אקולוגיה וסביבה

אתגרי הגינון בקרבת החוף

1 במאי, 2011

עץ תות בעל צורת גידול דמוית דגל הפונה בכיוון הנגדי לים | צילום: אביגיל הלר


מאת

אביגיל הלר
שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
סימה קגן
המחלקה לפרחים וצמחי נוי, ִמנהל המחקר החקלאי
פבלו צ'רקסקי
ְמנהל משתלת גילת, קק"ל
מושיקו רז
גנני נוי, קיבוץ פלמחים
עמוס בן-לב
גנני נוי, קיבוץ פלמחים

מאת

אביגיל הלר
שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
סימה קגן
המחלקה לפרחים וצמחי נוי, ִמנהל המחקר החקלאי
פבלו צ'רקסקי
ְמנהל משתלת גילת, קק"ל
מושיקו רז
גנני נוי, קיבוץ פלמחים
עמוס בן-לב
גנני נוי, קיבוץ פלמחים

יישובים רבים הממוקמים לאורך רצועת החוף בארץ מושפעים מהקִרבה לחוף ומהתנאים השוררים בו. רצועת החוף בארץ מתאפיינת ברוחות המנשבות ממערב למזרח ונושאות מלח מן הים, בקיץ חם ונטול גשמים, בקרינה גבוהה, ובקרקע ענייה במים זמינים ובחומרי מזון. תנאים אלו יוצרים לצמחים בית גידול בעייתי. בצמח נפערים פצעים בשל גרגרי החול המשתפשפים בו והמאפשרים חדירת רסס מלוח שצורב את נוף הצמח, במיוחד בצד הפונה לים. הצמחים שנפגעים יותר הם בדרך כלל גבוהים (מעל 50–100 ס"מ) כי הרוח חזקה יותר ככל שמתרחקים מפני הקרקע, וכתוצאה מכך מתקבלת צורת גידול דמוית דגל או "זנב שועל" בכיוון הנגדי לים. עיקר הנזק נגרם לצמחים הנמצאים במרחק של עד 150 מטר מן הים.
מסיבות אלה קיים קושי למצוא צמחים מצִלּים לאזור החוף, וקיים קושי ביצירת גנים מעניינים ומגוונים. בגנים רבים הסמוכים לשפת הים הגינון דל ומבוסס על דקלים, על מדשאות ועל מספר מועט של צמחים שרועים. חוסר הגיוון בגנים אלו בולט במיוחד, מכיוון  שאזורים רבים הסמוכים לשפת הים משמשים כאתרי תיירות.
על פי נתונים ממחקרם של Lomas ו-[2] Gat וממידע שהצטבר במהלך השנים בגינון באזורים שונים כגון חופי תל-אביב או אשקלון, מבדילים בין צמחים לפי מידת עמידותם לתנאי הסביבה בחוף הים. צמחים הגדלים בשטח חשוף במרחק של עד 50 מטר משפת הים מוגדרים כ'צמחי קו ראשון', צמחים הגדלים במרחק 50–100 מטר משפת הים מוגדרים כ'צמחי קו שני', וצמחים הגדלים במרחק 100–150 מטר מוגדרים כ'צמחי קו שלישי'.
כדי להעשיר את מגוון הצמחים שיכולים לגדול סמוך לשפת הים, הוקמה בפלמחים בשנת 1998 חלקת מעקב בקרקע חולית. בחלקה נבחנו צמחים שנראו כבעלי פוטנציאל לגידול סמוך לחוף הים, ונערך אחריהם מעקב במשך שש שנים. מהאביב עד הסתיו הושקו רוב מיני הצמחים באמצעות טפטפות ב-5 ליטר מים לשבוע (השקיה שופעת של כ-180 ליטר לשנה). בחלקה נשתלו מיני צמחים הגדלים בארץ מוצאם בתנאי חוף ים או בתנאים קשים. לא נבחרו מינים שהיה חשש שיהפכו לפולשניים.
נבחנו 68 צמחים, ו-39 מינים מתוכם הראו התאמה לתנאי רסס ים. הם שמרו על עלווה חיונית לאורך מרבית חודשי השנה, חלקם פרחו תקופות ממושכות, והם חנטו פירות. עם זאת, רק 5 מתוך 39 מיני הצמחים שהראו התאמה הצליחו בקו הראשון, ו-8 נוספים הצליחו בקו השני (טבלה 1). רוב הצמחים הללו הם צמחים נמוכים. המינים היחידים שעשויים לתפקד כעצים נמוכים – קוקולובה ענבית (Coccoloba uvifera) והיביסקוס טילייתי 'סתריה' (Hibiscus tiliaceus 'Sitriya') – לא הצליחו לממש את מלוא פוטנציאל הגובה שלהם. למרות זאת הומלץ ההיביסקוס לתנאים של קו שני. בין הצמחים שנבחנו היו שבעה מינים וזנים מהסוג לבן-עלה (Leucophyllum), שחלקם הצליחו בתנאי קו שלישי ואחרים כשלו. לבן-עלה שיחני 'קומפקטום' ('Leucophyllum frutescens ‘Compactum) היה המוצלח שבהם. המראה שלו נאה לאורך מרבית חודשי השנה והוא גם פורח בשפע מיוני עד נובמבר. לא נמצא מתאם בין מיני צמחים הגדלים בהצלחה לאורך החוף בארצות אחרות לבין הצלחתם בתנאי החוף בישראל.
חוף פלמחים הוא חוף נוח יחסית כיוון שהצמחים נשתלו במפרץ מוגן ומוגבה. אם שותלים צמחים במקומות שהתנאים בהם קשים יותר, יש להתייחס לרשימת הצמחים שהצליחו בפלמחים בהסתייגות המתאימה, כלומר כהמלצה לבדיקה בלבד. מסיבה זו, צמחים שהצליחו בפלמחים בתנאי קו שני, מומלצים לתנאי קו שלישי. דו"ח מורחב ממחלקת התצפית מוצג באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר [1]. מידע על צמחי חוף ים יפורסם בקרוב גם כחוברת בהוצאת משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

טבלה 1

מיני צמחים שנמצאו כמתאימים לתנאי רסס ים



  1. אתר משרד החקלאות. נצפה 20 בפברואר 2011.
  2. Lomas J and Gat Z. 1967. The effect of windborne salt on citrus production near the sea in Israel. Agriculture Meteorology 4: 415-425.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

הלר א, קגן ס, צ'רקסקי פ ואחרים. 2011. אתגרי הגינון בקרבת החוף. אקולוגיה וסביבה 2(2): 93–94.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אביגיל הלר
      שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      סימה קגן
      המחלקה לפרחים וצמחי נוי, ִמנהל המחקר החקלאי
      פבלו צ'רקסקי
      ְמנהל משתלת גילת, קק"ל
      מושיקו רז
      גנני נוי, קיבוץ פלמחים
      עמוס בן-לב
      גנני נוי, קיבוץ פלמחים

      מאת

      אביגיל הלר
      שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
      סימה קגן
      המחלקה לפרחים וצמחי נוי, ִמנהל המחקר החקלאי
      פבלו צ'רקסקי
      ְמנהל משתלת גילת, קק"ל
      מושיקו רז
      גנני נוי, קיבוץ פלמחים
      עמוס בן-לב
      גנני נוי, קיבוץ פלמחים



      ציטוט מומלץ

      הלר א, קגן ס, צ'רקסקי פ ואחרים. 2011. אתגרי הגינון בקרבת החוף. אקולוגיה וסביבה 2(2): 93–94.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תחבורה בת-קיימא – בין אוטופיה למציאות

      שוקי כהן

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

      ישנם דגמים שונים של קשרי גומלין מרחביים עירוניים בני-קיימא המקיימים את התכונות הבאות: נגישות גבוהה למרבית היעדים הנדרשים, יעלים לנוסע פגיעה מינימלית באיכות הסביבה ובערכי טבע. אך המציאות רחוקה שנות אור מרעיונות אלו

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

      תחבורה עירונית בת-קיימא

      דוד מהלאל

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

      היעד המרכזי של מערכת התחבורה הוא לאפשר לפרטים בחברה ניידות, נגישות לשימושי הקרקע ולמרכזי הפעילות, ואפשרות לשינוע מטענים - כדי לקיים קשרים כלכליים וחברתיים ולשם קידום רווחתם של תושבי המדינה. צורכי הניידות והשינוע צריכים להתממש תוך שימוש מושכל במשאבים המשותפים, לרווחת כלל האוכלוסייה והדורות הבאים, ותוך שמירה על בריאות הציבור ובטיחותו, ועל יציבותן של המערכות האקולוגיות

      גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד