אקולוגיה וסביבה

ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן

1 במאי, 2011

שימוש במערכת (שלב ראשון) להשבת אדי הדלק הנפלטים מן המכלים התת-קרקעיים אל מכלית התדלוק | צילום: צחי אסא


מאת

צחי אסא
מחוז תל-אביב, המשרד להגנת הסביבה

מאת

צחי אסא
מחוז תל-אביב, המשרד להגנת הסביבה

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה נמצא כי אדי דלק ובכללם בנזן, הנפלטים משטחן של תחנות דלק בגוש דן, ניכרים עד למרחק של כ-80 מטר. בתחנות הותקנו מערכות לצמצום פליטת אדי הדלק לסביבה, אך הן אינן פועלות ביעילות  מֵרבית.
בנזן הוא חומר אורגני ארומטי. חומר זה הוא אחד ממרכיבי הדלק (בנזין) לתחבורה, ומקור פליטתו העיקרי מפעילות האדם הוא תחבורה – שימוש בבנזין בכלי הרכב, ובשלבי שינוע הדלקים מבית הזיקוק ועד לתחנות הדלק. הבנזן משפיע על האדם ועל הסביבה בשלוש דרכים עיקריות: (1) הוא חומר מסרטן ורעיל לאדם, שעלול לגרום למחלות (כגון לוקמיה) לפרטים הנחשפים אליו. (2) הוא חלק מקבוצת חומרים אורגניים נדיפים המצויים באדי הדלק והמשתתפים ביצירת האוזון הקרקעי, שעיקר השפעתו על האדם היא במחלות של מערכת הנשימה. (3) שילוב של בנזן עם מרכיבים אחרים של הדלק יוצר מטרדי ריח אופייניים.
לבנזן אין כיום תקן סביבתי ישראלי, אך קיימים עבורו ערכי ייחוס* סביבתיים המהווים מדד בריאותי לחשיפה למזהם. ערכי הייחוס במיקרוגרם בנזן/מ“ק אוויר הם 3.9 ביממה ו-1.3 בשנה. במהלך השנה יפורסם תקן סביבתי שנתי לריכוז בנזן בסביבה במסגרת חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו ב-1.1.2011. ערך תקן זה יעמוד על 5 מיקרוגרם בנזן/מ“ק אוויר, בהתאם לתקינה האירופית.
המשרד להגנת הסביבה יזם מספר פעולות לצמצום פליטות של בנזן לסביבה, ובכללן הורדת שיעור הבנזן המרבי המותר בבנזינים ל-1% בדומה לתקינה האירופית, בניגוד ל-5% שהיו מותרים עד כה. כמו כן חויבו תחנות הדלק להתקין מערכות להשבת אדי דלק למערך הבנזנים בתחנות בשני שלבים:
בשלב ראשון – מערכת המשיבה את אדי הדלק הנפלטים מן המכלים התת-קרקעיים אל מכלית התדלוק בעת פריקת הדלק (בנזין) בתחנה. כל תחנות הדלק בישראל מחויבות בשלב זה (איור 1א). בשלב שני – מערכת המשיבה את אדי הדלק הנפלטים ממכלי המכוניות בעת תדלוקן בבנזין אל המכלים התת-קרקעיים בתחנה. בשלב זה מחויבות כיום רק תחנות דלק הסמוכות למקומות מגורים ולאזורים רגישים  (איור 1ב).
לפני מספר שנים החל מחוז תל-אביב במשרד להגנת הסביבה לבחון את ריכוזי הבנזן במטרופולין דן. כחלק מהבדיקה נערך סקר להערכת ההשפעה של פליטות בנזן בתחנות דלק על ריכוזי הבנזן בסביבתן הקרובה, וכן נבחנה יעילות המערכות להשבת אדים (מישוב) על הפחתת הפליטה והפיזור של בנזן בסביבה.

איור 1

א. שלב ראשון של מערכת השבת האדים

השבת אדי הדלק הנפלטים מן המכלים התת-קרקעיים בעת פריקת הדלק בתחנה אל מכלית התדלוק [1].

ב. שלב שני של מערכת השבת האדים

השבת אדי הדלק הנפלטים ממכלי המכוניות בזמן התדלוק בבנזין אל המכלים התת-קרקעיים בתחנה [1].


הסקר נערך בקיץ 2009 ב-15 תחנות דלק ברחבי גוש דן השוכנות בצד צירי תנועה. בכל התחנות שנבחרו מותקן השלב הראשון של המערכת להשבת אדים, וב-7 מהן מותקן גם השלב השני שלה. הסקר ארך כשבועיים, ובמהלכו נערכה לראשונה בישראל דגימה סביבתית של בנזן (ושל חומרים אורגניים אחרים) באמצעות שפופרות פסיביות בהתאם לתקינה האירופית לדגימה. השפופרות הוצבו בניצב לציר התנועה ובמאונך לו, במרחקים שונים ממשאבות התחנה ובמרכזה. נוסף על כך נערכו בדיקות מדגמיות למזהמים אחרים המאפיינים פליטות ממקורות בנזיניים – טולואן, אתיל בנזן וקסילנים. כמו כן נבדקה התפלגות יממתית של ריכוזי הבנזן בתחנות הדלק, ונערכו דגימות לצורך בקרת איכות.
מן הסקר עולה כי הריכוזים הממוצעים של בנזן במרכז תחנות הדלק (11–20 מיקרוגרם/מ“ק) גבוהים במידה רבה מערך הייחוס השנתי וכן מערך הייחוס היממתי למזהם. ריכוזים אלו דועכים במהירות מחוץ לשטח מסופי משאבות התדלוק, אך עד למרחק של כ-30 מטר ממשאבות קיצוניות של תחנות הדלק נמצאו על פי רוב ריכוזי בנזן הגבוהים מערך הייחוס השנתי למזהם. כמו כן נמצאה השפעה של תחנות הדלק על ריכוזי הבנזן בסביבה עד למרחק של כ-80 מטר משאבות התדלוק הקיצוניות, אם כי בערכי ריכוז נמוכים מערך הייחוס השנתי למזהם.
תוצאות הסקר מצביעות על כך שהמערכות להשבת אדי הדלק בתחנות שנבדקו אינן מפחיתות באופן מספק את פליטות אדי הדלק ובהם בנזן. אף על פי שהמערכות החדשות להשבת אדים אמורות לפעול ביעילות הגבוהה מ-85%, נמצא כי בעת שימוש בשתי המערכות היה שיעור ההפחתה בריכוזי הבנזן באוויר (בהשוואה לתחנות שהשלב השני של המערכות אינו מותקן בהן) בתחום שבין 40%–14 בלבד בתחנות הדלק ובסביבתן הקרובה.
בהמשך לממצאי סקר זה החל המשרד להגנת הסביבה לערוך בשנת 2010 ביקורת בתחנות דלק בגוש דן. נמצא כי במַרבית התחנות שנבדקו לא פעלו מערכות השבת האדים ביעילות המֵרבית ו/או על פי הדרישות המקצועיות שברשיונות העסק, וכי אדי דלק נפלטו מרכיבי תשתית שונים של מערכת שינוע הדלק בתחנות.
המסקנה העיקרית העולה מן הממצאים היא כי על חברות הדלק ו/או על בעלי תחנות הדלק לשפר את ביצועי המערכות להשבת האדים בתחנות הדלק, הן בהיבט התשתיתי הן בזה התחזוקתי. במקביל על המשרד להגנת הסביבה להגביר את הבקרה והפיקוח עליהן.


* ערכי ייחוס – ערכי הייחוס הם ערכים שגובשו על-ידי ועדת מומחים. הוועדה גיבשה המלצות לערכי ייחוס סביבתיים למזהמי האוויר הנפלטים ממקורות תעשייתיים בארץ, בדגש על מזהמי אוויר שלא נקבע לגביהם תקן איכות אוויר בתקנות. מקובל לקבוע תקן איכות אוויר מחייב למזהמי אוויר נפוצים שיש לגביהם ידע מדעי ברמת הוודאות הנדרשת לקביעת תקן מחייב, ולקבוע ערך מנחה (ערך ייחוס) למזהמי האוויר האחרים. הערכים כוללים ערכים יממתיים ושעתיים המתייחסים לחשיפות קצרות טווח, וערכים שנתיים המתייחסים לחשיפה ארוכת טווח.
 

  1. Department of Environment, Climate Change and Water NSW. 2009. Standards an best practice guidelines for vapor recovery at petrol service stations

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

אסא צ. 2011. ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן. אקולוגיה וסביבה 2(2): 85–87.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      צחי אסא
      מחוז תל-אביב, המשרד להגנת הסביבה

      מאת

      צחי אסא
      מחוז תל-אביב, המשרד להגנת הסביבה



      ציטוט מומלץ

      אסא צ. 2011. ריכוזי בנזן באוויר בתחנות דלק ובסביבתן הקרובה בגוש דן. אקולוגיה וסביבה 2(2): 85–87.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תחבורה בת-קיימא – בין אוטופיה למציאות

      שוקי כהן

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

      ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

      תחבורה עירונית בת-קיימא

      דוד מהלאל

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

      היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד