בקצרה
אור מלאכותי בלילה בחופי ההטלה של אוכלוסיות צב ים ירוק באגן הים התיכון מאיים על עתידן
יניב לוי מרכז ההצלה לצבי-ים, רשות הטבע והגנים
תמי קרן-רותם חטיבת מדע, רשות הטבע והגנים ([email protected])

אבקוע צב ים ירוק. "טיפול שיתבצע כעת בהפחתת זיהום האור בחופי הטלה של צבות, צפוי לתרום משמעותית בשימור הדור הבא של פרטים ממין זה" | צילום: גיא לויאן
מאת
נעם לידר
חטיבת מדע, רשות הטבע והגניםיניב לוי
מרכז ההצלה לצבי-ים, רשות הטבע והגניםתמי קרן-רותם
חטיבת מדע, רשות הטבע והגניםמאת
נעם לידר
חטיבת מדע, רשות הטבע והגניםיניב לוי
מרכז ההצלה לצבי-ים, רשות הטבע והגניםתמי קרן-רותם
חטיבת מדע, רשות הטבע והגניםגודל האוכלוסייה של צב ים ירוק (Chelonia mydas) באגן הים התיכון מוערך בכ-3,000 נקבות מתרבות בלבד. רוב חופי ההטלה מרוכזים בטורקיה, בקפריסין ובסוריה, ובהם סך הכול יותר מ-2,200 הטלות מדי שנה (איור 1). בחופי ישראל מתבצעות לא יותר מ-65 הטלות מדי שנה. צב ים ירוק מוגדר על-ידי הארגון העולמי לשמירת טבע (IUCN ‒ International Union for Conservation of Nature) כנמצא בדרגת סיכון עולמית "בסכנת הכחדה" (Endangered). לקביעת דרגות סיכון יש חשיבות רבה, כי הן משמשות את המדינות להגדרת סדרי עדיפויות ולתכנון ממשקים לשימור מינים. העבודה המתוארת בכתבה זו נערכה כחלק מהערכת סיכון אזורית ראשונה שביצע ארגון IUCN עבור אוכלוסיית צב ים ירוק באגן ים התיכון [4], שעיקרה כאמור במזרח האגן, כולל בחופי ישראל.
איור 1
זיהום אור באגן המזרחי של הים התיכון ומיקום 13 חופי ההטלה העיקריים של אוכלוסיית צב ים ירוק
באתרי ההטלה הללו יש 15–350 הטלות מדי שנה. מהמפה עולה כי רבים מאתרי ההטלה נמצאים באזורים שכבר כיום סובלים מזיהום אור גבוה. מיפוי זיהום האור נעשה על פי ערכי הקרינה (radiance) לחלל שנקלטה על-ידי לוויין VIIRS-DNB. ערכי הקרינה המוצגים הם ממוצעים של כל הלילות במהלך אוגוסט. מיפוי זיהום אור מבוסס על Radiance Light Trends, מיפוי אתרי ההטלה מבוסס על Leader ואחרים [9].
על אף המאמצים הנעשים בעשורים האחרונים במדינות רבות באגן הים התיכון, כולל בישראל, לשפר את מצבו של צב ים ירוק, הוא ממשיך להיות מאוים. מצבם של החופים באגן הים התיכון המשמשים מקומות הטלה עבור נקבות ממשיך להתדרדר בעקבות פעילות אנושית, ובהשוואה לאתרי הטלה וקינון במדינות אחרות בעולם, הפיתוח בהם רב יותר [2]. אחד האיומים המרכזיים כיום בחופי הים במדינות אגן הים התיכון הוא זיהום אור. זיהום האור הוא תוצר לוואי של פיתוח אנושי מואץ, הנגרם בשל תאורה מלאכותית בלילות על החופים [5, 6, 7]. זיהום אור בחופים מרתיע נקבות מלעלות לחוף ולהטיל ביצים, ומקשה על יכולתם של אבקועים (צבים שזה עתה הגיחו מהביצה בקן) לנווט את דרכם בהצלחה מהקן בחוף אל הים [1, 3, 10]. שיבוש ההגעה של אבקועים לים מפחית משמעותית את שרידותם [11].
שתי תכונות ביולוגיות בולטות של צב ים ירוק מאיימות על המשך קיומו העתידי ומקשות על מאמצי השימור של המין. השילוב של בגרות מינית מאוחרת (רק בגיל 20–30 שנה), יחד עם נאמנות של הנקבות להטלה בחוף שבקעו בו, עלול לגרום לפיגור גדול בתגובה של נקבות מטילות להפרעות כמו זיהום אור. הנקבות הצעירות ביותר העולות כיום להטיל בחופים, עושות זאת לאחר יותר מ-20 שנה של היעדרות מהחוף שבקעו בו. במהלך שנות ההיעדרות עלו רמות זיהום האור בחופים משמעותית, ועל כן הצלחת הקינון קטנה בהרבה. יתר על כן, הפגיעה המשמעותית בשרידותם של אבקועים בחופים הסובלים מזיהום אור, תוביל להפחתה בגיוס העתידי, כלומר במספר הנקבות שיעלו להטיל בחופי בקיעתן בעוד 20 שנה ויותר. אם כן, תוצאות הפגיעה עלולות להתגלות לשומרי הטבע רק בעתיד הרחוק, כאשר כבר לא ניתן יהיה לתת מענה לירידה במספר הקינים.

בשנת 2021 הגישה רשות הטבע והגנים לקבוצת המומחים של IUCN דו"ח בנושא צבי הים התיכון [8] שהתריע מפני הסיכון בעלייה בזיהום אור בחופי אגן הים התיכון ומפני השפעתו הצפויה בעתיד על התדרדרותה של אוכלוסיית צב ים ירוק באגן הים התיכון (הדו"ח פורסם בהמשך גם בעיתונות המדעית [9]). הדו"ח כלל מיפוי של רמות התאורה המלאכותית בלילות בחופים המזרחיים באגן הים התיכון שנקבות צב ים ירוק מטילות בהן (איור 1). המיפוי נעשה בעזרת ניתוח תצלומי לוויין שצולמו בשיא עונת ההטלות (אוגוסט), בכל אחת מהשנים 2012–2020.
תוצאות המיפוי הראו שב-50% מכלל שטחם של חופי ההטלה העיקריים של צב ים ירוק במזרח הים התיכון קיים זיהום אור מלאכותי, ושב-30% יש זיהום אור בדרגה גבוהה. עוד נמצא כי 65% מההטלות של צב ים ירוק נעשות בחופים שסובלים מזיהום אור, וכי 51% מההטלות מתרחשות בחופים שסובלים מזיהום אור בדרגה גבוהה. הנתונים הראו גם שבטורקיה, שאוכלוסיית הצבים בה גדולה למדי וחשובה לעתיד אוכלוסיית הצבים באגן הים התיכון, סובלים רוב חופי ההטלה של צב ים ירוק מזיהום אור בדרגה גבוהה, שממשיך עוד להתגבר. אומנם קיימים עדיין חופי הטלה חשוכים, למשל בצפון קפריסין, אך בחופים סמוכים להם קיימת תאורה, ובשל פעולות פיתוח אנושיות היא הולכת ומתקרבת לחופי ההטלה מדי שנה.

מתוך כך, הערכנו שכבר כיום הארה מלאכותית משפיעה בצורה שלילית מאוד על שרידות אבקועים והטלות של נקבות צב ים ירוק במזרח אגן הים התיכון, וגורמת מדי שנה לירידה של כ-30% בגיוס צעירים. לנוכח הפער הגדול בזמן בין מועד בקיעת הנקבות לבין שובן לחופי הבקיעה כנקבות בוגרות מטילות, ייתכן שלא נוכל לאמוד את נזקי זיהום האור על גודל אוכלוסיית צב ים ירוק, עד שכבר יהיה מאוחר מדי.
בעקבות ממצאי הדו"ח שתואר פה, קבעה ועדת המומחים של הארגון העולמי לשמירת טבע [4] כי צפויה ירידה באיכות בית הגידול, והגדירה את דרגת הסיכון של צב ים ירוק באגן הים התיכון כ"קרוב לסיכון" (Near Threatened). דרגה זו מחייבת את המדינות לפעול לשמירה על הצבים ולעקוב אחר מצבם. מדובר על הערכה תקדימית הבוחנת את ההשלכות העתידיות ארוכות-הטווח של גורם סיכון משמעותי, כדוגמת זיהום אור בחופים, עבור מין מאריך חיים, כמו צב ים ירוק. חשיבותה של ההערכה החדשה היא שטיפול שיתבצע כעת בהפחתת זיהום האור בחופי הטלה של צבות צפוי לתרום משמעותית לשימור הדור הבא של פרטים ממין זה, שיפקדו את חופינו שוב רק בעוד 20 שנה ויותר. אמירה זו מקבלת משנה תוקף במדינת ישראל, שרצועת החוף שלה סובלת מאוד מזיהום אור.

מקורות
- Berry M, Booth DT, and Limpus CJ. 2013. Artificial lighting and disrupted sea-finding behaviour in hatchling loggerhead turtles (Caretta caretta) on the Woongarra coast, south-east Queensland, Australia. Australian Journal of Zoology 61: 137–145.
- Biddiscombe SJ, Smith EA, and Hawkes LA. 2020. A Global analysis of anthropogenic development of marine turtle nesting beaches. Remote Sensing 12: 1492.
- Bourgeois S, Gilot-Fromont E, Viallefont A, et al. 2009. Influence of artificial lights, logs and erosion on leatherback sea turtle hatchling orientation at Pongara National Park, Gabon. Biological Conservation 142: 85–93.
- Broderick AC, Türkozan O, Demetropoulos S, et al. 2024. Chelonia mydas (Mediterranean subpopulation) (amended version of 2023 assessment). The IUCN Red List of Threatened Species 2024: e.T4616A259027885. Viewed 18 November 2024.
- Kamrowski RL, Limpus C, Jones R, et al. 2014. Temporal changes in artificial light exposure of marine turtle nesting areas. Global Change Biology 20: 2437–2449.
- Kamrowski RL, Limpus C, Moloney J, and Hamann M. 2012. Coastal light pollution and marine turtles: Assessing the magnitude of the problem. Endangered Species Research 19: 85–98.
- Kamrowski RL, Limpus C, Pendoley K, and Hamann M. 2015. Influence of industrial light pollution on the sea-finding behaviour of flatback turtle hatchlings. Wildlife Research 41: 421–434.
- Leader N and Levy Y. 2021 Artificial light at night on nesting beaches of the green sea turtle, Chelonia mydas in the Eastern Mediterranean and its possible effect on turtle populations. Report to the IUCN SSC Marine Turtle Specialist Group.
- Leader N, Levy Y, and Türkozan O. 2024. Artificial light at night on nesting beaches of the green turtle, Chelonia mydas, in the eastern Mediterranean and its possible effect on populations. Turkish Journal of Zoology 48(4): 203–210.
- Lorne JK and Salmon M. 2007. Effects of exposure to artificial lighting on orientation of hatchling sea turtles on the beach and in the ocean. Endangered Species Research 3: 23–30.
- Witherington BE and Martin ER. 2003. Understanding, assessing, and resolving light-pollution problems on sea turtle nesting beaches, 3rd ed. Florida Marine Research Institute, Technical Report 73. Jacksonville (FL): Florida Fish and Wildlife Conservation Commission.