אקולוגיה וסביבה

מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל

4 במאי, 2014

מסוף הפחם בתחנת הכוח בחדרה. בצמידות אליו הוקם מתקן התפלה | צילום: חגי נתיב


מאת

רונית מזר
מִנהל התכנון, משרד הפנים
שירה שפירא
מִנהל התכנון, משרד הפנים
ליאור גליק
מִנהל התכנון, משרד הפנים
סיגל ניר
מִנהל התכנון, משרד הפנים

מאת

רונית מזר
מִנהל התכנון, משרד הפנים
שירה שפירא
מִנהל התכנון, משרד הפנים
ליאור גליק
מִנהל התכנון, משרד הפנים
סיגל ניר
מִנהל התכנון, משרד הפנים

המרחב הימי של ישראל בים התיכון הפך בשנים האחרונות למוקד חסר תקדים של פעילות ועניין.

בעבר גובשה מדיניות למרחב הים התיכון של ישראל במסגרת מסמך המדיניות למימי החופין של ישראל שאושר ב-1999 [1]. כיום נדרשת חשיבה מחודשת על המרחב הימי, שתתייחס למדיניות התכנון העדכנית ולפריסת השימושים הקיימים והעתידיים במרחב הים התיכון, לרבות תגליות הגז.

הפעילות במרחב הים התיכון של ישראל אופיינה בקידום נושאים ספציפיים באמצעות תכניות מתאר ארציות או מקומיות להסדרת שימושים פרטניים כגון: כלובי דגים, שמורות ימיות או התוויית צנרות הגז. דבר זה עשוי ליצור קונפליקטים בין פעילויות ושימושים שונים בטווח הקצר ושימוש לא יעיל במרחב בטווח הארוך. השימושים צפויים רק לגבור עם ריבוי הפעילות במרחב הימי כתוצאה מחדשנות טכנולוגית מחד גיסא ומרצון לשמר את הסביבה הטבעית מאידך גיסא. לאור זאת, נדרשים תכנון ומדיניות ניהול אינטגרטיביים וכוללים למרחב הימי.

מִנהל התכנון במשרד הפנים החל בסוף 2012 בקידומו של "פרויקט מדיניות מרחב ימי ישראל". את המיזם מלווה מיזם IMP–MED של האיחוד האירופי, שמספק ייעוץ מקצועי ומתאם בין המדינות השותפות במיזם באגן הים התיכון. לצורך קידום המיזם הוקמה ועדת היגוי בין-משרדית בראשות מִנהל התכנון במשרד הפנים, שחברים בה משרדי ממשלה וכן פורום רחב של בעלי עניין שונים, לרבות נציגי אקדמיה וגופים ציבוריים ופרטיים.

למיזם הוגדרו שלוש מטרות מרכזיות:

  1. התוויית מדיניות תכנון כוללת למרחב הימי של מדינת ישראל בים התיכון.
  2. יצירת מנגנון לשיתוף פעולה ותיאום בין בעלי העניין השונים במרחב הימי.
  3. העמקה והנגשה של בסיס הידע על המרחב הימי.

כחלק מקידום המיזם הוחלט כי במהלך 2014 תתמקד הפעילות בשני אפיקים: גיבוש מסמך מדיניות למרחב הימי בים התיכון של ישראל ובחינת האפשרות להקמת מרכז מידע ימי לאומי.

מטרת מסמך המדיניות היא לגבש מדיניות תכנון וניהול המכירה בדינמיות של הסביבה הימית, תוך יצירת איזון ותיאום בין השימושים השונים שיאפשר מיצוי הפוטנציאל הכלכלי במרחב לצד שימור וטיפוח ערכי הטבע, הנוף והמורשת שבו. המסמך יציג בחלקו הראשון, סקירה בין-לאומית וניתוח רב-תחומי של המידע הקיים בישראל בנושאים שונים כגון: תכנון, שימושים, חקיקה וסביבה, ובחלקו השני יציע עקרונות מדיניות ומתווה למנגנון הסדרה למרחב הימי.

אפיק נוסף שבו פועל המיזם הוא תחום איסוף הידע על המרחב הימי וריכוזו. בשלב הראשון נאסף הידע התכנוני הקיים במרחב הימי, כפי שמוצג במפת התשתיות, הייעודים והשימושים – הקיימים והמוצעים (איור 1). בשלב הבא תבחן ועדת ההיגוי של המיזם את האפשרות להקמת מרכז מידע ימי לאומי בישראל. המרכז יכלול מידע מסוגים שונים, ובהם מידע תכנוני, מדעי וכדומה. כמו כן, יתאפשר חיפוש נתונים מסוגים וממקורות שונים, כולל קישורים, למידע נוסף שישמש גופים המשתתפים במיזם וכן את הציבור הרחב.

איור 1

תשתיות, ייעודים ושימושים – קיימים ומוצעים – במרחב הימי בים התיכון

המפה הוכנה באגף מידע גאוגרפי וטכנולוגיות מידע, ִמנהל התכנון, 2013

במפה זו נעשה שימוש בנתונים של חברי הפורום למידע גאוגרפי והמרכז למיפוי ישראל. הנתונים הם תחת זכויות היוצרים של הגופים הללו, והשימוש בהם לצורך הכנת המפה נעשה בהרשאתם. המפה אינה אסמכתא לשלמות ולעדכניות של הנתונים, ואינה קבילה לצרכים משפטיים. תאריך הפקת המפה: 22.5.2013

לסיכום, בשל צפיפות וריבוי השימושים במרחב הימי יש חשיבות עליונה ליצירת מדיניות כוללת שתשלב את הצרכים השונים תוך שיתוף כל הגורמים ובעלי העניין. באמצעות קביעת המדיניות ושיתוף המידע ניתן יהיה להגיע לקבלת החלטות מיטביות ולניהול מושכל של המרחב הימי בישראל.


  1. אסיף ש, מליס נ וספיבק א. 1999. מימי החופין של ישראל – מסמך מדיניות. הוועדה למימי חופין, מִנהל התכנון במשרד הפנים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

מזר ר, שפירא ש, גליק ל וניר ס. 2014. מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 77–75.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      רונית מזר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      שירה שפירא
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      ליאור גליק
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      סיגל ניר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים

      מאת

      רונית מזר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      שירה שפירא
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      ליאור גליק
      מִנהל התכנון, משרד הפנים
      סיגל ניר
      מִנהל התכנון, משרד הפנים



      ציטוט מומלץ

      מזר ר, שפירא ש, גליק ל וניר ס. 2014. מיזם "מדיניות מרחב ימי ישראל" – התאמת המדיניות לאתגרים החדשים במימי ישראל. אקולוגיה וסביבה 5(1): 77–75.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      מעמד המדע בדיון הסביבתי

      יעל גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

      ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

      אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

      דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

      בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

      גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

      - מודעה -

      לראש העמוד