן יתרון בתנאי חום ויובש ^[41]. הקנה מתפשט ברבייה וגטטיבית במהירות רבה, וקְנה השורש מסוגל להתארך בעשרה מטרים בעונת צימוח בודדת ^[34]. פיזור הזרעים מתרחש באוויר ובמים, והם יכולים להגיע למרחק של קילומטרים רבים מצמח האם ^[15]. היכולת המרשימה של המין להתנחל ולגדול בטווח רחב של תנאי סביבה הופכת אותו למין מתפרץ בבתי גידול טבעיים ^[10] ובבתי גידול שעוצבו על-ידי האדם ^[7], לרבות שטחים חקלאיים מושקים. הפרת קרקע, שינויים בכמות המים ובאיכותם, בטמפרטורה, במפלס מי תהום, במשטרי הזרימה ובניקוז, וכן עיבוד חקלאי, הדברה כימית, שרפות ותחזוקה מכנית, נותנים כולם יתרון תחרותי לקנה המסתגל בקלות ^{[6, 30, 34, 35, 39]}, ומנהלי השטחים נאלצים לנהל את אוכלוסיותיו.

כיסוח וקציר הם פעולות התחזוקה הנפוצות ביותר לטיפול בקנה בישראל. עם זאת, מדובר בפתרון זמני, שבטווח הארוך רק מעודד את צימוח הקנה ואת התפשטותו, מאחר שהוא מתחדש בקלות. מיטוב של הגובה, התדירות ומועדי הכיסוח יכול לשפר את יעילות הטיפול ^{[17, 29, 37, 38]}. עקירה וסילוק הקנה פוגעים במרקם הקרקע, ולכן מתאימים רק במקרים שבלאו הכי נעשות עבודות עפר ^{[17, 29, 32, 37, 38]}. רעיית בקר מביאה לתוצאות חלקיות ^[43], ואינה מתאימה לבתי הגידול הלחים בשל החשש לפגיעה באיכות המים. שרפה יזומה מיושמת לרוב בשילוב עם הדברה, במטרה לסלק את הביומסה היבשה של הקנים ולאפשר תנאים נוחים להתבססות של הצומח הטבעי, אך היא פוגעת בבעלי חיים ומסוכנת באזורים מיושבים. חיפוי סולארי נוסה עד כה במחקרים מעטים בלבד ^[38], ובכל מקרה מתאים לבתי גידול מישוריים וללא אבנים ^[11]. קוטלי עשבים כגון אימזפיר (Imazapyr) וגלייפוסט (Glyphosate) יעילים במידה ניכרת בצמצום אוכלוסיית הקנה, בעיקר כאשר הטיפול מבוצע כחלק מהכנת השטח לשיקום צמחי. מחקרים אקוטוקסיקולוגיים שבחנו את השפעת השימוש בגלייפוסט ובתוצרי הפירוק שלו על בעלי חיים בגופי המים מצאו היעדר השפעה שלילית או השפעה מועטה בלבד ^{[8, 36, 40, 42]}. עם זאת, מאחר שמדובר בתכשירים שאינם בררניים, שימוש נרחב (מספר מחזורים בשנה במשך מספר שנים, או בניגוד להוראות היצרן) עשוי לגרום להשפעות כרוניות על בית הגידול ^[27]. ניצנים לניסיונות מוצלחים המשלבים טכניקות שונות לטיפול בקנה נראים באתרים שונים בארץ, לדוגמה בנחל גדעונה ^[3] (איור 1) ובביצת רובין ^[4], שבשניהם היו חישות קנה מפותחות. שיקום נחל גדעונה כלל הסדרה הנדסית של הנחל, עקירה וסילוק של קנה ושתילת צמחיית גדות מעוצה. תחזוקת הקנה כללה הדברה ממוקדת. לאחר ביסוס הצומח בוצע ממשק "התשה" של הקנה שכלל כיסוח מחזורי עד חצי הגובה של הקנים. תוצאות השיקום ניכרות בשטח בוויסות הקנה ובהתבססות של צמחיית גדות עשירה ומגוונת. לסיכום, הסתגלנות הגדולה של הקנה המצוי והביולוגיה הגמישה שלו מאפשרות לו להתנחל במגוון בתי גידול לחים, לעיתים תוך דחיקת צומח מקומי. אנו סבורים ששיקום כולל של תפקודי בית הגידול האקווטי ומתן תנאים לביסוס חברת צומח מקומית יכולים להוות כלי לוויסות אוכלוסיית הקנה בסביבות לחות ^{[17, 37, 45]}. לצורך ביסוס השערה זו נדרש מחקר סדור.

איור 1

חברת צומח ליד נחל

א. השתלטות קנה מצוי על חתך האפיק בנחל חרוד. הנוף הירוק והמלבני מאפיין השתלטות חד-גונית של המין המתפרץ על כל מתווה הנחל. ב. התבססות חברת צומח עשירה באפיק נחל גדעונה (סמוך וצמוד לאפיק), בעקבות מיזם שיקום הנחל שהובילה רשות ניקוז ירדן דרומי. הצומח בתמונה כולל בעיקר שיחים מעוצים, עם נוכחות דלה יחסית של קנה מצוי | צילום: עודד כהן

תודתנו לקרן נקודת ח"ן שמימנה את סקר הספרות. לדו"ח המחקר המלא.