אקולוגיה וסביבה

מסמך מדיניות חדש לתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) יצא לאור בגרסה מחודשת

3 בינואר, 2010

יער מחטני בגליל ׀ התמונות באדיבות ארכיון קק"ל


מאת

מוטי קפלן
עורך התוכנית
פינחס כהנא
קק"ל, היגוי ועדכון התוכנית

מאת

מוטי קפלן
עורך התוכנית
פינחס כהנא
קק"ל, היגוי ועדכון התוכנית

מסמך מדיניות לתמ"א 22, תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור, רואה אור על ידי קק"ל בימים אלו כספר. הספר נותן בידינו הזדמנות להכיר את תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור לפרטיה, הן במבט היסטורי הסוקר את תולדות התוכנית, מטרותיה ודרך הכנתה, והן את השפעתה ורישומה בשדה התכנון בשנים האחרונות. הזמן שחלף מאז אישורה של התוכנית מאפשר התבוננות מחודשת במטרותיה, בתפיסת עולמה ובהצלחתה בכל הנוגע לשמירה על שטחים פתוחים בישראל.

תחילתה של תמ"א 22 לפני כ-30 שנה, לאחר שבשלהי 1976 הורתה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה על עריכת תוכנית מתאר ארצית ליער ולייעור. המועצה ביקשה לייעד שטחי יער, יערות קיימים ונוספים, בצורה שתבטיח את איכות הסביבה לרווחת האוכלוסייה. התוכנית הייתה אמורה להגדיר תפקודים שונים ליערות – ובהם יערות לשיפור נוף, יערות לנופש, פנאי ותיירות. הוראות המועצה הדגישו גם את חשיבותם של היערות בתפקודי שמירת טבע, ערכי נוף ומורשת היסטורית ואת שיתוף הפעולה הנדרש עם הרשויות העוסקות בכך. בשנת 1977 מינה שר הפנים דאז את עורכי התוכנית, שהם: אגף הייעור של מינהל הפיתוח בקרן קיימת לישראל, מינהל התכנון במשרד הפנים ומינהל מקרקעי ישראל.

הגרסה הראשונה של התוכנית נערכה בשנת 1980 והוגשה למועצה הארצית. התוכנית נדונה בוועדת משנה ואף הגיעה להערות של הוועדות המחוזיות. התנגדויות רבות הביאו להקפאת הטיפול בה. וכך, החל משנת 1985 שוב לא נדונה התוכנית במוסדות התכנון.

הגרסה השנייה של התוכנית הועלתה בראשית 1991. הנסיבות השתנו לאור גלי העלייה הגדולים שהחלו להגיע משנת 1989, ולאור הדרישה הגוברת לקרקע. כל אלה שבו והדגישו את הנחיצות בהגנה ובהסדרה תכנונית נאותה של היערות בישראל. הדברים הובאו שנית בפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה וזו הורתה על עריכה מחודשת של התוכנית. למעשה, לבד מהכרזה על התוכנית, כל תהליך ההכנה והאישור החלו מחדש.

ניסוח מטרותיה של הגרסה החדשה לא היה שונה בהרבה מן הנוסח אשר נקבע בשנת 1976 ואף על פי כן ניכר הצורך בעריכת תוכנית שונה לגמרי ברוחה ובאופייה. עשר השנים אשר עברו בין שתי התוכניות הביאו עימן שינויים מפליגים באשר לאיכות החיים והסובב בארץ. בשנות ה-1980 לא דובר עדיין כלל על צפיפות האוכלוסין הגואה בישראל ועל מצוקת הקרקע. הבנייה הרוויה התמעטה והואץ הביקוש לבנייה צמודת קרקע. כל אלה, יחד עם הריבוי הטבעי וגל העלייה, הצביעו על האיום באזילתם של משאבי הקרקע בארץ.

הרציונל התכנוני אשר עמד בפני תמ"א 22 בגרסה החדשה היה – הגנה מרבית על יערות ושטחי חורש ערכיים, הנחשבים כמשאב נדיר הנמצא תחת איום מתמיד. על רקע הדברים הללו קבעה לעצמה התוכנית בגרסתה החדשה מטרת-על כמותית, לאמור: ניסיון לשמר היקפים גדולים ככל האפשר של שטחי יער וחורש. עם זאת, התוכנית תרה אחר אותם שטחים בעלי איכות גבוהה, המבטאים נאמנה את נופי היערות והחורשים הטבעיים לסוגיהם.

בשנת 1995 הובאה התוכנית שנית לפני המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. לאחר הערות הוועדה המחוזית, ובשלהי אותה שנה, זכתה התוכנית לאישור הממשלה, פורסמה כחוק ברשומות והפכה לחלק ממערכת תכנון המתאר הארצי.

מסמך המדיניות שהתפרסם בימים אלה סוקר בהרחבה את תוכניות המתאר המרכזיות אשר תוכננו ואושרו בתקופה שחלפה מאז אישורה של תמ"א 22, ואת מקומה בקרב תוכניות אלו. מן הדברים עולה, כי התוכנית הוטמעה בכל מערכת התוכניות, ובראשן תמ"א 35 – תוכנית המתאר הארצית המשולבת, בשורת תוכניות המתאר המחוזיות שקודמו ואושרו בחלקן בתקופה זו ובמאות רבות של תוכניות מקומיות בכל רחבי הארץ. יתר על כן, התוכניות האמורות, לא רק שלא גרעו ממתכונת השטחים בתמ"א 22, אלא שרבות מהן אף הוסיפו עליהם כהנה וכהנה, ובכך הרחיבו את תחומי היער והחורש המוגנים בארץ. התכנון המפורט ליערות אותו מבצעת קק"ל מחזק את מעמדם הסטטוטורי של היערות ותורם לפיתוחם מתוך ראייה כוללת ותפיסה מערכתית של היער.

תמ"א 22 היא אחד מנדבכיה המרכזיים של תמ"א 35, תוכנית הקושרת אדם וסובב, וקובעת "דמות ארץ" המורכבת מפסיפס של שטחים בנויים ושמורים. בין השטחים השמורים תופסים היערות חלק נכבד כמרכיב ב"שדרה הירוקה", הנמתחת מצפון הארץ לדרומה, ובה מרוכזים "נכסי הערך" של ארץ ישראל.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

קפלן מ וכהנא פ. 2010. מסמך מדיניות חדש לתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) יצא לאור בגרסה מחודשת. אקולוגיה וסביבה 1(1).
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מוטי קפלן
      עורך התוכנית
      פינחס כהנא
      קק"ל, היגוי ועדכון התוכנית

      מאת

      מוטי קפלן
      עורך התוכנית
      פינחס כהנא
      קק"ל, היגוי ועדכון התוכנית



      ציטוט מומלץ

      קפלן מ וכהנא פ. 2010. מסמך מדיניות חדש לתמ"א 22 (תוכנית המתאר הארצית ליער ולייעור) יצא לאור בגרסה מחודשת. אקולוגיה וסביבה 1(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שימוש בהדברה המשלבת כלים ביולוגיים, חקלאיים, פיזיקליים, גנטיים וכימיים, בדרך שממזערת נזקים כלכליים ובריאותיים ומקטינה את הסיכונים והנזק הסביבתי

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      - מודעה -

      לראש העמוד