חציית בעלי חיים את גדר הגבול עם ירדן במעברים ייעודיים – שמירה על קישוריות יבשתית רציפה במרחב הערבה

בשנים האחרונות מחריפים אתגרי ההגנה על גבולות המדינה, וגורמים לאתגרים אקולוגיים. הצבת גדרות גבול קשיחות, גבוהות ורציפות משפיעה על יכולת התנועה של בעלי חיים בין שני עברי הגבול. החלק הדרומי של הגבול בין ישראל לירדן, בין הערבה הישראלית לערבה הירדנית, היה בעבר שטח רציף ובלתי מופרע עם קישוריות מלאה מבחינת תנועת בעלי חיים. אולם בשנת 2015 החלה בניית גדר הגבול המזרחי (המכונה "שעון החול"), שכיום מגיעה מאילת עד אזור יטבתה. הגדר יוצרת מחסום מלאכותי באזור המהווה מסדרון בין יבשות, ומונעת מעבר של מיני יונקים וזוחלים גדולים.

כדי לאפשר מעבר בטוח של בעלי החיים הללו שולבו בגדר מעברים ייעודיים המכונים מעברי למ"ד בשל צורתם, על פי הנחיות רשות הטבע והגנים. המעברים האלה מאפשרים מעבר של חיות בר גדולות, אך לא של בני אדם – מה שמסמן שינוי בתפיסת ניהול מרחב הגבול, הדואגת לביטחון תוך כדי שמירה על המערכת האקולוגית. בעקבות הקמת גדר הגבול במהלך השנים 2013–2014, ביקשה רשות הטבע והגנים להבין מה תרומתם של המעברים. על כן היא מימנה מחקר, שערכו המחברת וצוות המעבדה לאקולוגיה מדברית במו"פ מדבר וים המלח בשנת 2023. במחקר נבחנה אפקטיביות המעברים – האם בעלי חיים עוברים במעברים? אילו מינים? באיזו תדירות? מה כיוון תנועתם (מה אנחנו "מייצאים" ומה "מייבאים" מירדן)? אילו גורמים סביבתיים (כגון קרבה לשטחים פתוחים, שטחים מיושבים או שטחי חקלאות) משפיעים על תנועתם?

40 מצלמות מעקב הוצבו במרווחים של כ-1 ק"מ מול המעברים בגדר הגבול, מחוף ים סוף בדרום ועד לקיבוץ יטבתה בצפון, והופעלו בשלוש עונות (חורף, אביב וקיץ). כ-60% מן התמונות, שלא נראו בהן בעלי חיים חוצים (תמונות ריקות, תמונות כלי רכב או אנשים), נופו באמצעות בינה מלאכותית. שאר התמונות נסקרו ידנית לזיהוי פרטני של מינים, מספר פרטים וכיוון התנועה (מערבה לישראל או מזרחה לירדן).

תוצאות המחקר מעידות שהמעברים הייעודיים מאפשרים מעבר למגוון חיות בר, כמו גם למינים מתפראים. בכל המעברים שנבדקו נצפתה תנועה של בעלי חיים. בעלי חיים רבים, ובעיקר אלה הפעילים בלילה, משתמשים במעברים, בשני הכיוונים, בשלוש העונות שנבדקו. במהלך 44 לילות צילום תועדו 4,181 פרטים של יונקים, שמשתייכים לשבעת מיני הבר של היונקים הבינוניים השכיחים באזור, וכן לארבעה מינים מבויתים. כמו כן, נצפו מינים של זוחלים ועופות, אף על פי שאינם נזקקים למעברים כדי לחצות את הגדר.

אילו בעלי חיים חוצים את הגבול?

בעלי החיים שנצפו עוברים בתדירות הגבוהה ביותר היו מינים מתפרצים של טורפים: תן (Canis aureus) (2,671 פרטים), ואחריו שועל מצוי (Vulpes vulpes) (995 פרטים). בחמישים אחוזים מן המעברים נצפו 270 פרטי ארנבת מצויה (Lepus capensis), ובהפרש ניכר אחריהם – 91 פרטים משוטטים של כלב הבית (Canis lupus familiaris) ו-21 פרטים של חתול הבית (Felis silvestris catus). הכלבים והחתולים נצפו בעיקר סמוך לעיר אילת ולמסוף מעבר הגבול רבין. כמו כן, תועדו 10 חציות של זאבים (Canis lupus). איור 1.

על פי התנהגות בעלי החיים שתועדה בתמונות ניתן לשער כי אלה מהם שחוצים באופן תדיר את הגדר, יודעים היכן נמצא המעבר – ברוב המקרים הם אינם סורקים את השטח בחיפוש או מהססים, אלא הולכים ישירות אליו, וככל הנראה עוברים באופן קבוע באותו מעבר או במעברים סמוכים לו.

איור 1

התפלגות מרחבית של חציית החלק הדרומי של הגבול המזרחי על-ידי ארבעת מיני היונקים השכיחים

כל תרשים עוגה מציין מיקום של מעבר שצולם, והתפלגות המינים שחצו באותו מעבר במהלך שלוש עונות הבדיקה.

תנים חצו את הגבול בעיקר בקרבת יישובים ושטחי חקלאות ופחות בשטחים פתוחים, דבר המעיד על מתאם בין זמינות מזון ומקורות מים לבין פעילותם. התנים נצפו בכל העונות: בחורף התנים התפזרו לכל אורך הגדר (נצפו ב-100% מהמעברים), ואילו בקיץ ובאביב הצטמצמה פעילותם לכשני שלישים מן המעברים (60% ו-66%, בהתאמה). אומנם התנים הם בעלי חיים ליליים, אך ידוע כי בעונות הקרירות שעות הפעילות מתארכות. במחקר זה נראה כי אפילו בעונת הקיץ (איור 2א) התרחשה פעילות לאורך כל שעות היממה, אך בעיקר בלילה, עם שיא פעילות לפני הזריחה ושיא במספר העוברים מישראל לירדן לאחר הזריחה. נראה שהתנים משחרים למזון בישראל בלילה, ולנים ביום בירדן (איור 2א).

שועלים הראו פיזור מרחבי אחיד יותר של שימוש במעברים (בהשוואה לתנים) לאורך הגדר בחורף (השתמשו ב-89% מן המעברים), כולל בשטחים פתוחים שאינם צמודי חקלאות, כגון שמורת עברונה וסמוך לשדה התעופה, ופעילותם הצטמצמה לכשני שלישים מן המעברים בעונות החמות (בקיץ – 68% ובאביב – 66%). בהשוואה לתנים, שעות השימוש במעברים היו מצומצמות יותר, ללא פעילות בשעות היום (איור 2ב).

איור 2

דפוס פעילות טורפים בקיץ לאורך שעות היממה, וכיוון חציית גדר הגבול – מישראל לירדן או מירדן לישראל

פעילות תנים (N=415) (א), ופעילות שועלים (N=176) (ב).

אילו בעלי חיים אינם חוצים את הגבול?

סמוך לגדר נצפו בעלי חיים שגודל גופם אינו מאפשר להם מעבר: צבי הנגב (Gazella dorcas), שאוכלוסיותיו מרוכזות בעיקר באזור שמורת עברונה ובמסדרון הצר שנותר למעבר בסמוך לשדה התעופה רמון; מספר פרטים של צבוע מפוספס (Hyaena hyaena syriaca) שגילו עניין רב במעברים, ואף הטילו לצידם שתן וגללים כסימון נוכחות; גמלים (Camelus dromedarius), שנמצאים רק בצד הירדני; חזיר בר (Sus scrofa) מזדמן שניסה לחצות.

היבטים בתפעול המעברים ובמיקום עתידי של מעברים בגדרות הגבול

קונפליקטים בין חיות בר לפעילות אנושית

נמצא מתאם בין סמיכות המעבר לאזורים בשימוש אנושי (כגון בסיסי צבא, מעבר הגבול עם ירדן והעיר אילת) ולשטחים חקלאיים לבין תדירות השימוש בו על-ידי מיני יונקים מלווי אדם (כגון תן, שועל, כלב וחתול). קיים קונפליקט עם האדם עקב נזקים שגורמים תנים ושועלים ליבול החקלאי ולתשתיות בשדות. לפיכך, יש לנטר מעברים הסמוכים ליישובים או למקורות מזון, ובהתאם לתוצאות יש לשקול את חסימתם לפרקי זמן מסוימים על פי דפוסי הפעילות של בעלי החיים או להימנע מהקמת מעברים באזורים מסוג זה. במקומות מרוחקים מהשפעות אדם יש לשקול את ציפוף המעברים.

כדי לצמצם את הקונפליקטים יש לצמצם את מוקדי המשיכה בשטח (כגון אשפה, פסולת חקלאית ומים זמינים), וכן יש לדלל את האוכלוסיות כדי למנוע את התפרצותן. ניתן להשתמש בנתיבי המעבר הסואנים כנקודת פוטנציאליות לדילול מינים מתפרצים. ראוי לציין שתנים אינם מין מדברי טבעי, והתפשטותם לערבה החלה לפני כשלושה עשורים. ב-20 השנים האחרונות מדוללות אוכלוסיות התנים בצורה קבועה, ולמרות זאת, נזקי החקלאות לא פסקו.

האם מעבר קבוע עלול להוות מלכודת אקולוגית?

בגדר הגבול עם מצרים נצפה קרקל שארב לשועלים המגיחים מן המעבר, אך באזור הנבדק נראה כי מספר מינים שונים משתמשים באותו מעבר, ולעיתים נצפו בסמיכות זמנים שועלים ותנים, ארנבות ושועלים, ואפילו נצפו יחדיו חתול ותן, כשהחתול הוא המאיים על התן. נראה שלפחות לעת עתה המעברים אינם מהווים מלכודות.

מכשול הגובה

עקב בעיות טכניות מעברים רבים אינם נמצאים בגובה פני הקרקע, כך שחיות קטנות, כדוגמת קיפודים, אינן יכולות לטפס לתוך המעבר, והשימוש בו מוגבל לחיות בינוניות שמסוגלות לעשות זאת.

כלבת

כניסת כלביים מירדן עלולה לגרום להתפרצות מגפת כלבת. כדי למנוע זאת ניתן לפזר חיסוני כלבת אוראליים (בתוך פיתיון) במעברים הקיימים או לסגור מעברים הסמוכים לריכוזי אוכלוסייה, למשל בקרבת אילת, מעבר הגבול רבין וקיבוצים.

כלי לניטור האוכלוסייה

ניתן להשתמש במעברים ככלי לניטור האוכלוסיות, המעיד על פיזור מרחבי ושינויים לאורך הזמן, אך יש להביא בחשבון שתכיפות השימוש במעברים אינה מעידה בהכרח על צפיפות הפרטים או על גודל האוכלוסייה. לדוגמה, ייתכן שישנו פרט אחד שנכנס ויוצא מספר פעמים בלילה, או משתמש במספר מעברים, ולעומת זאת ייתכן שלא כל הפרטים באוכלוסייה משתמשים במעברים.

לסיכום, לאורך הגבול המפריד בין ישראל לירדן, בין הכינרת ליטבתה, צפויה להיבנות בקרוב גדר שאורכה כ-350 ק"מ. כדי לצמצם את פגיעתה באוכלוסיות מיני הבר יש ללוות את התכנון: בניתוח אקולוגי של המקטע המיועד לגידור שיבטיח בחירה במיקום מיטבי למעברים; בניטור המעברים; בתפעול המעברים בהתאם למינים העוברים בהם. יש לעשות זאת נוסף על המסקנות שעלו מפרויקט הניטור שתואר להלן: הצורך בשיפור המעברים כך שלא יהיו מנותקים מפני הקרקע; הצורך בציפוף המעברים באזורים עם השפעה אנושית נמוכה; הצורך ביצירת פתחים נוספים שיותאמו למינים קטנים כדי שהמעברים הגדולים ליונקים לא יהפכו עם הזמן למלכודת אקולוגית. כמו כן, פעולות שנעשות בישראל לצמצום קונפליקט עם האדם במטרה לצמצם נזקי חקלאות ולמנוע התפרצות כלבת, צריכות להיעשות בשני עברי הגבול. לשם כך נדרש שיתוף פעולה בנושא בין ישראל לירדן, שאינו מתקיים בתקופה זאת.