אקולוגיה וסביבה

מה מקומה של אנרגית רוח בישראל?

1 ביוני, 2015

חוות של טורבינות רוח ישָנו את מראה הנוף. מה מסמל עבורנו הנוף על פסגות הר אדיר?


מאת

דרור בוימל
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
ניר פפאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

מאת

דרור בוימל
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
ניר פפאי
אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

טורבינות רוח הן טכנולוגיות המנצלות משאב מתחדש – הרוח – לשם ייצור אנרגיה נקייה. תהליך ייצור האנרגיה באמצעות טורבינות אלה אינו כולל שרֵפת דלקים, ולכן אינו פולט מזהמי אוויר וגזי חממה שגורמים לשינוי האקלים. לאור זאת, תחום האנרגיות המתחדשות מתפתח בקצב מעריכי בעולם, ועתה מגיעים לישראל הניסיונות לפתח את התחום.

בימים אלה מקודמות עשרות יוזמות להקמת חוות של טורבינות רוח ברחבי הארץ, רובן בצפון הארץ ומיעוטן בדרומה. על אף התדמית הנקייה של טורבינות רוח, פעילותם של מתקנים אלה פוגעת בבעלי כנף, ולכך יש אין-ספור עדויות מרחבי העולם [2]. עדויות אלה, יש לומר, מציגות טווח רחב של היקפי פגיעה בבעלי כנף, שמשתנה בין מדינות, אזורים, חוות טורבינות ולעתים ישנם אף הבדלים בתוך אותה חווה.

החשש מפגיעות אלה גדול משמעותית כאשר מדברים על הקמת טורבינות רוח בישראל, שכן בישראל עובר אחד מנתיבי נדידת הציפורים החשובים, העמוסים והצפופים בעולם. בחודשי הנדידה עוברים בשמי ישראל מאות מיליוני בעלי כנף בדרכם מאפריקה לאירו-אסיה וחזרה. מעבר למספר החריג של פרטים, יש להדגיש כי בשמי ישראל עובר מגוון יוצא דופן של מיני ציפורים. לצד אלה יש לציין מגוון אדיר של ציפורים קבועות בישראל, וכן מגוון של 32 מיני עטלפים. מעבר לרצון לשמור על מגוון זה, יש לציין כי אמנם פותחו בעולם טכנולוגיות שונות להגנה על בעלי כנף מפני להבי הטורבינות, אך הן בדרך כלל מיועדות למינים או לקבוצות מינים מסוימים בלבד.

אם כן, ישנה חשיבות לשמירה על המגוון הרב של בעלי הכנף היציבים והחולפים בישראל, שעולה בסדרי גודל על שטחה או על מספר תושביה. חשיבות זו מגובה במחויבות שנובעת מאמנות שונות שישראל חתומה עליהן, ובהן אמנת המגוון הביולוגי ואמנת המינים הנודדים, ומגובה בהצטרפותה של ישראל להסכם לשמירה על מיני העטלפים באירופה.

מנגד, יכולתה של ישראל לתרום תרומה משמעותית להפחתת גזי חממה מוגבלת בשל גודלה ומספר התושבים בה, שצורכים פחות מ-0.2% מהאנרגיה בעולם (מחושב על בסיס נתוני צריכת האנרגיה הראשונית לשנת 2012) [1]. לכן הפיתוח של אנרגיות מתחדשות בכלל, ואנרגיית רוח בפרט, צריך להיעשות תוך מתן תשומת לב מרבית לפגיעה האפשרית במגוון הביולוגי בישראל. לאור ההיקף החריג של מספר המינים והפרטים שחולפים או שחיים בישראל, חשיבותה במערך העולמי של נדידת הציפורים ומיקומה האסטרטגי מבחינת מגוון ביולוגי – פיתוח אנרגיית הרוח צריך להישאר מוגבל מאוד בהיקפו, ולהיעשות בזהירות רבה תוך הימנעות מוחלטת מהקמת טורבינות באזורים הידועים כעמוסים בפעילות של בעלי כנף. כמו כן, בחינת ההקמה באזורים אחרים צריכה להיעשות לאחר ביצוע סקרים מעמיקים בנושא בעלי כנף, ועל ההקמה להיעשות תוך הטמעת הטכנולוגיות המתקדמות ביותר לצמצום נזקים, שימוש בשיטות הפעלה זהירות ביותר והפעלת תכניות ניטור בעלי כנף. לבסוף, יש לקבוע תנאים מחייבים לפירוק טורבינות, אם מצטברות עדויות להיקפי פגיעה משמעותיים.


  1. International Energy Association. 2015. Statistics search. Viewed 26 May 2015
  2. Schuster E, Bulling L, and Köppel J. 2015. Consolidating the state of knowledge: A synoptical review of wind energy's wildlife effects. Environmental Management [online first].


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *






כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      דרור בוימל
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
      ניר פפאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע

      מאת

      דרור בוימל
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע
      ניר פפאי
      אגף שימור סביבה וטבע, החברה להגנת הטבע



      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח – חזון מול מציאות

      נעם גולדשטיין

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      יש חשש שכתוצאה מפרויקט תעלת הימים ומערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח יתרחשו תופעות כימיות (היווצרות גבס), ביולוגיות (היווצרות אצות), פיזיות (שיכוב – מי ים סוף בהיותם קלים יותר, “יצופו” על פני מי ים המלח), אקלימיות (אידוי מוגבר, לחות גבוהה יותר) ועוד. יש פוטנציאל לגרימת נזק גם לתהליכי הייצור במפעלים – נזק שאת חומרתו קשה לאמוד בשל היעדר ידע מספיק

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      בית ומדבר – ריאיון עם עמוס עוז

      חנוך אילסר, שחר בוקמן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      הנגב עבורי הוא בית ומדבר. חוכמת המעשה היא איך לשמור על האיזון בין שני הדברים האלה על אף המתח שביניהם: המדבר לא רוצה בתים – הוא רוצה להישאר מדבר. אולם הנגב הוא גם בית, למאות אלפי אנשים ואף ליותר מכך בעתיד. אני ומשפחתי הקמנו בית לפני 25 שנים בערד, שלוש דקות הליכה מהמדבר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
      לראש העמוד