אקולוגיה וסביבה

25 ביולי, 2013

ארבה מכרסם כרוב סגול, מרץ 2013 | צילום: יואב מורג, משרד החקלאות ופיתוח הכפר


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

שלום רב לקוראות ולקוראי אקולוגיה וסביבה

בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. לנחילי הארבה פוטנציאל נזק משמעותי לצומח בשדות, בחממות ובשטחים הפתוחים. הנחילים ששהו בארץ מהאביב ועד תחילת הקיץ, מנו מיליארדי פרטים כל אחד. לנוכח הקושי הגדול לדמיין מספר כה עצום, מובן מדוע נבחר בתנ"ך תיאור כמותִי, הפועֵל על דרך השלילה: "וַיָּבֹא אַרְבֶּה וְיֶלֶק וְאֵין מִסְפָּר. וַיֹּאכַל כָּל-עֵשֶׂב בְּאַרְצָם וַיֹּאכַל פְּרִי אַדְמָתָם" (תהלים ק"ה 35-34).

ד"ר יואב מוטרו, מהשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, מספר כי לראשונה מזה עשרות שנים, הנחילים היו של פרטים בוגרים שהחלו להזדווג ולהטיל בארץ. השירותים להגנת הצומח התגייסו למיגור התופעה ולמניעת נזקים לחקלאות ולטבע, בעזרתם של חקלאי האזור, רשות הטבע והגנים, חוקרים והמועצות האזוריות. הנחילים הבוגרים נעצרו בשטחי החולות של הנגב, והתפשטותם צפונה לארץ נושבת נבלמה. עם זאת, פרטים רבים הטילו ביצים בחולות, ומהן בקעו מיליארדי פרטים צעירים שהתכנסו יחד לנחילי הליכה, וצעדו אל מחוץ לחולות. גם פשיטה זו נבלמה באמצעות ריסוס הנחילים מהאוויר ומהקרקע. אחרי יותר משלושה חודשים של לחימה עיקשת, מוגר הארבה מהארץ כליל, עם נזקים מזעריים בלבד לחקלאות ולטבע.

אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק. מכיוון שעד רדת הגיליון לדפוס עוד היו אותם אנשים עסוקים בנושא יומם וליל, כתבה על הנושא תתפרסם בגיליון הבא.

יחד עם הצורך לפעול להגנת הצומח, אין להתכחש לעוצמתה ואף ליופייה של תופעת טבע זו, החוצה גבולות ויבשות, ומחיָה לנגד עינינו מכה בממדים תנ"כיים. מערכת אקולוגיה וסביבה יזמה תחרות שבמסגרתה הוזמנו צלמים להציע תמונות מקוריות המתעדות את התפשטות נחילי הארבה בדרום הארץ. תמונת השער של הגיליון שבפניכם נבחרה מתוך יותר מ-200 תמונות שנשלחו. תמונות רבות נשלחו על-ידי תושבים ממושבי פתחת ניצנה, שעל שדותיהם ובתוך חממותיהם פשטו הנחילים ביתר עוצמה. התמונות מתארות מציאות של ענני ארבה המשחירים את השמים ומכלים כל חלקה טובה, מדבירים הרודפים אחריהם ופועלים ממטוסים ומן הקרקע, ילדים משתעשעים, חקלאים תאילנדים רעבים וצלמי טבע רבים. תודה רבה לשפע המשתתפים בתחרות.

ולפני סיום, לכבוד הוא לי לציין כי ב'יום כדור הארץ' האחרון זכה כתב העת אקולוגיה וסביבה בהוקרת ארגוני הסביבה בישראל. כתב העת הוכתר כזוכה באות 'הגלובוס הירוק' לשנת 2013, המוענק על הצטיינות בעשייה סביבתית, וזאת בקטגוריה של חינוך סביבתי.

קריאה נעימה, שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(2): 126.
העתק



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(2): 126.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      השפעת איקליפטוסים על הצומח בנגב המערבי – השלכות לשיקום

      יובל נוימן, ניב דה-מלאך

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי למרות היתרונות של איקליפטוסים לנטיעות ביטחוניות ולאספקת צל וצוף, במאמר מתוארות השפעות שליליות אפשריות שלהם על שירותי המערכת האקולוגית

      למרות היתרונות של איקליפטוסים לנטיעות ביטחוניות ולאספקת צל וצוף, במאמר מתוארות השפעות שליליות אפשריות שלהם על שירותי המערכת האקולוגית

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      שיקום יערות לאחר אירועי קיצון – תוכנית לטיפול בעצים השרופים: השרפה בהרי יהודה בקיץ 2021 כחקר מקרה

      גידי בשן, מאור אלרון, דניס לוז'קובוי, ג'מאל דואית, חנוך צורף, מור אשכנזי

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      חשיבותה של התוכנית לשיקום יערות הרי יהודה נובעת מכך שהיא תשמש בסיס לתוכניות עבודה עתידיות לשיקום יערות לאחר שרפות ופגעי אקלים

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      מהגֵנים אל השורשים: מחקר גנטי חשף שבישראל נמצאות אוכלוסיות מבודדות של זן הבר של הזית האירופי, שהוא האב הקדמון של עצי הזית המתורבתים

      גיליון חורף 2024 / כרך 15(4)
      לראש העמוד