מתוך: גיליון קיץ 2015 / כרך 6(2)
אקלים לכל ילד – מה החשיבה העומדת מאחורי תוכנית המשרד להטמעת תחום שינוי האקלים במערכת החינוך?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)
כשנשיא המדינה פוגש מנהיג סביבתי, גם פסימיסטים נעשים אופטימיים
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
רוסלנה-רחל פלטניק, אילת דוידוביץ', Volker Krey, נתן זוסמן, Keywan Riahi, Matthew Gidden
מי מפחד ממס פחמן? המאמר ממליץ על צעדי המדיניות שאימוצם יביא להפחתה של 90%‒60 מפליטות גזי החממה שמקורם באנרגיה עד 2050, עם השפעה זניחה בלבד על התמ"ג
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהנושאים
למה ההורים צריכים להיות מעורבים בקידום החינוך בתחום שינוי האקלים גם בין כתלי בית הספר?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)
מה הקשר בין היותה של ישראל ארץ שטופת שמש ובה תעשייה מפותחת והרבה יותר מדי כלי רכב לבין רמות זיהום אוזון יוצאות דופן מבחינה עולמית?
גיליון קיץ 2022 / כרך 13(2)
כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהנושאים
“התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)
ארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם
להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב
תמונה שמדמה היווצרות חיים ספונטנית באמצעות גידול כימי של גבישים בבקבוקי משקה מזכוכית
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)
מהדורה מודפסת