אקולוגיה וסביבה

גינון בצמחים שאינם פולשים – חלופות עבור ברֵכות נוי

1 באוקטובר, 2013

מבצע להסרת פיסטיה צפה (Pistia stratiotes) המכונה "חסת המים". בבדיקה מטעם רשות ניקוז ונחלים כינרת בקיץ 2013 התגלה המין בנחל צלמון בקרבת שפך הכינרת. המין הפולש גורם נזקים אקולוגיים, בריאותיים והנדסיים | התמונה באדיבות סוכנות ג'יני


מאת

עפרי גבאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

מאת

עפרי גבאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

בעולם גוברת כיום המודעות לגינון אקולוגי, המתחשב בטבע ובסביבה. גננים רבים עברו לשימוש בחומרי הדברה ודישון ידידותיים לסביבה ולשיטות גינון חסכוניות במים מתוך רצון להיות "ירוקים" יותר. אך יש היבט נוסף של גינון שחשיבותו האקולוגית הרבה לא מוכרת לקהל הרחב. מסתבר שצמחים רבים, שנמכרים במשתלות ומעטרים גינות, הם צמחים פולשים שעלולים לפגוע בסביבה הטבעית ולגרום נזקים רבים.צמחים פולשים הם מינים שחרגו מתחום תפוצתם הטבעי באמצעות פעילות האדם, וגורמים להשפעה אקולוגית בסביבה החדשה. הם מהווים איום על בריאות המערכות האקולוגיות, ולעתים אף על בריאות האדם. דוגמאות נפוצות הן צפצפה מכסיפה (Populus alba), אזדרכת מצויה (Melia azedarach) ופיקוסים (Ficus), שהם מינים מקובלים בגינון וידועים כפולשים. כדי להפחית את השימוש בצמחים פולשים בגינון הוציאו המשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, רשות הטבע והגנים וגורמים נוספים רשימה של מינים שאינם מומלצים לגינון [1], בגלל התכונות שמאפשרות להם להתבסס במהירות בבתי גידול חדשים ולהתפשט במרחב, תוך שינוי תכונות בית הגידול ודחיקה של מינים מקומיים.

מבין צמחי הגינון הפולשים בישראל, צמחי המים הם הקבוצה הבעייתית ביותר, היות שכאשר הם מגיעים לטבע הם מתפשטים במהירות, השפעתם האקולוגית משמעותית ביותר והטיפול בהם מורכב ומצריך משאבים רבים. צמחי מים פולשים המתבססים במערכת אקולוגית כמו נחל, ברֵכת חורף או אגם, חוסמים את גישתם של המינים המקומיים לאור ולחמצן, משנים את איכות המים ומגבירים את קצב האידוי. השפעות אלה מפֵרות את האיזון האקולוגי ופוגעות במינים המקומיים. נוסף על כך, צמחי מים פולשים מתרבים בקצב מהיר, ופוגעים בתשתיות ובשימושים שונים בגופי המים. במקומות רבים בעולם צמחי מים פולשים חוסמים מאגרים, תעלות, משאבות ונתיבי שיט, פוגעים באיכות מי השתייה והחקלאות, ואף מזיקים לתיירות, לדיג ולפעילויות נופש.

הנזקים הכלכליים שגורמים צמחי מים פולשים נאמדים בסכומים עצומים. מדינות רבות, כמו ארה"ב (פלורידה), דרום אפריקה ואוסטרליה, משקיעות מיליוני דולרים בשנה בניסיונות לטיפול בצמחי מים פולשים. גם בישראל מושקעים משאבים רבים בניסיון לסלק את צמחי המים הפולשים ממקורות המים של המדינה, כגון מבצע נרחב של רשות ניקוז ונחלים כינרת להוצאת פיסטיה צפה (חסת המים, Pistia stratiotes) משפך נחל צלמון לכינרת, ומבצע של רשות נחל קישון להוצאת אלף-עלה מימי (Myriophyllum aquaticum) ממעיין עין אלרואי. ישראל היא מדינה שהאקלים בה צחיח למחצה, ורבים מגופי המים הטבעיים סובלים מניצול יתר ומזיהומים המגדילים את הרגישות שלהם לפלישות ביולוגיות (כלומר, צמחי מים פולשים מצליחים להתבסס בהם ביתר קלות). משום כך חשוב להגביר את הזהירות בכל הנוגע לשימוש בצמחי מים פולשים.

הגינון הוא מקור ההפצה המרכזי של צמחי מים פולשים בישראל. תקנות הגנת הצומח אוסרות אמנם על יבוא של חלק מצמחי המים הפולשים [3], אולם אין כל איסור חוקי על מסחר בהם, והם נמכרים במשתלות רבות. המעבר מהגינה אל בתי הגידול הטבעיים יכול להתרחש בקלות ומבלי שנשים לב, באמצעות מי הגשם או בעלי חיים, המעבירים זרעים או חלקי צמחים בעלי יכולת השתרשות. אמצעי נוסף להגעת הצמחים אל הטבע הוא השלכה של פסולת גינון שמכילה שרידים בעלי כושר רבייה, כמו פֵּרות וזרעים, או כאלה שמאפשרים רבייה אל-מינית (vegetative).

אז מה אפשר לעשות? כדי להימנע מהפצה של צמחי מים פולשים יש להשמיד את פסולת הגינון בצורה בטוחה – להכניס לשקיות ניילון חזקות ואטומות, להניח לצמחים להתייבש בשמש מספר שבועות ורק אז לפנות אותם. אך ההמלצה העיקרית לגננים היא להשתמש רק במיני צמחים "בטוחים" – מינים מקומיים או מינים זרים שאינם פולשים. יש מבחר גדול של מינים "בטוחים" לגינון, וניתן בקלות למצוא את המינים המתאימים לכל טעם וגינה. עבור ברֵכות הנוי בחירת הצמחים היא מעט בעייתית יותר, הואיל ורבים מצמחי המים המוצעים במשתלות הם פולשים. לכן, כדי לסייע לחובבי ברֵכות הנוי לבחור בצמחי מים שאינם פולשים, הכינה החברה להגנת הטבע עלון ובו רשימה של צמחי המים המומלצים לגינון (שאינם פולשים), וכן רשימה "שחורה" של צמחי המים הפולשים שאינם מומלצים [2].

אנחנו בחברה להגנת הטבע מקווים שהמודעות לנושא תגדל, ושהציבור והגננים יעברו לגינון בצמחים לא-פולשים, שאינם פחות יפים אך בהחלט יותר ידידותיים לטבע המקומי.


  1. דופור-דרור זמ, פרגמן-ספיר א, קגן ס ואחרים. 2013. צמחי הנוי הזרים הלא-רצויים בישראל. המשרד להגנת הסביבה.
  2. ינאי ז ורוטשילד א. 2013. עושים את הבחירה הנכונה – גינון בצמחי מים לא פולשניים: מדריך לצרכן שומר טבע. תל-אביב: החברה להגנת הטבע. נצפה ב-31 ביולי 2013.
  3. משרד החקלאות ופיתוח הכפר. 2009. תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי) התשס"ט–2009.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גבאי ע. 2013. גינון בצמחים שאינם פולשים – חלופות עבור ברֵכות נוי. אקולוגיה וסביבה 4(3): 215–216.
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      עפרי גבאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

      מאת

      עפרי גבאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע



      ציטוט מומלץ

      גבאי ע. 2013. גינון בצמחים שאינם פולשים – חלופות עבור ברֵכות נוי. אקולוגיה וסביבה 4(3): 215–216.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      השבת צמחים בסכנת הכחדה בשרון – הצלחה אקולוגית וחינוכית

      רוני שושן ותלמידים, מרב לבל וין, מרגרטה וולצא'ק, יריב מליחי

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?

      האם הצלחת ההשבה של קחוון קצר-פירות, מין שגדֵל באתר יחיד בעולם, היא מקור לאופטימיות בכל הנוגע להשבה של צמחים בסכנת הכחדה בשרון?

      גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)
      לראש העמוד