אקולוגיה וסביבה

מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה

27 באפריל, 2022

כריש בתחנת הכוח בחדרה. סביבו, בקרבה לא סבירה לחיית בר שהיא טורף גדול, משנרקלים המצלמים אותו. חורף 2021–2022 | צילום: בר שטרנבך


מאת

עתרת שבתאי
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
ארז ירוחם
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
הדס גן-פרקל
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
אלון רוטשילד
אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע

מאת

עתרת שבתאי
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
ארז ירוחם
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
הדס גן-פרקל
'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
אלון רוטשילד
אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע

התקבצויות הכרישים המתרחשות ביציאת המים החמים של תחנות הכוח מעוררות עניין ציבורי ומושכות אליהן קהל צופים רב. זו הזדמנות מבורכת לקדם מודעות ציבורית והגנה עליהם ולתת זריקת מרץ לתיירות אקולוגית. מצד שני, כיום מתקיימת שם פעילות לא מוסדרת של דיג, שיט מנועי, צלילה ושנרקול, וזה מצב שמסוכן גם לכרישים וגם לאנשים. אחרי חמש שנים של הסברה, הגיע הזמן להתייחס למציאות בשטח ולבחון את הצורך להסדיר את נקודות החיכוך כדי לשמור על ים בטוח לכרישים ולאדם.

בשל פעילות אדם לא מבוקרת בים ובעיקר עקב מדיג מכוון או בלתי מכוון כשלל לוואי, רוב מיני הכרישים הגדולים נמצאים כיום בסכנת הכחדה [9]. ההערכה היא כי 100 מיליון כרישים נידוגים כל שנה ברחבי העולם, וגם בים התיכון, בעיקר עבור מרק סנפירים הנצרך באסיה [10].

בחופי ישראל מתרחשת מדי חורף תופעה ייחודית ונדירה ביותר בעולם, של התקבצות כרישים סמוך לתחנות הכוח החופיות. הכרישים נמשכים למים החמים שזורמים החוצה לאחר שקיררו את הטורבינות, אך סביר שיש גם גורמים משיכה נוספים, כמו הזרם, ריכוז חמצן גבוה, טרף ועוד סיבות אחרות שעדיין אינן ברורות לנו. הכרישים הם משני מינים עיקריים הנמצאים בסכנת הכחדה – כריש עפרורי (Carcharhinus obscurus) וכריש סנפירתן (Carcharhinus plumbeus).

בתחנה 'אורות רבין' בחדרה הכרישים מגיעים לביקור ארוך במיוחד, וגם הפעילות האנושית גבוהה מאוד. התופעה המיוחדת של הימצאות אוכלוסייה של חיה ימית כה מסקרנת מטרים ספורים מקו החוף היא הזדמנות לקדם מודעות ציבורית, להגן על הכרישים ולהמריץ כלכלה בת-קיימא המבוססת על תיירות אקולוגית ועל ערכי שמירת טבע ימי [7]. ההתקבצויות מעוררות עניין רב ומושכות את הציבור לצפות בכרישים – בצלילה ובשנרקול, על גבי סאפים וקיאקים ובכלי שיט ממונעים. הצפייה מבוצעת באופן בלתי מוסדר, בצמידות לכרישים ובאתר מסוכן ביותר לצלילה עקב סכנת היסחפות בזרם וראות נמוכה. במקביל, אף על פי שכרישים מוכרזים בישראל כערך טבע מוגן ואינם יעד לדיג מכוון בדרך כלל, הם חשופים ללחץ הדיג הגבוה באזור. הם נתפסים, לרוב בשוגג אך לעיתים גם באופן בלתי חוקי, ברשתות של דייגים בסירות דיג חופיות, ואף נלכדים בקרסי חכות של דייגים בחוף. לעיתים קרובות נצפים כרישים ששוחים עם קרס בפה או בסנפירים, או כאשר פסולת דיג אחרת משתרכת אחריהם.

סביב התקבצויות הכרישים במוצא המים החמים נערכות באותו זמן ובאותו מקום פעילויות רבות ולא מוסדרות של דיג ושיט מנועי לצד פעילות פנאי (איור 1). הצפיפות שהתפתחה באזור זה מהווה לא רק סיכון לכרישים, אלא גם סיכון בטיחותי לאנשים הנמצאים במים. בפעילות דיג ושיט מנועי יש סכנה משמעותית לרוחצים ולצוללים כאשר מדובר במרחב מצומצם, ולכך יש להוסיף את הסיכון הפוטנציאלי שבחיכוך הקרוב עם טורף ימי גדול.

איור 1

המצב הנוכחי – פעילויות באזור התקבצות הכרישים סמוך ליציאת מי הקירור של תחנת הכוח 'אורות רבין' בחדרה

תיירות אקולוגית של צפייה בכרישים שואפת בבסיסה לשמירה על כרישים, אך אינה חפה מהשפעות שליליות פוטנציאליות כאשר אינה מנוהלת נכון [5, 8]. בשנים האחרונות מתבצעות באתר יוזמות הסברתיות שונות, אך מאמצים חשובים אלה לא הובילו לשינוי משמעותי במציאות הכאוטית והמסוכנת בשטח, ולכן אינם מספקים מענה הולם להגנה על הכרישים והאדם גם יחד. המקום מוגדר "חוף אסור לרחצה", וכן נאסר בו שיט מנועי במרחק הקטן מ-300 מטר מהחוף, אך לא תמיד מתבצעת אכיפה של האיסורים. בכל מקרה, המצב הקיים אינו מספק, מכיוון שגם אם האיסורים ייאכפו ביעילות, עדיין יימשכו במקום פעילות דיג מהחוף ומהים, צלילה בצמידות לכרישים ושיט לא מנועי – תוך סיכון לכרישים ולאדם. מכאן עולה צורך בהסדרה, בניהול הפעילות ובמזעור השפעות שליליות על הכרישים, שיאפשרו ביקור מעשיר, מרגש ובטוח.

פעילויות דיג, צלילה, שנרקול וחתירה באזור התקבצות הכרישים בחדרה. חורף 2021–2022 | צילום: בר שטרנבך

סקירת מחקרים קיימים בנושא ובחינת חלופות לניהול בעולם מראה שלכל פגיעה בכרישים בשל דיג יש פוטנציאל משמעותי להפחית את כשירות הפרט ולפגוע באוכלוסייה כולה [2]. מחקרים מראים שגם כאשר הכרישים משוחררים לאחר התפיסה, נוצרת פגיעה בגלל העקה, הפציעות השונות והשלכותיהן הפיזיולוגיות, הפוגמת ביכולת ההזנה והרבייה באופן זמני או קבוע [1, 3].

נוסף על כך, הכרישים עשויים לראות בנוכחות אנושית בקרבתם איום, והדבר עלול לגרום שינויים פיזיולוגיים והתנהגותיים [5, 8]. באתר התקבצות בסיציליה נרשמה ירידה של 80% בנוכחות הכרישים כתגובה לריבוי צוללים [6]. גם בישראל תועדה התרחקות של כרישים בגלל נוכחות אדם אינטנסיבית סמוך למוצא המים החמים מתחנות הכוח לאורך חוף הים התיכון [11]. כמו כן, מחקרים תיעדו סימנים של עקה, כמו קצב נשימה מואץ, אצל כרישים שצוללים שהו במרחק של פחות מ-6 מטר מהם [4].

התובנות שתוארו לעיל (כמו גם מחקרים רבים שנסקרו בנייר עמדה של החברה להגנת הטבע [2] אך לא הובאו כאן) הוצלבו עם ניתוח מרחבי של החוקים והתקנות החלים באתר חדרה כיום. על בסיס הניתוח נבחנו שש חלופות ניהול לשמירה על הכרישים באתרי ההתקבצות, תוך מתן אפשרות צפייה בטוחה לאדם בתופעת טבע מרתקת זו.

עקרונות היסוד למענה להסדרת שלום הכרישים והאדם במרחב מצומצם זה כוללים הסדר עונתי הנדרש רק למשך חודשי ההתקבצויות, ניהול מבוסס מדע, סמכות חוקית לניהול ויכולות פיקוח ואכיפה יעילות. חלופת הניהול המיטבית שזוהתה בניתוח היא אכרזה עונתית על האתר כ"ערך טבע מוגן" על ידי השרה או השר להגנת הסביבה, וניהול הממשק בשטח על ידי רשות הטבע והגנים בעונה הרלוונטית בלבד.

בהתאם לכך, המלצות החברה להגנת הטבע לניהול השטח כוללות איסור דיג עונתי (מהים ומהחוף), אשר יבטיח הגנה על הכרישים והגנה על קהל המבקרים מהסתבכות בציוד דיג. נוסף על כך, מוצע לבצע אִיזוּר (zoning) של פעילות האדם בשטח באופן שיאפשר תנועה חופשית של הכרישים במרחב, ירחיק צוללים מזרם מי הקירור המסוכן ויווסת את החפיפה בין פעילויות הפנאי השונות. יש להגדיר במים אזור לצפייה מבוקרת שיוסדרו בו ביקורי קהל (צוללים, משנרקלים, חותרים) בהתאם לשעות, למספר האנשים ולכללי התנהגות שתגדיר רשות הטבע והגנים. שיט מנועי יתקיים במרחק של יותר מ-300 מטר מקו החוף, בהתאם לחוק הקיים, ויוגדר אזור תצפית כרישים מהחוף בנקודה אסטרטגית ומושכת (איור 2).

עם סוף החורף, הביקור השנתי של הכרישים באזורנו עומד להגיע לסיומו, וזה בדיוק הזמן להמשיך לקדם את הפתרון אל מול גופי האסדרה והניהול, בתקווה שעד שהכרישים יחזרו אלינו בשנה הבאה, נוכל לארח אותם בכבוד המגיע להם.

איור 2

המלצות למגבלות מרחביות-עונתיות לניהול השטח


  1. ירוחם א. 2020. לכידה ושחרור (Catch and release) של בעלי חיים ימיים במסגרת דיג – השפעות שליליות על הפרט והאוכלוסייה וכיצד לצמצם את הנזק. החברה להגנת הטבע.
  2. שבתאי ע, ירוחם א, גן-פרקל ה ורוטשילד א. 2021. הסדרת הפעילות במרחב השהייה של כרישים במוצא המים החמים, חדרה, למען שמירת הטבע ובטיחות האדם. החברה להגנת הטבע.
  3. Adams K, Fetterplace L, Davis A, et al. 2018. Sharks, rays and abortion: The prevalence of capture-induced parturition in elasmobranchs. Biological Conservation 217: 11-27.
  4. Barker S, Peddemors V, and Williamson J. 2011. A video and photographic study of aggregation, swimming and respiratory behavior changes in the grey nurse shark (carcharias taurus) in response to the presence of SCUBA divers. Marine and Freshwater Behavior Physiology 44: 75-92.
  5. Blumstein D, Geffroy B, Samia D, and Bessa E. 2017. Ecotourism’s Promise and Peril. Cham: Springer.
  6. Cattano C, Turco G, Di Lorenzo M, et al. 2021. Sandbar shark aggregation in the central Mediterranean Sea and potential effects of tourism. Aquatic Conservation: Marine Freshwater Ecosystems 31(6): 1-9.
  7. Healy T, Hill N, Chin A, and Barnett A. 2020. A global review of elasmobranch tourism activities, management and risk. Marine Policy 118: 103-964.
  8. Larson C, Reed S, Merenlender A, et al. 2016. Effects of recreation on animals revealed as widespread through a global systematic review. PLoS One 11(12): e0167259.
  9. Pacoureau N, Rigby C, Kyne P, et al. 2021. Half a century of global decline in oceanic sharks and rays. Nature 589: 567-571.
  10.  Worm B, Davis B, Kettemer L, et al. 2013. Global catches, exploitation rates, and rebuilding options for sharks. Marine Policy 40: 194-204.
  11.  Zemah Shamir Z, Zemah Shamir S, Becker N, et al. 2019. Evidence of the impacts of emerging shark tourism in the Mediterranean. Ocean and Coastal Management 178: 104847.

ציטוט מומלץ

שבתאי ע, ירוחם א, גן-פרקל ה ורוטשילד א. 2022. מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה. אקולוגיה וסביבה 13(1).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    עתרת שבתאי
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    ארז ירוחם
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    הדס גן-פרקל
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    אלון רוטשילד
    אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע

    מאת

    עתרת שבתאי
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    ארז ירוחם
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    הדס גן-פרקל
    'החצי הכחול' – הרפורמה להצלת הים התיכון, החברה להגנת הטבע
    אלון רוטשילד
    אגף שימור טבע וסביבה, החברה להגנת הטבע



    ציטוט מומלץ

    שבתאי ע, ירוחם א, גן-פרקל ה ורוטשילד א. 2022. מהסברה לאסדרה – ים בטוח לכרישים ולאדם בחדרה. אקולוגיה וסביבה 13(1).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    כריכה אחורית
    איור מתוך סדרת “אם וילד”
    האיור הוצג במסגרת התערוכה ‘ISRAILLUSTRATORS – Israel’s finest picture book illustrators’. תערוכה נודדת שהציגה בין השנים 2006–2009
    נגב בר-קיימא – עם היישובים הבדואיים
    הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית
    בקצרה
    גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה
    אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

    - מודעה -

    לראש העמוד