אקולוגיה וסביבה

הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים

1 בדצמבר, 2013

יתוש הבית – הווקטור העיקרי להפצת קדחת מערב הנילוס באזורנו | צילום: שרה גרג ©


מאת

שלומית פז
החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

מאת

שלומית פז
החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

קדחת מערב הנילוס היא מחלה זואונוטית (מחלה המועברת לבני אדם על-ידי בעלי חיים) המאופיינת בהעברות חוזרות של נגיף קדחת מערב הנילוס בין עופות באמצעות יתושים. יתוש הבית (Culex Pipiens) היא הווקטור (המעבירן) העיקרי להפצתו באזורנו. המחלה מופיעה לרוב בסוף הקיץ ובתחילת הסתיו, לאחר תקופת דגירה של 3 עד 15 ימים. עיקר הסכנה לאדם טמונה באפשרות ההופעה של דלקת קרום המוח ודלקת רקמת המוח, בעיקר אצל קשישים או אצל חולים שמערכת החיסון שלהם מדוכאת. מחלות אלה עלולות לגרום נזקים בלתי הפיכים ואף מוות [1].

הנגיף אנדמי לאזורנו ולחלקים נרחבים באפריקה, באסיה, במזרח אירופה ובדרומה. לאחר שהופיע לראשונה בחצי המערבי של כדור הארץ (בניו יורק) בשנת 1999, התפשט הנגיף לאזורים נרחבים. כיום נחשבת המחלה בעיה כלל-עולמית.

בקיץ 2010 התרחשה התפרצות נרחבת של תחלואה אצל בני אדם ואצל סוסים באירופה ובמערב אסיה, באזורים שהמחלה לא נצפתה בהם בעבר (למשל בסלוניקי שביוון ובצפון איטליה). המחלה הופיעה באותם אזורים גם בעונות הקיץ בשנים לאחר מכן (2011–2013). תצפיות ממדינות שונות מוכיחות כי הנגיף התבסס באזורים חדשים באירופה ובמערב אסיה.

האפידמיולוגיה של קדחת מערב הנילוס היא רבת משתנים, והגורמים להבנתה רבים ומורכבים. עם זאת, ברור כי לגורמים סביבתיים שונים השפעות על התפרצות הנגיף, על הפצתו ועל הופעתו שנה אחר שנה באזורים שנצפה בהם בעבר.

אחד הגורמים המשמעותיים ביותר הוא שינויי האקלים, ובעיקר העלייה המובהקת בטמפרטורת האוויר, שכן טמפרטורות גבוהות מזרזות את שכפול הנגיף ואת קצב התרבות אוכלוסיית היתושים. במחקר שבוצע עבור כל נתוני התחלואה באירופה ובמערב אסיה בקיץ 2010 נמצא קשר מובהק בין גלי חום והתפרצויות המחלה [3]. ידוע כי קדחת מערב הנילוס נוטה להתפרץ בתנאים של טמפרטורות גבוהות במיוחד ולהופיע באותו אזור שוב, גם אם בשנה לאחר מכן הטמפרטורות נמוכות יותר [5].

באשר להשפעת המשקעים – מחקרים שונים מראים מגמות סותרות. מחד גיסא, ריבוי משקעים (בעיקר באביב) עשוי להשפיע על העלייה בשיעור היתושים, שכן מקורות מים עומדים הם כר פורה לשגשוגם. מאידך גיסא, ידוע על התפרצויות של המחלה גם לאחר עונות שחונות במיוחד (למשל בטקסס, בקיץ 2012), שכן המים נעשים עשירים יותר בשיעור החומר האורגני, ומהווים מוקד משיכה משמעותי ליתושים.

מתאם חיובי נמצא גם בין הופעת המחלה לערכי הלחות היחסית, אולם משתנה זה הוא גורם מנבא טוב פחות מטמפרטורת הסביבה, שהיא משתנה האקלים המשמעותי ביותר.

השפעותיה של ההתחממות העולמית על הפצת המחלה עשויות להיות עקיפות, למשל על תזמון מועדי הנדידה של עופות המפיצים את הנגיף. אצל חלק ממיני העופות נצפתה הקדמה במועד תחילת נדידת האביב בשל עלייה בטמפרטורה במועד מוקדם יותר בשנה [2]. לשינוי זה עשויות להיות השלכות על מועד הופעת המחלה.

נלחמים ביתושים – חייל ביחידת רפואה מונעת מציב מלכודת אור במחנה אוהלים של הצי האמריקאי בלואיזיאנה | צילום: ג'יימס פינסקי ©

גם למשתנים סביבתיים נוספים, כמו אופי שימושי הקרקע, יש השפעה. באירופה ובמערב אסיה חלו התפרצויות גדולות בערים (וולגוגרד ברוסיה, סלוניקי ביוון), אך גם באזורי ביצות ובאגני היקוות גדולים (wetlands – כגון דלתת הרון בדרום צרפת ודלתת הוולגה ברוסיה). לעומת זאת, בארה"ב דווקא הסביבה העירונית היא זו שרוב ההתפרצויות מתרחשות בה.

גם למצב החברתי-כלכלי השפעה על יכולתה של המחלה להתפרץ בקרב קבוצות אוכלוסייה שונות. אנשים שרמתם החברתית-כלכלית נמוכה יותר, נוטים להשתמש פחות במזגנים בשל העלות הכרוכה בכך. היות שכך, בתיהם חשופים יותר ליתושים.

אנו חיים כיום בעולם שיכולת התנועה בו והמעבר ממקום למקום באמצעות מערכות תחבורה מתקדמות הן חסרות תקדים. גם לתנועת נוסעים זו, בעיקר באמצעות התעופה, השפעה על העברת הנגיף או היתושים המפיצים אותו ממקום למקום.

לסיכום, גורמים סביבתיים מגוונים עשויים להיות בעלי השפעה על התפרצות קדחת מערב הנילוס ועל הפצתה לאזורים גאוגרפיים חדשים [4]. מודעות לגורמים אלה עשויה לסייע בהיערכות להופעת המחלה ואף במניעתה.


  1. משרד הבריאות. קדחת הנילוס המערבי. תאריך עדכון 26 ביולי 2011.
  2. Mills AM. 2005. Changes in the timing of spring and autumn migration in North American migrant passerines during a period of global warming. IBIS 147: 259–269.
  3. Paz S, Malkinson D, Green MS, et al. 2013. Permissive summer temperatures of the 2010 European West Nile Fever upsurge. PLOS ONE 8(2): e56398.
  4. Paz S and Semenza JC. 2013. Environmental drivers of West Nile Fever epidemiology in Europe and Eurasia – Review. International Journal of Environmental Research and Public Health 10: 3543–3562.
  5. Reisen WK, Fang Y, and Martinez VM. 2006. Effects of temperature on the transmission of West Nile virus by Culex Tarsalis (Diptera: Culicidae). Journal of Medical Entomology 43: 309–317.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

פז ש. 2013. הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים. אקולוגיה וסביבה 4(4): 286–285.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שלומית פז
      החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה

      מאת

      שלומית פז
      החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה



      ציטוט מומלץ

      פז ש. 2013. הגורמים הסביבתיים המעודדים את תהליך ההתבססות של קדחת מערב הנילוס באזורים חדשים. אקולוגיה וסביבה 4(4): 286–285.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

      מיכל שגיב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גבול ישראל-מצרים: מכשול גם לבעלי חיים

      אחיקם סרי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גדר הגבול בין ישראל למצרים תחסום את המעבר לא רק לבני האדם, אלא גם לחיות, ועתידה להשפיע על הסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      את הצְבָרים לא יכניעו – הדברה ביולוגית בעזרת הכנימה אצברית ממאירה

      צבי מנדל, אלכסי פרוטאסוב, עומר גולן, אסף קרואני, אביב אייזנבנד, דוד ברנד

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

      מגדלי הצבר בישראל חוששים, מפגיעה קטלנית שמחוללת הכנימה אֶצבָּרית ממאירה (Dactylopius opuntiae, האצברית) בשיחי הצבר, בשטחים החקלאיים ובגידולי הבר. משיתוף פעולה בין מכון וולקני לקק"ל עלה מבצע הדברה מוצלח

      גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

      - מודעה -

      לראש העמוד