אקולוגיה וסביבה

הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי

3 בפברואר, 2013

שיחור לילי לטרף | צילום: ערן לוין


מאת

שחר רגב
המכללה האקדמית תל-חי
ערן לוין
מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע
עמית דולב
תחום בעלי חיים, מו"פ צפון – מיג"ל

מאת

שחר רגב
המכללה האקדמית תל-חי
ערן לוין
מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע
עמית דולב
תחום בעלי חיים, מו"פ צפון – מיג"ל

שטחים חקלאיים הם שטח ניכר מכלל השטחים הפתוחים בישראל, ומתוכם כ-27% הם מטעים. פעילות ממשק מתאימה בהם עשויה לתרום רבות למגוון הביולוגי [1]. חקלאות המטעים באזורי ההר בגליל שלובה בחורש הים תיכוני בצפון ישראל, ומינים רבים של עטלפי חרקים משחרים לטרף במרחב זה בנישות שונות. סדרת העטלפים (Chiroptera) היא הסדרה השנייה בגודלה מבין היונקים, וכ-70% מביניהם הם עטלפי חרקים (תת-סדרה Microchiroptera). בישראל 32 מינים מקבוצה זו, מתוכם 29 בסכנת הכחדה. לגידול בהיקף השטחים החקלאיים השפעה משמעותית על מגוון החרקים ועל זמינות בתי גידול, ועקב כך השפעה על אוכלוסיית העטלפים. היות שעטלפי חרקים הם מדבירי חרקים, ניהול נכון יכול לתרום לבריאות המטע. במחקר זה התמקדנו בלימוד ההשפעה של חקלאות מטעי התפוחים בגליל העליון על המגוון של עטלפי החרקים ועל פעילותם בהשוואה לפעילותם ולמגוון שלהם בחורש ים תיכוני. 

מטרות המחקר היו: בחינת השפעתה של חקלאות מטעים על עושר המינים ועל רמת הפעילות של עטלפי חרקים; בחינת שימוש העטלפים בנישות שונות מבחינת הרכב הצומח (מטע/חורש) והמורכבות האקוסטית שלו (שטח מועט מכשולים מעל הצמרות או בתוך הסבך).

המחקר התבצע בקיץ 2011, במרום הגליל, במטעי התפוחים של ברעם וסאסא ובחורש האלונים הטבעי הסמוך להם. זיהוי מיני העטלפים וניתוח עוצמת פעילותם נעשו בעזרת גלאי עטלפים מסוג ANABAT, המקליט את כל משרעת הקולות העל-שִמעיים (ultrasonic) שהם מפיקים. זיהוי מין העטלף נעשה בעזרת אפיון תדרי קריאות העטלפים תוך השוואה לספריית קולות עטלפים בישראל (ערן לוין, מידע בע"פ) ובהסתמך על עבודתו של [Russo [2. ניתוח עוצמת הפעילות והתפלגות הפעילות נעשה על-ידי מספר היעפים של עטלפים בלילה בקרבת הגלאי. שטח המחקר כלל שלושה זוגות אתרים, בכל אחד מהם אתר דגימה במטע ואתר שני בחורש. בכל אתר מוקמו גלאי עטלפים בגובה הצמרות ובגובה הקרקע. 

מחצית ממיני העטלפים בארץ נקלטו בגלאי כשהם משחרים לטרף במטעי תפוחים | צילום: ערן לוין

במהלך העבודה הוקלטו וסווגו 3,561 יעפים השייכים ל-14–16 מיני עטלפים חרקים שונים (עטלפי פֵּרות אינם מזוהים בגלאי עטלפים). מעל ל-90% מהקריאות שנקלטו במהלך העבודה סווגו עד לרמת המין. עטלפון לבן שוליים (Pipistrellus kuhlii) ועטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) הם המינים השכיחים באזור, והם ביצעו 85% מכלל היעפים; רמשן לילי (Nyctalus noctula), הטורף חרקים גדולים יחסית ומעופף בגבהים, ביצע 6.7% מהיעפים שהוקלטו; עטלפון סאבי (Hypsugo savii) ביצע 3.3% מהיעפים; נשפון גדות (Myotis capaccinii), שמוכר כטורף חרקים של מקווי מים, ביצע 2.5% מהיעפים; כל שאר 11 המינים שהוקלטו ביצעו את 2.5% היעפים הנותרים.

מגוון המינים חושב בעזרת מדד שאנון המשלב בין עושר המינים והשפע שלהם. במחקר זה ביטא מספר היעפים של כל מין את שפע הפעילות של המין. השוואה בין האתרים בוצעה באמצעות חישוב מדד שאנון לכל לילה לכל קבוצה. תוצאות ניתוח זה הראו שמגוון המינים גבוה באופן מובהק דווקא במטע לעומת החורש.

עוצמת פעילות עטלפים נבחנה בעזרת חישוב של מספר יעפים ללילה. עוצמת הפעילות בגובה צמרות העצים הייתה גבוהה מזו שבגובה הקרקע. בניתוח עוצמת הפעילות של כל המינים יחד, לא נמצא הבדל מובהק בין עוצמת הפעילות בחורש ובמטע, אך נמצא שהעדפת בית הגידול היא תלוית מין (איור 1). מבין המינים העיקריים, נמצא שעטלפון אירופי מעדיף באופן מובהק לשחר לטרף באזור החורש, ואילו נשפון גדות מעדיף באופן מובהק את המטעים. לא ניכר הבדל באזורי השיחור המועדפים על עטלפון לבן שוליים ועטלפון סאבי.

איור 1

העדפת בתי גידול: פילוג פעילות ממוצעת עבור חמשת מיני העטלפים הנפוצים

מתוך הנחה שהמזון הוא גורם חשוב להימצאות המינים באתר מסוים, ניתן להעריך שהמטע הוא בית גידול למגוון מיני חרקים, המספקים לעטלפים תפריט מגוון שמושך מינים שונים. סיבות אפשריות לכך שהמטע הוא בית גידול נוח לחרקים הן: א. עשים מהסביבה נמשכים למטעים בגלל השימוש בשיטת "בלבול זכרים" (הכוללת פיזור פרומון המונע מזכרים למצוא את הנקבות) במטעים כאמצעי להפחתת נזקי עשים ; ב. המטעים מושקים, ולכן לחים יותר מהחורש; ג. זחלי חרקים ניזונים מפֵּרות שנפלו. הממשק הנהוג בגליל, "הפחתת שימוש בחומרי הדברה", כולל שימוש מוגבל בריסוסים במטעים (רק נגד פריזבוב ים-תיכוני – Ceratitis capitata). הממשק מקטין כנראה את הפגיעה בפאונת החרקים, וייתכן שתורם לדפוס פעילות זה של העטלפים.

לסיכום, מחקר ראשוני זה מדגיש את חשיבותם של מטעי תפוחים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים בצפון ישראל (כמחצית ממיני העטלפים בישראל נקלטו בגלאי כשהם משחרים לטרף במטעי תפוחים). עטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה. ממצאים אלה צריכים להילקח בחשבון בניהול של מטעים, למשל בעת שקילת שימוש בחומרי הדברה או לפני החלטה על כיסוי מטעים ברשתות, שנעשה נפוץ בשנים האחרונות.  


  1. דולב ע, סקוטלסקי א, פדרמן ר וכרמל י. 2011. שטחים חקלאיים כתשתית לתפוצת אורגניזמים: מהו הערך של ענפי החקלאות השונים לקישוריות המגוון הביולוגי במרחב? קרן נקודת ח"ן.
  2. Russo D and Jones G. 2002. Identification of twenty-two bat species (Mammalia: Chiroptera) from Italy by analysis of time-expanded recordings of echolocation calls. Journal of Zoology 258: 91-103.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

רגב ש, לוין ע ודולב ע. 2013. הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי. אקולוגיה וסביבה 4(1): 14–15.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר רגב
      המכללה האקדמית תל-חי
      ערן לוין
      מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע
      עמית דולב
      תחום בעלי חיים, מו"פ צפון – מיג"ל

      מאת

      שחר רגב
      המכללה האקדמית תל-חי
      ערן לוין
      מרכז יונקים, החברה להגנת הטבע
      עמית דולב
      תחום בעלי חיים, מו"פ צפון – מיג"ל



      ציטוט מומלץ

      רגב ש, לוין ע ודולב ע. 2013. הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי. אקולוגיה וסביבה 4(1): 14–15.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ניהול ושימור המשאבים שבבסיס הייצור החקלאי בישראל – מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופעילותו

      יוסי ישי

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

      לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      האם פנינו להפרטת הקרקע החקלאית?

      חגית הלמר, איתמר בן-דוד

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

      רבים מהשטחים הפתוחים בישראל הם במעמד של קרקע חקלאית. הפרטה של הקרקע החקלאית נושאת בחובה סיכונים ממשיים ליכולת ההגנה עליהם ועל המגוון הביולוגי המתקיים בהם

      גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד