אקולוגיה וסביבה

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

4 במאי, 2014

מסוף הפחם בתחנת הכוח בחדרה. בצמידות אליו הוקם מתקן התפלה | צילום: חגי נתיב


מאת

רונית מזר
מִנהל התכנון, משרד הפנים
שירה שפירא
מִנהל התכנון, משרד הפנים
ליאור גליק
מִנהל התכנון, משרד הפנים
סיגל ניר
מִנהל התכנון, משרד הפנים

מאת

רונית מזר
מִנהל התכנון, משרד הפנים
שירה שפירא
מִנהל התכנון, משרד הפנים
ליאור גליק
מִנהל התכנון, משרד הפנים
סיגל ניר
מִנהל התכנון, משרד הפנים

המרחב הימי של ישראל בים התיכון הפך בשנים האחרונות למוקד חסר תקדים של פעילות ועניין.

בעבר גובשה מדיניות למרחב הים התיכון של ישראל במסגרת מסמך המדיניות למימי החופין של ישראל שאושר ב-1999 [1]. כיום נדרשת חשיבה מחודשת על המרחב הימי, שתתייחס למדיניות התכנון העדכנית ולפריסת השימושים הקיימים והעתידיים במרחב הים התיכון, לרבות תגליות הגז.

הפעילות במרחב הים התיכון של ישראל אופיינה בקידום נושאים ספציפיים באמצעות תכניות מתאר ארציות או מקומיות להסדרת שימושים פרטניים כגון: כלובי דגים, שמורות ימיות או התוויית צנרות הגז. דבר זה עשוי ליצור קונפליקטים בין פעילויות ושימושים שונים בטווח הקצר ושימוש לא יעיל במרחב בטווח הארוך. השימושים צפויים רק לגבור עם ריבוי הפעילות במרחב הימי כתוצאה מחדשנות טכנולוגית מחד גיסא ומרצון לשמר את הסביבה הטבעית מאידך גיסא. לאור זאת, נדרשים תכנון ומדיניות ניהול אינטגרטיביים וכוללים למרחב הימי.

מִנהל התכנון במשרד הפנים החל בסוף 2012 בקידומו של "פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל". את המיזם מלווה מיזם IMP–MED של האיחוד האירופי, שמספק ייעוץ מקצועי ומתאם בין המדינות השותפות במיזם באגן הים התיכון. לצורך קידום המיזם הוקמה ועדת היגוי בין-משרדית בראשות מִנהל התכנון במשרד הפנים, שחברים בה משרדי ממשלה וכן פורום רחב של בעלי עניין שונים, לרבות נציגי אקדמיה וגופים ציבוריים ופרטיים.

למיזם הוגדרו שלוש מטרות מרכזיות:

  1. התוויית מדיניות תכנון כוללת למרחב הימי של מדינת ישראל בים התיכון.
  2. יצירת מנגנון לשיתוף פעולה ותיאום בין בעלי העניין השונים במרחב הימי.
  3. העמקה והנגשה של בסיס הידע על המרחב הימי.

כחלק מקידום המיזם הוחלט כי במהלך 2014 תתמקד הפעילות בשני אפיקים: גיבוש מסמך מדיניות למרחב הימי בים התיכון של ישראל ובחינת האפשרות להקמת מרכז מידע ימי לאומי.

מטרת מסמך המדיניות היא לגבש מדיניות תכנון וניהול המכירה בדינמיות של הסביבה הימית, תוך יצירת איזון ותיאום בין השימושים השונים שיאפשר מיצוי הפוטנציאל הכלכלי במרחב לצד שימור וטיפוח ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבו. המסמך יציג בחלקו הראשון, סקירה בין-לאומית וניתוח רב-תחומי של המידע הקיים בישראל בנושאים שונים כגון: תכנון, שימושים, חקיקה וסביבה, ובחלקו השני יציע עקרונות מדיניות ומתווה למנגנון הסדרה למרחב הימי.

אפיק נוסף שבו פועל המיזם הוא תחום איסוף הידע על המרחב הימי וריכוזו. בשלב הראשון נאסף הידע התכנוני הקיים במרחב הימי, כפי שמוצג במפת התשתיות, הייעודים והשימושים – הקיימים והמוצעים (איור 1). בשלב הבא תבחן ועדת ההיגוי של המיזם את האפשרות להקמת מרכז מידע ימי לאומי בישראל. המרכז יכלול מידע מסוגים שונים, ובהם מידע תכנוני, מדעי וכדומה. כמו כן, יתאפשר חיפוש נתונים מסוגים וממקורות שונים, כולל קישורים, למידע נוסף שישמש גופים המשתתפים במיזם וכן את הציבור הרחב.

איור 1

תשתיות, ייעודים ושימושים – קיימים ומוצעים – במרחב הימי בים התיכון

המפה הוכנה באגף מידע גאוגרפי וטכנולוגיות מידע, ִמנהל התכנון, 2013

במפה זו נעשה שימוש בנתונים של חברי הפורום למידע גאוגרפי והמרכז למיפוי ישראל. הנתונים הם תחת זכויות היוצרים של הגופים הללו, והשימוש בהם לצורך הכנת המפה נעשה בהרשאתם. המפה אינה אסמכתא לשלמות ולעדכניות של הנתונים, ואינה קבילה לצרכים משפטיים. תאריך הפקת המפה: 22.5.2013

לסיכום, בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן יהיה להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל.


  1. אסיף ש, מליס נ וספיבק א. 1999. מימי החופין של ישראל – מסמך מדיניות. הוועדה למימי חופין, מִנהל התכנון במשרד הפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

מזר ר, שפירא ש, גליק ל וניר ס. 2014. מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 75–77.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      רונית מזר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      שירה שפירא
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      ליאור גליק
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      סיגל ניר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים

      מאת

      רונית מזר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      שירה שפירא
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      ליאור גליק
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      סיגל ניר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים



      ציטוט מומלץ

      מזר ר, שפירא ש, גליק ל וניר ס. 2014. מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 75–77.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      גידול מזון בים בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא

      אמיר נאורי

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

      היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

      לקראת הרחבת הגידול החקלאי של דגים בים התיכון

      בעז מייזל

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

      מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד