גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוי

ביצה סולארית, מיצג של צמד האומנים השוודי ביגרט וברגסטרום, 2017. המיצג מסמל לידה מחדש והזדמנויות חדשות. העבודה בוצעה בהזמנת חברת הבנייה Riksbyggen

בתקופת מלחמה מרובת אתגרים דחופים קשה להיערך לאיום מורכב שנדמה מרוחק – שינוי האקלים. אבל דווקא ממאמצי השיקום הנדרשים בעקבות הלחימה ניתן ללמוד שיעורים חשובים ביחס לחיזוק החוסן הלאומי

ההתמודדות של המדינה עם נושא ההיערכות לשינוי האקלים עדיין נמצאת בתחילת דרכה ‒ מה בוצע, ובעיקר מה עדיין צריך להיעשות?

שינוי האקלים הוא הצרה של כולנו, אבל הוא לא יפגע בכולם במידה שווה. כיצד ניתן לצמצם את הפגיעה באלה שגורלם לא שפר עליהם?

פליטת 17.2 ק"ג פחמן לכל משתתף בוועידה השנתית למדע ולסביבה – זה מעט או הרבה?

אילו מינים יאכלסו את הים שלנו בעתיד, ואיך אפשר לשמור עליהם?

כשהעובדות ברורות וההכחשה מסכנת: קריאה לפעולה בצל שינוי האקלים

מדע מול דעה – הסכנות הטמונות בתופעה של הכחשת משבר האקלים

לפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ

חום גבוה! משבר האקלים הוא האיום הבריאותי הגדול של המאה ה-21

נגמרו ההנחות – מיסוי כאמצעי כלכלי יעיל להפחתת פליטות גזי חממה

מהפכת המימן בפתח – האם ישראל ערוכה להפוך למעצמת אנרגיה ירוקה?

הסתמכותה של ישראל על מתקני התפלה מצד אחד, וקלות הדעת ביחס לחשיבות שמירת מאגרי המים הטבעיים מצד שני, יוצרות גישה מוטעית שעשויה לפגוע בחוסנו של משק המים הלאומי, בעיקר לנוכח משבר האקלים

והרי התחזית: שיפור יכולת החיזוי האקלימי הלאומי הוא השקעה בטוחה בעתיד

מהפכת הניהול ביער הישראלי: כלים חדשים לעידן האקלימי המשתנה

האם ניתן לסמוך על טכנולוגיות לסילוק פחמן אטמוספרי שימנעו אסון אקלימי?

השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים

המונחים התמימים כביכול המשמשים בשיח האקלים מפריעים לפעולה נמרצת להפחתת פליטות של גזים מזהמים לוכדי חום. בחירה במילים הנכונות, שיעבירו מסר מדויק, יכולה לעזור לשנות את המצב

גחליליות נעלמות, קרחונים נמסים – והמשבר האקלימי מחריף. האם נשנה כיוון?

40 שנה במדבר: המסע המדעי שמשנה את התפיסה האקולוגית

כיצד מדינה קטנה כישראל, ובפרט האקדמיה שלה, יכולות לתרום להתמודדות עם המשבר העולמי שהולך ומתפתח?