פֵניקים, ים ודגים: תל דור כמקרה מבחן

הפֵניקים היו מגדולי יורדי הים של העת העתיקה, ושרידי תרבותם התגלו לאורך חופי הים התיכון. ידיעותינו על מהות הקשר בין הפניקים ויורדי ים אחרים לסביבתם הימית נדונו, עד כה, מתוך הממצאים באתרים ארכֵאולוגיים. אתר מפתח לחקר התפתחות התרבות הפֵניקית בתקופת הברזל הקדומה (1200–900 לפנה"ס בקירוב) הוא תל דור שבחוף הכרמל, הממוקם ליד בית גידול ייחודי ומִגְוון של מפרצים טבעיים וטבלאות גידוד. כבר בעת היווסדה בתקופת הברונזה שימשה דור עיר נמל מרכזית, וקיימה מסחר ער עם אזורים שונים באגן הים התיכון, כדוגמת קפריסין ויוון. על חשיבותה של דור בכלכלה ובמסחר הימיים אנו למדים מהכתוב במגילת ונאמון המצרית (שמתוארכת למאה ה-11 או ה-10 לפנה"ס) ומממצאים רבים, בעיקר כלי חרס מאזורים ים תיכוניים שונים ^[1].

מחקר זה מספק לראשונה הצצה להיכרותם של תושבי דור הקדומים עם סביבתם הימית ולהרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הים של הכרמל, באמצעות לימוד של שרידי דגים שנתגלו באתר בשכבות המתוארכות לתקופת הברזל. שיטות הדגימה שהונהגו בחפירה, שכללו ניפוי ברשת עדינה (2 מ"מ), אפשרו לאסוף את כל החומר הזואולוגי שהורבד באתר ^[2]. במעבדה מוין החומר הזואולוגי, ובעזרת אוסף משווה זוהו שרידי הדגים לרמת המשפחה, ובמידת האפשר גם לרמת הסוג והמין ^[3]. האיסוף הקפדני של החומר הזואולוגי בכל שלבי עיבוד החומר מאפשר בפעם הראשונה לשרטט קווים מהימנים למגוון ולשפע של מיני הדגים שנוצלו באותה תקופה, ובאמצעותם ללמוד על הרכב מיני הדגה שהתקיימו בחוף הכרמל לפני כ-3,000 שנים.

עד כה זוהו למעלה מ-30,000 שרידי דגים מתקופת הברזל. הרכב הדגה כולל כ-20 מינים, מ-12 משפחות דגים מבתי גידול שונים. מקורם של רוב מיני הדגים בים התיכון, אולם נמצאו גם דגי מים מתוקים שמקורם בנילוס, כולל הדג נסיכת הנילוס (Lates niloticus). על אף עושר המינים הרב, יותר ממחצית מהדגים שזוהו באתר שייכים למשפחה אחת – משפחת הסְפָּרוּסִיִּים (Sparidae, שלפחות חמישה מינים שזוהו משתייכים אליה). טווח הגדלים שנמצא רחב, ומורכב מפרטים בגדלים שונים: החל בפרטים קטנים שאורך גופם המרבי היה כ-10 ס"מ, ועד פרטים גדולים שאורך גופם היה כמטר (מעל 5 ק"ג).

נתונים אלו מעניינים ממספר סיבות:

• שכיחותם של הספרוסיים בשלל הדיג החופי בארץ כיום (על פי נתונים שנאספו טרם התבססות החקלאות הימית) נמוכה בהרבה מזו שנמצאה בדור.
• לספרוסיים ערך כלכלי גבוה, כפי שעולה מהיותם ענף גידול מרכזי בחקלאות הימית כיום.
• הספרוסיים הבוגרים מגיעים לאזור החוף בתקופת הרבייה, והפרטים הצעירים מאכלסים אזורי לגונות רדודות.
• לספרוסיים היה כנראה ערך כלכלי גבוה גם בעת העתיקה, שכן שרידיהם מופיעים גם באתרים פנים-יבשתיים, דבר המעיד על שימורם לטווח זמן ארוך ^{[4, 5]}.

משכיחותם הגבוהה של הספרוסיים בתל דור וממידות גופם אנו מסיקים שתושבי האתר עסקו בדיג אינטנסיבי באזור החוף הרדוד. נראה כי הדיג כלל שימוש בטכנולוגיות שאפשרו איסוף של דגים קטנים וגדולים. במקרה של הספרוסיים, ייתכן שהדבר מעיד על דיג אינטנסיבי בעונת הרבייה, אז מגיעים הפרטים הבוגרים לאזורים רדודים יותר בחוף. נתונים אלה פותחים צוהר הן לפסיפס הנופי ולמגוון בתי הגידול שהיו בים התיכון טרם התערבות האדם בסביבה הימית, הן לנהגים כלכליים ותרבותיים של הפניקים.