אקולוגיה וסביבה

פיתוח מערך חדש של סקרי יער בקק"ל

14 במאי, 2023

סוקרת מסווגת את מצב העצים על פי סוגי פגיעה שונים | צילום: עינת גרא, מכון דש"א


מאת

אסף קרואני
מנהל מחלקת ניהול יער ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל
רוני טל
רכזת תכנון אסטרטגי ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל

מאת

אסף קרואני
מנהל מחלקת ניהול יער ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל
רוני טל
רכזת תכנון אסטרטגי ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל

איך יודעים מה יש ביער, מה מצבו, והאם הוא דורש התייחסות ממשקית? איך אפשר לקבל תשובות לכל השאלות הללו בקצב מהיר המאפשר חזרה לכל תא שטח ביער בפרק זמן סביר של שנים מועטות?

ניהול יער בר-קיימא מתבסס על מערך סקר וניטור המאפשר את תכנון ממשק היער באופן יעיל, מקצועי ומותאם לשטח וכן את בחינת תוצאות הטיפול בסיומו בהתייחס למטרת הטיפול ולמבנה היער הרצוי. בעשרות השנים האחרונות התבסס ניהול היערות בקק"ל על סקר מצאי (סקר אינוונטר). סקר ותיק זה, המבוסס על עקרונות היערנות המסחרית, הוא סקר מצאי מקיף, איטי ולא ממוחשב, המתמקד בשכבת היער העליונה (צמרות העצים) ובניטור מדדי גובה, קוטר וצפיפות של העצים, שניתן להסיק מהם בדיוק גבוה יחסית על מצב משאב העצה ביער. בתורת ניהול היער, המנחה את קק"ל בעשור האחרון, נקבעו עקרונות ניטור וסקר המתמקדים בניטור מוכוון מטרה. בניטור זה משתמשים בקריטריונים ובאינדיקטורים רלוונטיים, אחידים ופשוטים לאיסוף בשטח, המותאמים לסטנדרט ארצי וארגוני וזמינים כבסיס נתונים קוהרנטי למשתמשי הקצה. בהתאם לעקרונות אלה ולהרחבה ולהעמקה של ההתבוננות על כלל שכבות הצומח ביער ועל המערכת האקולוגית המרכיבה אותו (הצומח מתחת לצמרות, לרבות חורש, שיחייה, בני שיח, עשבוניים, התחדשות עצים טבעית, ערכי טבע ומינים פולשים), הוחלט להחליף את סקר המצאי הוותיק במערך סקרים מכווני מטרה, שכל אחד מהם מותאם לשלב אחר בעבודה היערנית, ונאסף בו המידע הנחוץ לאותו שלב בלבד (איור 1).

איור 1

מקומו של סקר מצב היער בשלבי התכנון והניהול של היער

סקר המצאי (סקר האינוונטר) מפורק לסקרים מכווני מטרה, שאוספים את המידע הנדרש לכל שלב תכנוני בפני עצמו. השלבים מופיעים בגדול בתוך המלבנים, ובקטן מתואר התוצר העיקרי של כל שלב.

סוקרת מעריכה את הרכב המינים, תצורת הצומח ורמת הכיסוי בשכבות הצומח השונות ביער | צילום: עינת גרא, מכון דש"א

סקר מצב היער הוא הראשון במערך הסקרים היערני המבוסס על עקרונות אלה. מטרותיו העיקריות של הסקר הן לתאר את מבנה היער והמערכת האקולוגית, לאמוד את מצבם ולהצביע על הצורך בטיפול יערני בחלקיו השונים. מטרות המשנה כוללות עדכון של בסיס הנתונים והמיפוי הקיים ויצירת אחידות ארצית לאיסוף, ניתוח הממצאים והצגה של נתוני צומח בקק"ל. בהתאם למטרות ולעקרונות הללו, סקר מצב היער הוא סקר בסיסי, בעל קצב מהיר, שמכסה את כלל שטחי היערות שבניהול קק"ל. הדגימה מתבססת על הערכה כמותית קטגוריאלית של הצומח, ואינה מצריכה שימוש במכשירי מדידה מסורתיים ברמת העץ הבודד. מאמץ הדגימה ושיטת הסקירה הקרקעית דינמיים, ומשתנים בהתאם לתוואי השטח, לאופי הצומח ולתצורת הצומח. נתוני הסקר נאספים ומוקלדים למערכת הממ"ג בשטח בעזרת מערך הסוקרים של מכון דש"א, שהיה שותף גם בצוות פיתוח המתודולוגיה. הנתונים מעובדים באופן אוטומטי לקבלת תוצרים ומדדים שונים המבטאים את מבנה היער ומצבו, וזמינים תוך זמן קצר למשתמשי הקצה. בסיס הנתונים שנוצר בנוי בשפה אחידה המאפשרת קישוריות למערכות ולתהליכים ארגוניים שונים, כגון מערכת תוכנית העבודה השנתית ותוכניות "יער וממשק ארוך-טווח".

עומדי יער הם הפוליגונים הקטנים ביותר המשמשים לניהול היום-יומי של היער. נתוני הסקר ותוצריו מאפשרים לאתר עומדי יער הדורשים התייחסות ממשקית בגלל צפיפות יתר (איור 2), בעיית בריאות, הימצאות מינים פולשים, מפגעים, נזק משמעותי או סיבות אחרות, ולהשתמש בהם כבסיס לתכנון עבודה שנתי. כמו כן, הנתונים והתוצרים מאפשרים לגבש שכבה של יחידות צומח ומדדים נוספים המשמשים להכנת תוכניות עבודה רב-שנתיות כדוגמת תוכנית "יער וממשק ארוך-טווח".

איור 2

מיפוי מדד הצפיפות היחסית ביער בר-גיורא

המדד משקלל את מספר העצים לדונם, גיל העצים וכמות המשקעים, ובהתאם לכך מצביע על עומדי יער שצפיפות העצים בהם נמוכה מכושר הנשיאה המרבי של השטח, מתאימה לו או חורגת ממנו. בעומדי יער בעלי מדד גבוה נדרשת בחינה של התערבות ממשקית בדמות דילול להקטנת הצפיפות. עומדי יער ללא עצים, כגון שטחי חורש, שיחייה, בתה ועשבוניים, מקבלים את הערך "לא רלוונטי".

דילול ותברואה לעידוד התחדשות טבעית ביער ותיק | צילום: אדר' נוף בלה נודלמן, קק"ל

תוצרי סקר מצב היער כוללים מיפוי של מבנה היער ותיאור רב-שכבתי של הרכב הצומח והמערכת האקולוגית. בהתאם למבנה הצומח, להרכב הצומח ולעוגנים הפיזיים בשטח, נעשית פרצלציה חדשה למפת עומדי היער. מעבר לשכבות הממ"ג, עבור כל יער מתקבלים דו"ח מנהלים ולוח מחוונים ("דשבורד") עם נתונים המציגים תמונה כוללת ומעודכנת של משאבי היער ומצבם. החל מסבב הסקר השני יתאפשרו גם הבנת הדינמיקה של הצומח וזיהוי מגמות ארוכות-טווח ביער, כדוגמת שינוי בהרכב מינים, בכיסוי הצמרות, בצפיפות, במצב בריאות העצים ובנוכחות מינים פולשים. שלבי ביצוע הסקר מפורטים בטבלה 1.

טבלה 1

שלבי העבודה בביצוע סקר מצב יער ועדכון מיפוי

בימים אלה מסתיימים כתיבת מדריך מיפוי היער בקק"ל, המפרט את העקרונות, השיטות ושלבי העבודה בביצוע סקר מצב היער, ועדכון מיפוי העומדים בשטחי היער שבניהול קק"ל. בתחילת המדריך מובא מילון מונחים ומושגי יסוד יערניים. המילון מבאר את המונחים החדשים שנולדו במהלך העבודה, ומיישר קו לגבי מונחים קיימים השגורים בפי היערנים. שני מדריכים טכניים נוספים משלימים את מדריך מיפוי היער. האחד הוא מדריך שדה, המשלים את הנחיות העבודה לסוקר לאיסוף הנתונים בשטח, והשני הוא מדריך ממ"ג טכני, המפרט את תהליך עיבוד הנתונים ובניית התוצרים. כמו כן, נעשים מאמצים רבים, בשיתוף חברות מסחריות וחוקרים מהאקדמיה, לייעל את אופן איסוף הנתונים ולפתח אינדיקטורים ומדדים נוספים לניתוח מבנה היער ומצבו בעזרת כלים שונים בחישה מרחוק.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

קרואני א וטל ר. 2023. פיתוח מערך חדש של סקרי יער בקק"ל. אקולוגיה וסביבה 14(1).
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אסף קרואני
      מנהל מחלקת ניהול יער ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל
      רוני טל
      רכזת תכנון אסטרטגי ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל

      מאת

      אסף קרואני
      מנהל מחלקת ניהול יער ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל
      רוני טל
      רכזת תכנון אסטרטגי ומידע יערני, אגף הייעור, קק"ל


      ציטוט מומלץ

      קרואני א וטל ר. 2023. פיתוח מערך חדש של סקרי יער בקק"ל. אקולוגיה וסביבה 14(1).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      חייבים לעצור את ההרעלות כדי להציל את הדורסים בישראל

      אורי נווה, יהושע שקדי

      גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

      יש נשר בשמיים, אבל אם לא ייפסקו ההרעלות של מינים מתפרצים, הוא עלול להישאר רק כשורה בשיר

      גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

      להסתכל למציאות בעיניים ‒ ריאיון עם ד"ר תמר מקוב על התועלת האמיתית באימוץ של התנהגות סביבתית לכאורה

      אור פילק, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2023 / כרך 14(1) תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

      תובנות מאפקט הריבאונד – על הפער בין מודלים המתארים את התרומה הסביבתית הפוטנציאלית של טכנולוגיה חדשה לבין המציאות שבה אימוץ הטכנולוגיה משפיע על התנהגות הצרכנים ועל השווקים

      גיליון אביב 2023 / כרך 14(1)

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)
      לראש העמוד