אקולוגיה וסביבה

מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה

13 באוקטובר, 2016

מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת, בשכונת יבנה הירוקה. יולי 2014 | צילום: עידן ליבס


מאת

אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
עידן ליבס
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
גדי רוזנטל
חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי
דנה גבאי
חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי

מאת

אופירה אילון
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
עידן ליבס
מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
גדי רוזנטל
חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי
דנה גבאי
חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי

אחד ההיבטים הסביבתיים המרכזיים של דפוסי הצריכה בחברה הוא מאפייני הפסולת שמקורה במשקי הבית. סקר שערך הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכליים (OECD) ב-2011 בקרב 12,000 משקי בית מ-11 מדינות מפותחות מעלה כי כמות הפסולת המדווחת בישראל היא הגבוהה ביותר, ועומדת על 69 ליטרים לשבוע למשק בית ממוצע – לעומת ממוצע של 42 ליטרים בכלל המדינות [2]. נתון זה עשוי להוות אינדיקציה לשלל בעיות, אך גם מסמן את האתגר הקיים בישראל בעצם העומס המוטל על מערך האיסוף והטיפול בפסולת, שמצריך בחינת פתרונות מתקדמים שטרם יושמו בארץ.

מערכות אוטומטיות לאיסוף פנֵאומטי של פסולת הן חלופה מתקדמת למערך איסוף הפסולת הקונבנציונלי על-ידי משאיות. המשתמשים משליכים את הפסולת דרך פתחים ייעודיים, הממוקמים בנקודות ציבוריות בתוך הבניין או בשטחו החיצוני. הפסולת מאוחסנת זמנית בנקודת הכניסה וממתינה לאיסוף על-ידי המערכת הראשית, בהתאם לסוג הפסולת. משם מועברת הפסולת בצנרת לנקודות איסוף מרכזיות, ומהן היא מועברת באופן מרוכז לטיפול או להטמנה.

במערכות הללו מתאפשרת הפרדה לזרמי פסולת שונים באמצעות נקודות כניסה ייעודיות לכל זרם (לרוב: פסולת מעורבת, פסולת אורגנית ונייר). מעבר לפתח עצמו, שהוא לרוב בגובה של כמטר וחצי מהקרקע, רוב המתקן נמצא מתחת לפני הקרקע, והפסולת המאוחסנת ממתינה בו לפינוי. כל נקודת איסוף משרתת כמה עשרות בתי אב, והנקודות מרוקנות למערכת בתדירות שנעה בין פעם בכמה שעות לפעם בכמה ימים. הפקודה ניתנת ממרכז הבקרה, שמנַטֵר מידע שנאסף מחיישני המערכת. איסוף הפסולת עצמו נעשה ללא כל צוות עובדים, מלבד ביצוע עבודות תחזוקה לפי הצורך. תחנת האיסוף המרכזית, שמרכז הבקרה המפקח על פעולת המערכת ממוקם בה בדרך כלל, נמצאת במרחק של עד כ-2 ק"מ מנקודת האיסוף הרחוקה ביותר. כתלות בגודל המערכת, היא עשויה לשרת מ-500 בתי אב ועד למעלה מ-20,000. בתחנה זו נמצא בכל זמן נתון מְכַל פסולת אחד לפחות עבור כל אחד מזרמי הפסולת, ולעתים יותר מכך, בהתאם לכמויות הפסולת ולתדירות הפינוי שהמערכת נדרשת להן. כדי לשמור על רמת היגיינה גבוהה, המכלים סגורים וכמעט אינם באים במגע עם האוויר החיצוני, למעט בעת החלפת מכל מלא במכל ריק.

במערכת פנֵאומטית לאיסוף אשפה עלות ההשקעה הראשונית גבוהה יותר מזו הנדרשת למערך איסוף ופינוי קונבנציונלי. עם זאת, עלויות התפעול השוטפות נמוכות באופן משמעותי. יכולות הניטור הגבוהות במערכת מקנות גמישות תפעולית רבה, כך שגם בזמנים של עומס בשימוש במערכת מתאפשר פינוי יעיל וללא חסימות. הפחתת השימוש ברכבי פינוי פסולת מפחיתה את הצורך בעובדים, בכלי רכב ובדלק, חוסכת בהוצאות שוטפות במערך האיסוף, וכמו כן מצמצמת פליטת מזהמים, מפגעי רעש ועומסי תנועה ברחבי השכונה. נוסף על כך, המערכת מייתרת את הצורך בחדרי אשפה, וכך מגדילה את השטח הציבורי בבניין. נקודות האיסוף – שמונעות מפגעי מראה וריח מאחר שהפסולת לא נערמת בהן – תורמות לחזות העירונית, ואף נמצאו כמעודדות מִחזור.

מערכות פנֵאומטיות נמצאות כיום בשימוש במרחבים ציבוריים המשרתים כמות גדולה של בני אדם (כגון בתי חולים, מלונות, שדות תעופה מרכזי קניות ובנייני משרדים) ובאזורי מגורים המאוכלסים בצפיפות בבנייה גבוהה במרכזי ערים. רוב המערכות כיום משולבות במיזמי בנייה חדשים במדינות המפותחות באירופה ובאסיה, עם קרוב ל-1,000 מערכות פעילות בעולם.

יתרונות וחסרונות המערכת הפנֵאומטית מוצגים בטבלה 1.

טבלה 1

יתרונות וחסרונות של מערכות פנֵאומטיות לאיסוף פסולת

המערכת הפנֵאומטית היחידה שפועלת כיום בישראל הוקמה בשכונת “יבנה הירוקה”, ונוסף על כך ישנם מיזמים נוספים בשלבי ביצוע שונים, בין היתר ברעננה ובבת ים. היוזמה להקמת המערכת היא של הרשות המקומית, השואפת לקדם ערכים סביבתיים ולמתג את השכונות הנבנות בה בהתאם.

בעבודת המחקר בנושא, שנעשתה עבור המשרד להגנת הסביבה [1], נבחנה כדאיות התקנת מערכות אוטומטיות לאיסוף פנֵאומטי של פסולת במיזמי בנייה חדשים של שכונות מגורים. התרחישים שנבחנו הם בעבור שכונות בבנייה נמוכה באופן יחסית (5–6 קומות בבניין) ובגודל של 3,550 ו-11,000 יחידות דיור. ישנו יתרון משמעותי לגודל ולמספר הקומות שהמערכת משרתת, היות שרכיב העלות המרכזי בהקמתה הוא פריסת הצנרת. עוד נמצא, כי בניגוד להערכות היזמים והרשויות המקומיות, היקף הפסולת עשוי להיות נמוך מן הצפוי (ובהתאם לכך, עשוי להשפיע על התחשיב הכלכלי), ולפיכך הנחנו במחקר קצב ייצור פסולת של 1.5 ק"ג לנפש ליום, המסתכמים בכ-6,000 טונות ל-3,550 יחידות דיור ובכ-18,000 טונות ל-11,000 יחידות דיור בשנה (תוך שקלול קצב אכלוס המיזם, ובהנחה של 3.4 נפשות ליחידת דיור). עלויות התפעול, שהן נקודת יתרון מרכזית במערכות הפנֵאומטיות, צפויות לעלות עם השנים בשל בלאי במערכת ועלייה בהיקפי השימוש בה, ומורכבות מעלויות כוח אדם, חשמל ותחזוקה, שהוערכו ב-121 ₪ לטונה עבור 3,550 יחידות דיור וב-73 ₪ לטונה ל-11,000 יחידות דיור. מבחינה כלכלית, הקמתו של מיזם אופייני צפויה להוסיף לכלל המשק תועלת נטו של 546 ₪ לטונה פסולת נאספת. תועלת זו נגזרת מהפחתה משמעותית בעלויות האיסוף העירוני (עלויות ישירות, הפחתת מזהמי אוויר ופליטות גזי חממה וחיסכון בזמן; הפחתת מטרדי הריח לא כומתה במחקר) וכן מהתועלת הנגזרת מפינוי חדרי האשפה והפיכתם ללובי לשימוש הדיירים.

לסיכום, נמצא כי בתנאים המתאימים ובכפוף לתכנון סטטוטורי ראוי בידי הרשות המקומית, ישנה היתכנות להטמעת מערכת פנֵאומטית לאיסוף פסולת במיזמים חדשים של בנייה רוויה, שבצדה גם רווחה ציבורית וסביבתית.


  1. אילון א, ליבס ע, רוזנטל ג וגבאי ד. 2015. מערכות פניאומטיות שכונתיות לאיסוף פסולת – ניתוח טכנו-כלכלי לרשויות המקומיות.
  2. OECD. 2014. Greening household behaviour: Overview from the 2011 Survey – Revised edition. OECD Studies on Environmental Policy and Household Behaviour. OECD Publishing.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אילון א, ליבס ע, רוזנטל ג וגבאי ד. 2016. מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה. אקולוגיה וסביבה 7(3): 266–267.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
      עידן ליבס
      מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
      גדי רוזנטל
      חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי
      דנה גבאי
      חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי

      מאת

      אופירה אילון
      מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
      עידן ליבס
      מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית
      גדי רוזנטל
      חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי
      דנה גבאי
      חברת כיוון לייעוץ אסטרטגי


      ציטוט מומלץ

      אילון א, ליבס ע, רוזנטל ג וגבאי ד. 2016. מערכת פנֵאומטית שכונתית לאיסוף פסולת – פתרון כלכלי וסביבתי לאזורי מגורים בבנייה רוויה. אקולוגיה וסביבה 7(3): 266–267.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      האם עלינו להיות מודאגים מאי החום העירוני?

      אביתר אראל

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

      אי החום העירוני הוא אחד הביטויים הבולטים להשפעתו של האדם על תנאי האקלים. ברבים מהמחקרים מתייחסים אליו כתופעה שלילית שרצוי למתן אותה. ואכן, בארץ ברוכת שמש עם אקלים חם כמו ישראל, יש להתמודד עם השלכות התופעה

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

      רב-שיח על חזון הקיימות העירונית של ערים ומטרופולינים בישראל ועל האתגרים למימושו

      יונה יהב, טל אל על, אריה קינג, ניסן בן חמו, יצחק קשת

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

      כל עיר שמכבדת את עצמה ואת תושביה חייבת לפתח חזון מקיים שמלווה בתכנית אסטרטגית, שעל בסיסה היא מפתחת תכניות עבודה שנתיות. ברב-השיח שלפניכם תוכלו לבחון את חזון הקיימות של מנהיגים עירוניים שונים ולהתרשם ממגוון האתגרים העומדים בדרך למימושו

      גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירונית

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד