התוכנית לטיפול בצמחים פולשים לאורך נחל ציפורי – מיפוי, סדר קדימויות ויישום

המינים הפולשים הם אחד מחמשת הגורמים הראשיים לפגיעה במערכות האקולוגיות, לצד הרס בתי גידול, ניצול יתר של משאבים ביולוגיים, קיטוע מרחבי של בתי גידול טבעיים וזיהום ^[7]. מכלל בתי הגידול בישראל, בתי הגידול הלחים הם הרגישים ביותר והנגועים ביותר בצמחים פולשים. הסיבה לכך היא שהגורם המגביל הראשי לכיסוי הצומח בישראל הוא העונה היבשה, שמאזן המים בה שלילי במשך שמונה חודשים לפחות, ובתי הגידול היחידים שהצומח בהם אינו מושפע מהמחסור העונתי במים הם הנחלים, המעיינות והביצות ^[2]. רצועות נחלים, כגון ציפורי, הקישון, אלכסנדר והירקון, הן בתי הגידול הטבעיים האחרונים שנותרו במרחבן, והן נתונות לעקה כבדה מאוד שנובעת מפיתוח גובל, כמו תשתיות, שטחים בנויים ושטחי חקלאות אינטנסיבית. התנאים האלה מגבירים את הסבירות לחדירה ולהתפשטות של צמחים פולשים לאורך רצועות הנחלים. רצועות נחלים הן בתי גידול ערכיים ביותר, גדלים בהן מינים אדומים ^{[1, 6]}, והן מתפקדות כמסדרונות אקולוגיים ראשיים, בפרט באזורים הנמוכים שהפיתוח בהם אינטנסיבי מאוד ^[5].

הטיפול בצמחים פולשים ברצועות נחלים בישראל הוא פעולת ממשק הכרחית ונדרשת באותה מידה כמו טיפול בסוגי זיהום אחרים בבתי גידול טבעים וערכיים. על כן, קיים צורך מיוחד בתכנון יסודי של הטיפול בצמחים פולשים בקנה מידה של נחל, ולא רק באופן נקודתי.

נחל ציפורי הוא נחל איתן ברובו, באורך 32 ק"מ, הזורם בגליל התחתון מאזור הרי נצרת מערבה ועד נחל הקישון. במסגרת התוכנית הלאומית לשיקום נחל ציפורי, בהובלת רשות ניקוז ונחלים קישון, הוכנה תוכנית טיפול במוקדים של צמחים פולשים הקיימים לאורך הנחל, והיא בוצעה בין השנים 2022 ל-2026.

התוכנית התבססה על מתודולוגיה המורכבת ממיפוי שיטתי של מוקדי צמחים פולשים ומאפייניהם ולאחר מכן קביעת סדר קדימויות לטיפול. לצד יישום פרוטוקולים קיימים נגד מינים כגון שיטה כחלחלה, צחר כחלחל ואמברוסיה מכונסת, פותחו, במסגרת התוכנית, פרוטוקולים חדשים לטיפול בשני מינים נוספים: קיקיון מצוי ופרקינסוניה שיכנית, הנפוצים בגדות נחלים בישראל. תוכנית טיפול זו היא הראשונה מסוגה שזכתה ליישום מלא, והיא מהווה תקדים לממשק צמחים פולשים בנחלים אחרים בארץ.

שלבי הכנת תוכנית הטיפול בצמחים פולשים בנחל ציפורי

מיפוי

סקר של כל המוקדים של צמחים פולשים לאורך נחל ציפורי נערך רגלית ב-2022 וב-2023 לאורך שתי גדות הנחל מאזור ריינה שבהרי נצרת ועד החיבור לנחל הקישון. הסקר הבחין בין מוקדים נקודתיים – שהמוקד בהם קטן יחסית, ומאופיין בזוג קואורדינטות אחד (X,Y) במרכזו, למוקדים קוויים – המתפרסים לאורך מקטע ארוך ורצוף של הנחל שניתן להגדירו בעזרת שני זוגות קואורדינטות בקצות המקטע.

לכל מוקד נרשמו המאפיינים הבאים: תאריך תצפית; מין הצמח הפולש; מיקום; סוג הגדה (ימנית או שמאלית, בהתאם לכיוון זרימת הנחל); גודל המוקד – לפי מספר פרטים אם מדובר במעוצים, או לפי פני שטח המוקד במ"ר אם מדובר בעשבוניים.

נוסף על מאפייני המוקדים, הוערכו רמות קושי הגישה למוקדים וכן קושי ביצוע הטיפולים בכל מוקד. ההערכות האלה הן מידע חיוני בהיערכות לביצוע הטיפולים ובעזרתן נוכל לבחון עד כמה קשיי הגישה והיישום מהווים חסמים לביצוע הטיפולים. לצורך הערכת קושי הגישה למוקד יצרנו סולם בן ארבע דרגות: קלה, בינונית, קשה וקשה מאוד. הובאו בחשבון בעיקר שיפוע הגדה ואופי סבך הצמחייה בה (למשל, כיסוי צפוף של פטל שנמצאים בו כמה צמחים פולשים לטיפול, או סבך צפוף ובלתי חדיר כמו עומדים של פרקינסוניה שיכנית). לצורך הערכת קושי ביצוע הטיפול הוגדרו חמש דרגות, שהן פועל יוצא של סוג הטיפול ודרגת קושי הגישה לאותו מוקד (טבלה 1). נעשתה הבחנה בין סוגי הטיפול: עקירה ידנית; ריסוס ממוקד על עשבוניים; טפטוף ישיר על חתך טרי ברקמת העץ, כלומר חתך והזלפה או כריתה וטפטוף; עקירה מכנית וריסוס התחדשויות משורשים (רק לפרקינסוניה שיכנית).

טבלה 1

סיווג קטגוריות הערכת קושי ביצוע טיפולים במוקדי צמחים פולשים בגדות הנחל

סדר קדימויות לטיפול והערכת כדאיות הטיפול

הצורך בקביעת סדר קדימויות לטיפול נובע מכך שלא ניתן לטפל בכל המוקדים בו-זמנית, וכן מהשונות בסכנה שמעמידים המינים השונים (הנזק הפוטנציאלי וקצב הפלישה יכולים להיות שונים בין מיני הצמחים הפולשים במרחב נתון). לכן, לכל מוקד הוגדרה רמת כדאיות טיפול: גבוהה מאוד, גבוהה, בינונית ונמוכה. כדי להבחין בין הדרגות בוחנים את מידת הנזק הפוטנציאלי – מינורי, בינוני, משמעותי או חמור, כפי שהוגדר אצל דופור-דרור ^{[2, 3]}. אופן קביעת רמת כדאיות הטיפול במוקד של צמח פולש מתואר באיור 1. חלוקת המוקדים לפי רמת כדאיות טיפול מאפשרת לקבוע סדר קדימויות ולנהל את ממשק הטיפולים באופן רציונלי ופרקטי. תחילה מטפלים במוקדים שמורכבים מהמינים שגורמים לנזקים החמורים ביותר, גם אם שיטת הטיפול אינה מיטבית. לאחר מכן מטפלים במוקדים לפי חומרת הנזק הפוטנציאלי ולפי קצב הפלישה, בתנאי שקיימת שיטת טיפול יעילה.

איור 1

הגדרת קטגוריות כדאיות הטיפול במוקדים של צמחים פולשים

יישום פרוטוקולי טיפול קיימים ופרוטוקולים חדשים

לרוב משתמשים בפרוטוקולי טיפול המאושרים על-ידי השירותים להגנת הצומח. נוסף על כך, בשני מינים פולשים הנפוצים בנחלים, שלא היו קיימים להם פרוטוקולי טיפול בישראל, נעשה שימוש בפרוטוקולים חדשים: בקיקיון מצוי – מבוסס על כריתה וטפטוף או חתך והזלפה עם שוטגן (Imazapyr) לפי מינון של 0.5 מ"ל לכל 5 ס"מ קוטר בסיס, ובפרקינסוניה שיכנית – מבוסס על עקירה מכנית ועל ריסוס ממוקד בהתחדשויות שורשים עם מיילסטון (Aminopyralid) בריכוז 0.6% במים. לתיאור מפורט של שני הפרוטוקולים ראו נספח 1.

ממצאים ראשוניים

סקר מוקדים של צמחים פולשים לאורך נחל ציפורי בוצע לראשונה במאי וביוני 2022. הסקר עודכן במשך כל תקופת הטיפולים עד תחילת 2026. לאורך רצועת הנחל אותרו 21 מיני צמחים פולשים, מתוכם שישה בעלי נזק פוטנציאלי חמור ותשעה בעלי נזק פוטנציאלי משמעותי (טבלה 2). מרבית המינים שאותרו אופייניים לרצועות נחלים בחבל הים תיכוני של הארץ. עם זאת, יש לציין כי אותרו ארבעה מינים שאינם ייחודים לבתי גידול לחים, שהנזק הפוטנציאלי מהם "חמור": אמברוסיה מכונסת, פרתניון אפיל, צחר כחלחל ושיטה חד-קרנית. מוקדי המינים היו מעטים וקטנים, וטופלו בעדיפות ראשונה.

הטיפולים הראשונים החלו באוגוסט 2022, ובתחילת קיץ 2026 מסתיים שלב הטיפול עם סילוק המוקדים האחרונים של פרקינסוניה שיכנית במורד הנחל. באפריל ובמאי 2026 בוצע מעקב אחרי כל המוקדים שטופלו לאורך הנחל, וכן סקר מוקדים חדשים. התוצאות וניתוחן הסופי יתקבלו בסוף קיץ 2026. בשלב זה ניתן לציין כמה נתונים ראשונים שמאפשרים להעריך את הצלחת הטיפולים: פרקינסוניה שיכנית – 98% מהמוקדים הקוויים שטופלו בעקירה מכנית ובריסוס, לא הראו סימני התאוששות גם לאחר 18–24 חודשים. היקף המוקדים הנקודתיים שטופלו לרוב בכריתה ובטפטוף, ירד ביותר מ-97%. קיקיון מצוי – מספר הפרטים שאותרו בסקר יוני 2022 ירד תוך ארבע שנים ב-95% (מ-727 פרטים ל-31).

טבלה 2

רשימת מיני הצמחים הפולשים שאותרו לאורך נחל ציפורי במהלך הפרויקט

הצמצום הדרמטי בהיקף מוקדי הצמחים הפולשים שטופלו במהלך התוכנית התאפשר בעקבות שתי פעולות חיוניות ומשלימות: טיפול ראשוני להסרת המוקדים שאותרו בסקר המקדים, ומיד בעקבותיו תחזוקה שוטפת, עקבית, ובתדירות סדורה על-ידי צוות פקחים של רשות הניקוז שהוכשרו לטיפול בצמחים פולשים. פעילותם המקצועית אפשרה לשמר את הישגי הטיפולים המרשימים שבוצעו בתחילת התוכנית ובהמשכה.

מסקנות

במסגרת פרויקט שיקום נחל ציפורי הוכח כי תכנון ממשק טיפולי בצמחים פולשים לאורך נחל וגם יישומו אפשריים, כדאיים ובני-ביצוע. גם אם רמת הזיהום לאורך הנחל גבוהה, ניתן לשפר את המצב בצורה מהותית ולאורך זמן. מיפוי מפורט של מוקדי הצמחים הפולשים לאורך הנחל הוא תנאי מקדים הכרחי לתכנון נכון של שלבי הטיפולים. תוכנית הטיפול שגובשה ויושמה במסגרת פרויקט השיקום יצרה מתווה שניתן להעתיק ולפעול לפיו ברצועות נחלים אחרות בעמקים ובמישור החוף בישראל (ראו למשל מיפוי ותוכנית טיפול בצמחים פולשים לאורך נחל הקישון ^[4]). הפרוטוקולים החדשים לטיפול בקיקיון מצוי ובפרקינסוניה שיכנית פותחים הזדמנויות נרחבות לצמצום מוקדים של המינים האלה בכל רחבי הארץ, תוך שימור המערכות האקולוגיות הטבעיות. כמו כן, לנוכח החשיבות העליונה של רצועות הנחלים המתפקדות כמסדרונות אקולוגיים, חשוב לקדם בשנים הקרובות תוכניות טיפול בצמחים הפולשים לאורך נחלים ראשיים נוספים, כגון הירקון, אלכסנדר, שורק ולכיש.