אקולוגיה וסביבה

בחינת ההיתכנות הכלכלית למִחזוּר מינרלים חיוניים מפסולת אלקטרונית, ובפרט מסוללות יוני ליתיום

25 בינואר, 2026

כריית מינרלים | צילום: Pexels / Vlad Chețan


מאת

ענבל גבאי
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
בני ז'יטניצקי
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
דולב אלעזר
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית

מאת

ענבל גבאי
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
בני ז'יטניצקי
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
דולב אלעזר
התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית

"מינרלים חיוניים" (critical raw minerals) הם מינרלים (כולל מתכות) בעלי חשיבות קריטית לכלכלה ולתעשייה, שאספקתם עלולה להיות בסיכון עקב נדירותם, ריכוזם הגאוגרפי או היעדר חלופות נגישות. חשיבותם הכלכלית של המינרלים האלה הולכת ועולה בעידן של מעבר לאנרגיה ירוקה וטרנספורמציה דיגיטלית: כלי רכב חשמליים וטכנולוגיות להפקה ולאגירה של אנרגיה, למשל, דורשים כמויות גדולות של ליתיום, ניקל, קובלט, גרפיט ומתכות נדירות. בעשור האחרון רוב המינרלים האלה מרוכזים בידי מדינות כמו סין, רוסיה, דרום אפריקה וקונגו. התלות העולמית בייצור הריכוזי מגבירה את הסיכון לשיבושים באספקה, בשל משברים פנימיים ובעקבות עימותים גאופוליטיים [1]. הפער בין הביקוש הגואה למינרלים לבין ההיצע המוגבל שלהם דחף ממשלות לגבש מדיניות ייעודית כדי להבטיח את זמינותם: בארה"ב התווספו לחוק להפחתת האינפלציה תמריצים לייצור ולמחזור של מינרלים חיוניים [5]; הנציבות האירופית גיבשה את חוק חומרי הגלם החיוניים (Critical Raw Materials Act) שנועד להשיג אותן מטרות; בישראל פרסם משרד האנרגיה ביוני האחרון מסמך שממפה את הצרכים של ישראל במינרלים חיוניים [3], ומכון "יסודות" פרסם סקירה שיש בה המלצות על כיווני פעולה ראשוניים אפשריים [1].

אחת האסטרטגיות המרכזיות להבטחת זמינותם של מינרלים חיוניים היא הפקתם באמצעות מחזור פסולת אלקטרונית. פסולת אלקטרוניתמורכבת ממכשירים חשמליים שסיימו את חייהם, ונחשבת ל"מכרה עירוני" עשיר במינרלים חיוניים. בפסולת אלקטרונית טיפוסית מצויים עשרות סוגי חומרים, בהם שפע מתכות יקרות (זהב, כסף, פלטינה), מתכות בסיס (נחושת, אלומיניום, ברזל) וכן מינרלים חיוניים ונדירים (למשל ניאודימיום, ואינדיום) בריכוזים משמעותיים.

אומנם בעוד מרבית המתכות היקרות והבסיסיות אכן מופקות כיום ממחזור פסולת אלקטרונית, המינרלים החיוניים לרוב אינם ממוחזרים באופן שיטתי, וזאת משום שהריכוז שלהם בפסולת נמוך, והפרדתם דורשת תהליכים כימיים מורכבים. בניגוד לפסולת האלקטרונית הכללית, שריכוז המינרלים בה נמוך והשונות גבוהה, בסוללות, ובפרט בסוללות יוני ליתיום, שהשימוש בהן רק הולך וגובר, ריכוז המינרלים גבוה וקבוע: כ-20%–5 ממשקל הסוללות הם מינרליים חיוניים כמו קובלט, ניקל ומנגן, כ-7%–5 ליתיום וכ-10% נחושת ואלומיניום. מחקרים תעשייתיים מעידים שבמתקני מחזור מובילים אפשר להגיע לשיעורי השבה של למעלה מ-95% מן המינרלים העיקריים הנמצאים בסוללות יוני ליתיום [7]. בשל הכמות המוגדרת והידועה, הריכוז הגבוה של מינרלים חיוניים והידע המבוסס יחסית שהצטבר בתחום זה, סוללות יוני ליתיום הן הכדאיות ביותר למחזור מבחינת מינרלים חיוניים שניתן להשיב לתעשייה.

סוללת יוני ליתיום | צילום: Claus Ableiter, ויקימדיה. רישיון: CC BY 4.0

תעשיית מחזור הסוללות בישראל נמצאת בראשיתה (איור 1), וכוללת פירוק ראשוני והשבה של המתכות הבסיסיות הנמצאות בסוללות (נחושת ואלומיניום). המינרלים החיוניים הנמצאים באלקטרודות שבסוללה נטחנים לאבקה המכונה מסה שחורה (black mass). האבקה מיוצאת מישראל למדינות שקיימים בהן מפעלים שממצים ממנה את המינרלים לרמה שמאפשרת להשתמש בהם בתעשייה.

בשל חשיבותם האסטרטגית של המינרלים האלה יש לבחון הקמת מפעל להפקת מינרלים חיוניים ממסה שחורה בארץ לטובת תעשיות מתפתחות בישראל. לצורך הערכת ההיתכנות הכלכלית של הקמת מפעל שכזה, התאמנו מודל שפותח על-ידי Argonne National Laboratory, לתנאי המשק הישראלי [6]. המודל מאפשר לנתח את שרשרת הערך המלאה של התהליך מזווית טכנו-כלכלית. במטרה להבין את התשומות שייכנסו למפעל, קרי כמות המסה השחורה שצפויה להיכנס לישראל עד 2050, נעשה שימוש בתחזיות של משרד האנרגיה לחדירה של כלי רכב חשמליים פרטיים לישראל עד 2050 [2] בשילוב תחזיות ממקורות בין-לאומיים באשר להתפלגות הצפויה של סוגי סוללות יוני ליתיום בתחבורה פרטית (איור 2). המשתנים המשפיעים על רווחיות המפעל הם: קצב חדירת כלי הרכב החשמליים לישראל, התפלגות סוגי סוללות יוני הליתיום, משך חיי הסוללות בכלי הרכב, היקף השימוש החוזר בסוללות המשומשות של כלי הרכב ומחירי המינרלים. תוצאות המודל בתרחישים השמרניים מראות כי המפעל הפסדי, ואילו בתרחישים האופטימיים, המפעל רווחי.

איור 1

מיפוי של ענף מחזור הפסולת האלקטרונית והסוללות בישראל

מבוסס על החוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות, תשע"ב–2012.

איור 2

כמות המסה השחורה (black mass) שצפויה להיכנס למפעל לאחר עיבוד ראשוני של סוללות יוני הליתיום

התחזית המרכזית מבוססת על קצב חדירה של כלי רכב חשמליים לישראל שתואם ליעדי הממשלה בתחום. התחזית השמרנית דומה לתחזית המרכזית עם עיכוב בשיעור החדירה בפועל. עיבוד על בסיס נתוני המודל [5].

למרות חוסר הוודאות באשר לרווחיות המפעל, בחינה של הערך המוסף המשקי שלו מראה ערך חיובי ברוב התרחישים. הערך המוסף המשקי מאפשר לקבל הערכה גסה למידת התרומה של פעילות המפעל למשק בעזרת כימות ההכנסות הזורמות לעובדים, ליזמים, לממשלה ולספקים המקומיים (לא כולל רכישת אנרגיה וחומרי הזנה). נוסף על הערך המוסף המשקי הגבוה, הקמת מפעל מקומי מבטיחה זרימה קבועה של המינרלים החיוניים שניתן להפיק מהסוללות למשק הישראלי. למפעל זה תהיה גם תועלת סביבתית – בהשוואה לכרייה של המינרלים, הפקתם באמצעות מחזור מסה שחורה צורכת 88%–74 פחות מים, דורשת 89%–77 פחות אנרגיה, ופולטת 80%–59 פחות פחמן דו-חמצני.

תוצאות המודל מדגימות כי המפעל נהנה מיתרון לגודל – מדובר בתהליך עתיר הון בהקמה, אך עלותו השולית כמעט קבועה. על כן, הגדלת קיבולת המחזור מובילה לירידה בעלות ליחידת תפוקה ולעלייה ברווחיות הכוללת של המפעל.

מהתרחישים השונים עולה שכדי שמיזם כזה יהיה רווחי בטווח זמן סביר, יש לשקול תמיכה ממשלתית בטווח של 38.5%–19 מעלות הקמת המפעל (כלומר, מענק של 100–200 מיליון ש"ח). תמיכה שכזו תאפשר ליזם הפרטי ולממשלה להפיק תשואה משתלמת מהקמת המפעל, גם בתרחיש שמרני המשפיע לרעה על רווחיותו. צעדים נוספים שניתן לבחון למען הבטחת ההקמה של המפעל – איסור על יצוא מסה שחורה, סובסידיה ליחידת תשומה, הלוואה ממשלתית בריבית נמוכה ביחס לעלות גיוס חוב פרטי, ושיתוף פעולה ציבורי-פרטי שעשוי לכלול את המדינה כשותף מרכזי בבעלות על המיזם.

העבודה נעשתה עבור מִנהל תעשיות במשרד הכלכלה במסגרת פרויקט ההתמחות של התוכנית לכלכלת חברה וסביבה שבאוניברסיטת תל אביב [4]. תודה למקס גרובמן ממרכז אדוה ולנעמי הצופה מחברת EcoTraders על ההנחיה והייעוץ המקצועי.
מקומם של המינרלים החיוניים בטבלה המחזורית. מעובד מתוך: Rizzo A, Goel S, Grilli ML, et al. 2020. The critical raw materials in cutting tools for machining applications: A review. Materials 13: 1377 |
Bogdan Postolnyi, ויקימדיה. רישיון: CC BY 4.0

  1. אשכנזי ע. 2024. אתגר הביטחון החומרי: כיצד יש לבנות אסטרטגיה וכלי מדיניות לביטחון חומרי בישראל. תל אביב: מכון יסודות.
  2. משרד האנרגיה והתשתיות. 2023. מודל ביקושים לרכב חשמלי.
  3. משרד האנרגיה והתשתיות. 2025. גיבוש מדיניות מינרלים קריטיים בישראל לעתיד מאופס פליטות.
  4. גבאי ע, ז'יטניצקי ב ואלעזר ד. 2025. בחינת ההיתכנות הכלכלית למִחזוּר מינרלים קריטיים מפסולת אלקטרונית ובפרט מסוללות ליתיום -יון. מינהל התעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה.
  5. Congressional Research Service. 2023. Critical mineral resources: National policy and critical minerals list. Library of Congress.
  6. Dai Q, Spangenberger J, Ahmed S, et al. 2019. EverBatt: A Closed-loop Battery Recycling Cost and Environmental Impacts Model. Argonne National Laboratory.
  7. Harper G, Sommerville R, Kendrick E, et al. 2019. Recycling lithium-ion batteries from electric vehicles. Nature 575: 75–86.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גבאי ע, ז'יטניצקי ב ואלעזר ד. 2025. בחינת ההיתכנות הכלכלית למִחזוּר מינרלים חיוניים מפסולת אלקטרונית, ובפרט מסוללות יוני ליתיום. אקולוגיה וסביבה 16(4).
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ענבל גבאי
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
      בני ז'יטניצקי
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
      דולב אלעזר
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית

      מאת

      ענבל גבאי
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
      בני ז'יטניצקי
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית
      דולב אלעזר
      התוכנית לכלכלת חברה וסביבה, אוניברסיטת תל אביב והמכללה החברתית-כלכלית


      ציטוט מומלץ

      גבאי ע, ז'יטניצקי ב ואלעזר ד. 2025. בחינת ההיתכנות הכלכלית למִחזוּר מינרלים חיוניים מפסולת אלקטרונית, ובפרט מסוללות יוני ליתיום. אקולוגיה וסביבה 16(4).
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      התערבות התנהגותית להפחתת השימוש בכלים חד-פעמיים בחברה החרדית

      רוני לוטן, איריס פיין, איל פאר

      גיליון חורף 2025 / כרך 16(4) נורמות חברתיות, מסגור והנגשת חלופות: כך עוצבה התערבות התנהגותית להפחתת השימוש בכלי אוכל חד-פעמיים במשפחות חרדיות

      נורמות חברתיות, מסגור והנגשת חלופות: כך עוצבה התערבות התנהגותית להפחתת השימוש בכלי אוכל חד-פעמיים במשפחות חרדיות

      גיליון חורף 2025 / כרך 16(4)

      הקמת תשתית אגירת אנרגיה נרחבת מחייבת מענה רגולטורי מקיף לכל אורך מחזור החיים של מתקני האגירה

      גיליון סתיו 2026 / כרך 17(3)

      שילוב תחומי דעת בתהליך קבלת החלטות: הדרך לגשר בין שיקולים הנדסיים, דרישות סביבתיות ולחצים פוליטיים

      גיליון סתיו 2026 / כרך 17(3)
      לראש העמוד