אקולוגיה וסביבה

טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים

3 באוקטובר, 2010

ביופילטר היברידי, בגינת גשם, כפר סבא | באדיבות המרכז לערים רגישות מים בישראל


מאת

גדי חגאי
קק"ל

מאת

גדי חגאי
קק"ל

מתקן חלוץ ייחודי העושה שימוש בטכנולוגית הביופילטר הותקן בכפר סבא. באמצעות הטכנולוגיה החדשה ניתן לטהר מי גשם (מי נגר עירוני), המכילים מזהמים ולהחדיר אותם למי התהום. הטכנולוגיה פותחה על ידי ירון זינגר, חוקר ישראלי מהפקולטה להנדסה אזרחית מאוניברסיטת מונש באוסטרליה והיא עוברת כיום התאמה לשימוש בתנאי הארץ בשיתוף ובמימון קק"ל.

הביופילטר היא טכנולוגיה ירוקה המתבססת על תהליכים ביולוגים ופיסיקאלים טבעיים. מי הנגר עוברים במדיום אשר מורכב מקרקע, חול ושכבות נוספות. במדיום הפילטר מתפתחים חיידקים אשר באים במגע עם המים ומסלקים מתוכם מזהמים כנוטריניטים, מתכות כבדות ופתוגנים. המים שיאספו, יטוהרו ויוחדרו לאקוויפר אינם חשופים לאידוי ובשל החדרתם וזרימתם בקרקע הם מועשרים במינרלים.

כעשרות מיליוני ממ"ק של מי גשם אובדים בכל שנה בישראל כנגר עירוני בלתי מנוצל הזורם לים. במקביל, הרחבת ערי החוף יוצרת רצועת שטח בלתי חדיר המונע חלחול למי התהום ולאקוויפר החוף. בשל היעדר שטחים לחלחול סוחף עימו הנגר העירוני חומרים רעילים ומזהמים הנשטפים לחופים גורם נזקים עצומים לדגה ולים, ועלול להביא להפרת המאזן האקולוגי בים.

בישראל מהווים מי התהום משאב עיקרי למשק המים הלאומי. באזור מישור החוף נמצאים מי התהום בנסיגה מתמדת עקב גידול בצריכת מים בעקבות גידול באוכלוסיה ומיעוט משקעים מתמשך. בשל ירידת המפלס מופר המאזן ההידרולוגי, ומי ים מצליחים לחדור לתוך אקוויפר החוף ולהמליחו באופן בלתי הפיך. אם פרוייקט הביופילטר יצליח וייושם בקנה מידה גדול ניתן יהיה לצמצם נזקים אלו.

מערכת דומה לזו שהוקמה בכפר סבא נוסתה בהצלחה על ידי חברת המים של מלבורן אשר אישרה יישומן של אלפי מערכות נוספות במדינת ויקטוריה. 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

חגאי ג. 2010. טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים. אקולוגיה וסביבה 1(1).
העתק





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      גדי חגאי
      קק"ל

      מאת

      גדי חגאי
      קק"ל



      ציטוט מומלץ

      חגאי ג. 2010. טכנולוגיה חדישה בישראל לשימור וטיהור מים. אקולוגיה וסביבה 1(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ייעור בשטחי מרעה עשבוניים

      זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב: האם היא עלולה או עשויה לשנות את מצב הבדואים?

      עאטף אבו עג'אג'

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      אמון הבדואים במדינה נמצא בשפל, ועל כן יש צורך בתהליך רציני ומקיף של בניית אמון, שבו הקהילה הבדואית תהיה חלק מתהליך קבלת ההחלטות בתכנית הסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב ושינוי המציאות של היישובים המוכרים הקיימים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      הגברת יעילות הדישון למניעת זיהום סביבתי

      יהושע גולובאטי, אמיר פולק

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

      עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה
      לראש העמוד