אקולוגיה וסביבה

המהפכה הדיגיטלית בעולם התחבורה

19 באוקטובר, 2015

פיתוח ישראלי – City transformer, רכב המתכווץ לכדי גודל של אופנוע | צילום: אסף קליגר


מאת

ליאור זנו
EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה
בועז ממו
EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה

מאת

ליאור זנו
EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה
בועז ממו
EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה

בעידן של שינויים דיגיטליים, פריצות דרך טכנולוגיות, רובוטיקה מתקדמת ומודעות סביבתית, הופך להיות ברור יותר ויותר כי דרכי התחבורה עומדות בפני שינוי, וישראל יכולה לתפוס מקום משמעותי בעיצוב תחבורת העתיד.

כשקהילת EcoMotion לתחבורה חכמה הוקמה, בשלהי 2013, ניסינו להבין איך להשתמש בחדשנות כדי לעודד פיתוחים שיקדמו את התחבורה כך שאיכות החיים בישראל ובעולם תשתפר, איך אפשר ליצור מסה של יזמים ולקדם אותם, וגם איך ייראה עתיד התחבורה העולמית.

על השאלה האחרונה קשה לענות, שכן היא מורכבת משאלות רבות של טכנולוגיה, אסדרה ופוליטיקה רבות, אבל פיתוחים רבים כבר מצביעים על כיוונים ברורים – מכאלה שנראים קרובים, כגון כלי רכב אוטונומיים שלא זקוקים לנהג ומתקשרים עצמאית ביניהם ועם התשתיות; סוף לכלי רכב בבעלות פרטית והרחבת הנסיעות השיתופיות; מעבר להנעה בחשמל, במימן או בגז במקום בבנזין או בדיזל – ועד לפיתוחים עתידניים יותר, דוגמת מיזם Hyperloop של אילון מאסק שמתכוון לשנע קפסולות ענק בצינורות מתכת ממוגנטים במהירות עצומה; SkyTran שמפותחת בתעשייה האווירית בישראל ומתעתדת להעביר את התחבורה הציבורית העירונית לנסיעה בגובה בקפסולות מיוחדות; מכוניות מעופפות של חברת Terrafugia.

מישראל, מהמובילות במדינות העולם בחדשנות דיגיטלית, בהחלט יכולה לצאת הבשורה. מלבד ה-SkyTran, גם תחומי התחבורה החכמה התעוררו לחיים בישראל בשנים האחרונות – מיזם בטר פלייס רחב ההיקפים הסב תשומת לב בין-לאומית נרחבת אל ישראל למרות כישלונו, פעילותו של מרכז הפיתוח של ג'נרל מוטורס בישראל התרחבה, חברות כמו Waze, Mobileye ורבות אחרות זכו להצלחה עולמית. לכל אלה מצטרפת תרומתן המכרעת של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שהן חוד החנית הטכנולוגית העולמית בהיבטים רבים של תחבורה.

EcoMotion הוקמה במטרה לעודד פעילות יזמית רחבה בתחום התחבורה החכמה, ולמצב את ישראל כסביבת פיתוח וניסוי אטרקטיבית בתחום. מטרת הפעילות היא לעודד יצירת דרכים חדשות, יעילות, נקיות ובטוחות יותר לנוע בתוך הערים ומחוצה להן. EcoMotion מקדמת בישראל סדנאות מקצועיות, חשיפה לטכנולוגיות חדשות, אירועים ליזמים, לסטודנטים, לחברות ולמשקיעים, ומנהלת את המאיץ לתחבורה חכמה שפועל במסגרת המכון לחדשנות תחבורתית באוניברסיטת תל-אביב. את הקהילה מנהל המכון הישראלי לחדשנות, בתמיכת מִנהלת תחליפי דלקים במשרד ראש הממשלה, משרד המדע, קרן היסוד והתעשייה המקומית.

עם הקמת EcoMotion היו בישראל כ-70 חברות הזנק מקומיות, שעסקו בתחומי התחבורה החכמה השונים, החל באפליקציות תחבורה, דרך שיפורים במנועים, בסוללות, בתקשורת, בתחליפי נפט, ועד לרכבים חשמליים ואוטונומיים. כדי לעודד את התחום קיימה EcoMotion אירועי חדשנות, חשיפה לעולמות תוכן וסדנאות, יצרה קישורים, אפשרה העלאת צרכים וחיבורים לגופים ממשלתיים וציבוריים, לאקדמיה ולתעשייה ובעיקר התמקדה ביצירת מפגשים בין אנשים וגופים מהתחום, שיכולים לשתף פעולה. המפגש, ההבנה עבור היזמים שהם לא לבד, אלא חלק מסביבה תוססת ותומכת, גורמים שינוי.

היום, באמצעה של 2015, אנחנו כבר מכירים כ-300 חברות הזנק ישראליות בתחומי התחבורה החכמה וכ-2,500 חברי קהילה מישראל ומהעולם.

עם ההתעניינות הבין-לאומית ההולכת וגוברת בתחום, והפתיחות של מוסדות מקומיים לשימוש בחדשנות לשיפור רמת החיים של תושבי המדינה ולצמצום פערים חברתיים – אנו אופטימיים, ובלי ספק ניתן כבר לומר שהמהפכה הדיגיטלית בתחבורה כבר כאן.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

זנו ל וממו ב. 2015. המהפכה הדיגיטלית בעולם התחבורה. אקולוגיה וסביבה 6(3): 201–202.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ליאור זנו
      EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה
      בועז ממו
      EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה

      מאת

      ליאור זנו
      EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה
      בועז ממו
      EcoMotion – קהילה לתחבורה חכמה


      ציטוט מומלץ

      זנו ל וממו ב. 2015. המהפכה הדיגיטלית בעולם התחבורה. אקולוגיה וסביבה 6(3): 201–202.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ייעור בשטחי מרעה עשבוניים

      זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      שחזור המערכת האקולוגית במחצבות הכרייה הנטושות במכתש רמון

      בן דרורי, פועה בר (קותיאל)

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      כריית מחצבים במכתש רמון שינתה את המערכת האקולוגית באזור, וכעת נעשה ניסיון לשחזור אקולוגי – חספוס פני השטח נבחר כרכיב מפתח כדי לפתח ולבסס מגוון ביולוגי עשיר במערכת האקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שילוב והרחבה של היער הקיים בתכנון המרחבי ככלים להסתגלות המשק בישראל לשינוי האקלים

      אסף קרואני

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

      בין היער לבין שינוי האקלים שוררים יחסי גומלין מורכבים ומעניינים. מחד גיסא, שינוי האקלים מאתגר את המשך קיומו של היער באזורים רבים בעולם, ומנגד, ליער תפקיד מרכזי גם באִפחוּת ההתחממות העולמית וגם בהסתגלות לשינוי אקלים.

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
      לראש העמוד