אקולוגיה וסביבה

דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות

1 במאי, 2011

חברת החשמל היא דוגמה לחברה ציבורית בעלת חובת דיווח נרחבת בנושא סיכונים סביבתיים | צילום: אילן מלסטר, באדיבות המשרד להגנת הסביבה


במרץ 2011 נכנס לתוקף תיקון לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה) המטיל על חברות ציבוריות חובת דיווח נרחבת ומפורטת בנושא סיכונים סביבתיים ודרכי ניהולם. התיקון מחייב את החברות לכלול בתשקיפים ובדו"חות התקופתיים המוגשים לרשות לניירות ערך מידע מקיף בנוגע לסיכונים סביבתיים, להשלכות מהותיות של חקיקה סביבתית על התאגיד, להליכים משפטיים ומנהליים הקשורים באיכות הסביבה, לעלויות סביבתיות ועוד. עיקר השינוי לעומת המצב הקיים כיום הוא ריכוז הנושאים הנוגעים לאיכות הסביבה בְּמָקום אחד בדו"ח, וכן הוספת או פירוט חובת דיווח של:

  • סיכונים סביבתיים שהתאגיד חשוף להם עקב פגיעה בסביבה;
  • אירוע או עניין מהותי הקשור בפעילות התאגיד, ושגרם או שעלול לגרום לפגיעה בסביבה;
  • מדיניות התאגיד בניהול סיכונים סביבתיים, אופן מימושה, הפיקוח עליה ואמצעים שהתאגיד נוקט בהם להפחתת הסיכונים הסביבתיים;
  • עלויות סביבתיות שהתאגיד נשא בהן או עשוי לשאת בהן, תוך הפרדה בין סכומים שהוצאו לצורך מניעה או הפחתה של פגיעה בסביבה, לבין סכומים לצורך שיקום הסביבה ותיקון נזקים שנגרמו לה.

בתיקון לתקנות הושם דגש על ההתנהלות הסביבתית של החברה ועל השקעותיה למניעת נזקים סביבתיים, להבדיל מעלויות טיפול במפגעים שכבר נוצרו. כמו כן כולל התיקון הגדרות של 'סיכונים סביבתיים' ושל 'פגיעה בסביבה'. פגיעה בסביבה מוגדרת כהשפעה שלילית על הסביבה לרבות על בריאות בני אדם, ואף כהשפעה על שינויי האקלים.
האם התיקון ישפיע על החברות ויעודד פעילות יזומה להפחתת השפעות סביבתיות שליליות, השקעה בטכנולוגיות המפחיתות פגיעה בסביבה וציות לחקיקה סביבתית?
ההנחה היא כי כאשר מידע סביבתי מפורט ומלא יהיה נגיש לציבור המשקיעים, ישפיעו הסיכונים הסביבתיים וכן האופן שבו החברה מטפלת בהם ומנהלת אותם – על מחירי ניירות הערך שלה. עובדה זו תעודד את החברות לציית לחקיקה סביבתית, למנוע השפעות סביבתיות שליליות ולהשקיע בטכנולוגיות המפחיתות פגיעה בסביבה.
במחקרים שנערכו בארה"ב [2] ובאירופה [3] נמצא כי בעקבות פרסום מידע סביבתי שלילי נרשמה ירידה במחירי המניות של החברות המדווחות. נוסף על כך, לחובת הדיווח יש השפעה ישירה על החברות המדווחות, המתבטאת בהגברת מודעות החברה לזיהוי סיכונים ותהליכים סביבתיים, לקביעת מטרות, ולהטמעתן בתוך החברה [4]. ההשפעות האמורות מבוססות על שיקולים כלכליים של החברות. אולם לפרסום המידע עשויה להיות השפעה גם על הרגולטור, בקביעת תקנים מחמירים ובהידוק פעולות הפיקוח והאכיפה על החברות המדווחות [1].
חובת הדיווח האמורה מצטרפת לשורה של דיווחים סביבתיים מחייבים שחברות נדרשות או יידרשו לעמוד בהם בזמן הקרוב. חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008, שנכנס לתוקף בינואר 2011 מחייב מפעלים החייבים בהיתר פליטה לבצע ניטור ודגימה של פליטות ולהעביר את הנתונים לממונה לצורך פרסומם לציבור. תקנות חופש המידע (העמדת מידע על איכות הסביבה לעיון הציבור), התשס"ט-2009, נכנסו לתוקף בספטמבר 2010 ומטילות על הרשויות הציבוריות חובה לפרסם באינטרנט מידע על חומרים שנפלטו, שנשפכו, שסולקו או שהושלכו לסביבה, מידע המצוי בידי הרשויות מכוח מתן היתרים ורישיונות עסק. נוסף על כך שוקד המשרד להגנת הסביבה בימים אלה על חקיקה שתחייב חברות בדיווח על פליטות מזהמים לסביבה ובפרסום המידע לציבור, בין היתר על גבי מערכת מידע גאוגרפי (GIS).
לסיכום, נראה כי אנו עומדים בפתחה של תקופה חדשה שבה מידע סביבתי יהיה פתוח ונגיש לציבור המשקיעים ולציבור בכלל. לא נותר אלא להמתין ולראות אם פרסום המידע ישפיע גם על הביצועים הסביבתיים של החברות. 


  1. גולדברג מ. 2009. שימוש ברשומות מידע סביבתי ככלי מדיניות להפחתת פליטות תעשייתיות: מחקר משווה (עבודת מוסמך). אוניברסיטת תל-אביב.
  2. Konar S and Cohen MA. 1997. Information as regulation: The effect of community right to know laws on toxic emissions. Journal of Environmental Economics and Management 32: 109-124.
  3. Cañón-de-Francia J, Garcés-Ayerbel C, and Ramírez-Alesón M. 2008. Analysis of the effectiveness of the first European Pollutant Emission Register (EPER). Ecological Economics 67: 83-92.
  4. Krakienen B. 2001. Information as regulation: TRI and performance benchmarking, precursor to a new paradigm? Georgetown Law Journal 89: 257.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

גולדברג מ. 2011. דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות. אקולוגיה וסביבה 2(2): 88–87.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      ציטוט מומלץ

      גולדברג מ. 2011. דיווחים סביבתיים – הרחבת חובת הדיווח של החברות. אקולוגיה וסביבה 2(2): 88–87.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      האם נהיה מוכנים לאסון הבא?

      ענת מדמוני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      מדינת ישראל ממוקמת באזור מועד לאסונות טבע, ובשנים האחרונות הכמות והעוצמה של אסונות הטבע רק גדלו. אסונות המוניים יגרמו תמיד לנזקים רבים בנפש וברכוש. המטרה היא למזער את הנזקים הצפויים ככל הניתן, והמענה היחידי הוא ההקפדה על המוכנות המקדימה. אין מקום לקיצורי דרך, לאלתור או לתרבות ה’סמוך’ הנפוצה במקומותינו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות ברמות הורמוני המין אצל שני מינים של שבלולי מדבר בהר הנגב הצפוני

      גלית הרמן, לארי שור, יוסף שטיינברג

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל

      אוריאל ספריאל

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      - מודעה -

      לראש העמוד