אקולוגיה וסביבה

ייצור פלסטיק מחומרים ביולוגיים באמצעות מודל עסקי בר-קיימא

31 במאי, 2022

צוותי TripleW ממשיכים לפתח ולשפר את הייצור במרכז המו"פ בנתניה | באדיבות TripleW


מאת

טל קלם
מנהל פיתוח עסקי בכיר, קרן BIRD

מאת

טל קלם
מנהל פיתוח עסקי בכיר, קרן BIRD

חברת TripleW מישראל וחברת Corumat האמריקאית חברו להוציא לפועל את חזון השימוש בפלסטיק ביולוגי (bioplastic), בתמיכת קרן בירד, התומכת בשיתופי פעולה טכנולוגיים בין חברות ישראליות ואמריקאיות ובמימונם, ומשקיעה בחדשנות בתחומי הסביבה, האנרגיה המתחדשת והטכנולוגיה הנקייה.

זיהום פלסטיק בעיה עולמית

בחודש ינואר 2022 פרסם האו"ם דו"ח שעסק בזיהום ובפסולת הפלסטיק בעולם [5]. הדו"ח התבסס על עבודתו של צוות מומחים מרחבי העולם. בין השאר חשפו כותבי הדו"ח את ממדי התופעה: מאז 1950 יוצרו בעולם כ-9.2 מיליארד טונות פלסטיק, מתוכן 7 מיליארד טונות הפכו לפסולת. עוד הם מעריכים כי כמות הפלסטיק המצטברת שתיוצר משנת 1950 ועד 2050 תגיע ל-34 מיליארד טונות. ממצאים נוספים מלמדים כי פחות מ-10% מהפלסטיק שיוצר לאורך השנים מוחזר [4, 5]. השפעת זיהום פסולת הפלסטיק ביבשה ובים גובה מחיר כלכלי גבוה, בין 6 ל-19 מיליארד דולר בשנה [5]. פסולת הפלסטיק מציבה איום נוסף המעורר דאגה, נשורת מיקרו-פלסטיק (פולימרים בקוטר שקטן מ-5 מ"מ) הנגרמת מטיפול לא נכון בפסולת פלסטיק. מיקרו-פלסטיק חודר למי השתייה, ולאחרונה אף נמצא ברֵיאות ובדם של בני אדם [3]. במחקר שבחן בדיקות דם של 22 אנשים בריאים אותר מיקרו-פלסטיק ב-80% מהדגימות. מחצית מהמיקרו-פלסטיק שנמצא מקורה בסוג פלסטיק המשמש בבקבוקי משקאות, והמחצית השנייה של המיקרו-פלסטיק הכילה פוליאתילן שמשמש לייצור שקיות פלסטיק. חלקיקי הפלסטיק עלולים להיעצר באיברים פנימיים וליצור סיבוכים רפואיים. נשורת המיקרו-פלסטיק נמצאת בכל מקום, גם בפסגות ההרים הגבוהים ביותר ובמעמקי הים. אנחנו נושמים, שותים ואוכלים פלסטיק. האיום כבר אינו תאורטי, ויש בו סכנה בריאותית אמיתית.

מתקן הייצור של TripleW באנטוורפן, בלגיה | באדיבות: TripleW

מדינות רבות פועלות להגביל את השימוש בפלסטיק לא מתכלה. רואנדה היא המדינה הראשונה שהכריזה איסור על שימוש בשקיות פלסטיק עוד ב-2009, ומי שנתפס בה עם שקית פלסטיק צפוי לעונש מאסר. קנדה הכריזה ב-2021 על הפלסטיק כחומר רעיל, דבר שיסייע בחקיקה כנגד סוגים שונים של מוצרי פלסטיק חד-פעמיים. הודו הכריזה בסוף 2021 על איסור להשתמש בשקיות פלסטיק בעובי שנמוך מ-50 מיקרון, וביולי 2022 אמור להיכנס בה לתוקף איסור על שימוש בכל מוצרי הפלסטיק החד-פעמיים (שקיות, כלים, אטמי אוזניים וכן הלאה). מדינות רבות אוסרות הכנסת פלסטיק לשמורות טבע ולחופי הים. אך כל אלה לא משנים את העובדה שאנחנו "טובעים" בפלסטיק.

פתרון אפשרי לתלות בפלסטיק הוא פלסטיק מתכלה שעשוי מחומרים ביולוגיים (bio-based plastic). אחד מהם, PLA (חומצה פולילקטית, polylactic acid), יכול להחליף את הפלסטיק במגוון שימושים, כדוגמת כלים חד-פעמיים (סכו"ם, צלחות, שקיות, קשים וכדומה), אריזות מזון והדפסת תלת-ממד. המחסום העיקרי לשימוש ב-PLA הוא העלות הגבוהה של ייצורו, הנובעת מהעלות הגבוהה של חומצה לקטית, שהיא חומר הגלם העיקרי (50%) בו. PLA יקר יותר מפי שישה מפלסטיק המבוסס על נפט [2]. חומצה לקטית מיוצרת מגידולי מזון כמו תירס וקנה סוכר. לרוע המזל, מחירי הגידולים האלה עלו בשנתיים האחרונות ביותר מ-40% [1].

ייצור החומצה הלקטית מוגבל כיום גאוגרפית למדינות כגון ברזיל או תאילנד, שידועות בכך שמחירי הסוכר, עלויות העבודה החקלאית והקרקעות זולים בהן. מגפת הקורונה תרמה לעלייה פרועה במחירי ההובלה הימיים [2]. בעקבות זאת, מחירי החומצה הלקטית עלו באופן דרמטי. כל אלה הפכו את ייצור הפלסטיק הביולוגי מסוג PLA, הפלסטיק המשמעותי ביותר בענף הביו-פלסטיק, ליקר וללא משתלם.

חומצה לקטית שיוצרה מפסולת מזון בתהליך של TripleW | באדיבות TripleW

ייצור פלסטיק ביולוגי מפסולת מזון – פתרון ישראלי הממומש בשיתוף פעולה אמריקאי

חברת TripleW הישראלית מציעה פתרון המאפשר לייצר PLA בעלות נמוכה יותר מזו של פלסטיק המבוסס על נפט. בחברה, שהקימו טל שפירא ואמיר אורנים ב-2015, הבינו שבניגוד לעלויות הגבוהות של תבואות סוכר או תירס, פסולת מזון זולה יותר. הם פיתחו תהליך ביולוגי להפקת חומצה לקטית מפסולת מזון, והיא זו שמשמשת לייצור פלסטיק ביולוגי מסוג PLA. חברת TripleW יודעת לייצר חומצה לקטית מפסולת מזון שנפסלה או שמיועדת להשמדה, כגון ירקות, פירות ומוצרי מאפה. הפסולת מגיעה ממגוון מקורות – רשתות שיווק שמשמידות מזון שפג תוקפו, מרכזים לוגיסטיים, מפעלי מזון, מסעדות, חקלאים ועוד. הזמינות של פסולת המזון במרחב הופכת את עלויות השילוח לשוליות.

הפתרון של TripleW מבוסס על תשתיות מִחזור פסולת אורגנית לייצור חשמל וביו-גז, שקיימות גם בישראל. החברה פיתחה תהליך ייחודי לטיפול בפסולת מזון הטרוגנית לייצור חומצה לקטית. התהליך כולל שלב ביולוגי של תסיסה, ושלב כימי של הפרדת החומצה הלקטית מהרכיבים הלא רצויים שיש בפסולת (לדוגמה: סיבים, שומנים וכו') וניקוי החומר. בכל השלבים הללו יש לחברת TripleW מגוון של פטנטים הממוקדים בהפקה ייחודית של חומצה לקטית בעלות ייצור נמוכה וביעילות גבוהה. נוסף על כך, החברה פיתחה גם טכנולוגיה למִחזור של PLA.

חברת TripleW גייסה 17 מיליון דולר ממשקיעים מובילים, כגון מילניום פודטק, קרן גז ונפט ישראל, קרן אלה, CBG, חממת האצ'יסון-כינרות ורשות החדשנות. כדי להרחיב את פעילותה הגישה החברה לקרן BIRD – הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח תעשייתי בין ישראל וארה"ב – הצעה לפרויקט לייצור אריזות מזון מתכלות מפלסטיק ביולוגי בשיתוף עם חברת Corumat מקליפורניה. במסגרת הפרויקט המשותף חברת TripleW מייצרת את ה-PLA מפסולת מזון, וחברת Corumat מייצרת מחומר הגלם יריעות פלסטיק ביולוגי שישמשו לאריזת מזון ותוצרת חקלאית בארה"ב.

מועצת המנהלים של קרן BIRD זיהתה שלחברה יש פוטנציאל להפוך למובילה בתחום הפיתוח האקולוגי, וביוני 2019 החליטה להשקיע כמיליון דולר במיזם. הקרן ממשיכה להשקיע בטכנולוגיות בתחומי קלינטק כדי לעודד חברות העוסקות בתחומים אלה ולתמוך בהן, ולטובת הסביבה והקהילה, ומשקיעה באופן ממוקד גם בחברות בתחומי האנרגיה מתחדשת, טכנולוגיות מתקדמות לתחבורה, דלק חלופי, אחסון אנרגיה ונושאי קלינטק ואנרגיה נוספים.

ביו-פלסטיק מסוג PLA שיוצר מפסולת מזון בתהליך של TripleW | באדיבות TripleW


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

קלם ט. 2022. ייצור פלסטיק מחומרים ביולוגיים באמצעות מודל עסקי בר-קיימא. אקולוגיה וסביבה 13(1).
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      טל קלם
      מנהל פיתוח עסקי בכיר, קרן BIRD

      מאת

      טל קלם
      מנהל פיתוח עסקי בכיר, קרן BIRD


      ציטוט מומלץ

      קלם ט. 2022. ייצור פלסטיק מחומרים ביולוגיים באמצעות מודל עסקי בר-קיימא. אקולוגיה וסביבה 13(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      רב-שיח בנושא שיקום ים המלח

      דורון מרקל, מיכל שגיב, איתי גבריאלי, נעם גולדשטיין, גלית כהן, נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      במהלך העשורים האחרונים יורד מפלס ים המלח בצורה משמעותית, אולם עד כה אף גורם ממשלתי לא לקח על עצמו אחריות לנעשה, וזאת למרות הבעיות הכלכליות והסביבתיות החמורות שנוצרות עקב כך. על כן בשולחן הדיונים זה אנו מעלים את סוגיית ים המלח. המשתתפים עוסקים בפתרונות האפשריים השונים ומאירים את יתרונותיהם ואת חסרונותיהם. מדבריהם עולה כי השאלה העיקרית כיום, לאחר שנים רבות של הזנחה, היא כיצד למזער נזקים תוך התחשבות בגורמים פוליטיים, כלכליים וסביבתיים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גבול ישראל-מצרים: מכשול גם לבעלי חיים

      אחיקם סרי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחזור המערכת האקולוגית במחצבות הכרייה הנטושות במכתש רמון

      בן דרורי, פועה בר (קותיאל)

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      - מודעה -

      לראש העמוד