אקולוגיה וסביבה

חי וצומח > מינים מתפרצים

איומים על המגוון הביולוגי (93) הפרת המאזן האקולוגי (55) חורש ויער (53) שירותי המערכת האקולוגית (42) הכחדת מינים (29) מינים פולשים (28) יכולת הנשיאה של המערכת האקולוגית (20) שרפות חורש ויער (18) מינים מתפרצים (16) מִדרָך אקולוגי (טביעת רגל) (5)

התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

אביב אבישר, עודד כהן, דב גולדווין, אורי רמון, עמית מדינה, סיגל עוז, אורי מורן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

אפשר להקטין את הנזק הכלכלי ממינים פולשים – מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה

אפרת הדס, גל זגרון, ציפי סבג פרידקין, אורי נווה

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2) בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

בהערכת היקף הנזק הכלכלי הישיר ממינים פולשים – עלות מניעת כניסתם לארץ והתבססותם בה לעומת עלות מיגורם בארץ – נמצא כי ישנה כדאיות כלכלית ברורה למניעת כניסתם של הפולשים לארץ מלכתחילה. מיגור מין פולש יקר פי עשרה ממניעת כניסתו לישראל והתבססותו בה.

גיליון קיץ 2021 / כרך 12(2)

הטבע העירוני בצל צמיחת מגה-ערים בישראל

עמיר בלבן

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

הספר כולל שפע דוגמאות לממשק של מערכות טבעיות וחיות בר בסביבת האדם, הממחישות עד כמה הגבול בין העיר לטבע מטושטש, דינמי ומושפע באופן ישיר מההתנהלות האנושית

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

התמרת שטחים פתוחים והשפעת הפיתוח על חברת העופות בישראל – תובנות מדו"ח מצב הטבע ישראל 2018

מיכל שורק, עידן שפירא, הילה שמון, הראל דן, אירינה לוינסקי

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

מאמר המתאר כיצד אובדן השטחים הפתוחים והפיתוח האנושי משפיעים באופן ישיר על המגוון הביולוגי. ממצאי המחקר מחזקים את הבנת חשיבות הצורך להטמיע התייחסות אקולוגית בתכנון תמהיל השטחים הפתוחים והבנויים בישראל.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

התמודדות עם חיות בר בסביבה העירונית

יעל זילברשטיין-ברזידה, שמוליק יידוב

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

בשנים האחרונות עולה שוב ושוב סוגיית חדירת חיות הבר לסביבה העירונית, והנושא מקבל התייחסות משמעותית ברמה הממשלתית וברמת הרשויות המקומיות. שיתוף פעולה של גורמים עירוניים שונים, יחד עם בעלי עניין מארגוני שמירת הטבע, רשות הטבע והגנים, ארגוני זכויות בעלי החיים ותושבים ובניהול של גורם עירוני בכיר, הוא ללא ספק הדרך הנכונה לטפל בסוגיה מורכבת זו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

חלזונות הענק הפולשים – חלזונות מים מתוקים מקבוצת התפוחונים מזיקים לטבע, לחקלאות ולאדם

סבטלנה וייסמן, דנה מילשטיין

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה

אם יפלשו לבתי גידול מימיים טבעיים יהיה כמעט בלתי אפשרי למגר את התפוחונים, ומכאן החשיבות הרבה במניעת הגעתם לטבע. גם אתם הקוראים יכולים לסייע במניעת הפלישה הבאה

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

יש חיים סביב ים המוות – מיזמי מחקר וניטור אקולוגיים ארוכי טווח

יהונתן בר-יוסף, דותן רותם, נעם לידר, אסף צוער, עמוס סבח, עופר שטייניץ

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

תכנית פיתוח ושיקום אגן ים המלח עוזרת בהנחת היסודות למחקר ולניטור ארוכי טווח של חי וצומח באגן ים המלח ובביסוס תכנית יישומית לטיפול מערכתי בפלישות ביולוגיות בקנה מידה אזורי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

מדיניות ציד למטרת ויסות אוכלוסיות בעלי חיים

יהושע שקדי

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1) ניהול הנתונים בזמן אמת מאפשר לאפיין מבעוד מועד עונות ואזורים שצפוי בהם עומס של מינים מתפרצים, ואף לחזות את המאמץ הנדרש לשם ויסות האוכלוסיות. שינוי זה יאפשר לאפיין מחדש את מדיניות רשות הטבע והגנים בנושא ציד, שמטרתו העיקרית היא הקטנת אוכלוסיות של מינים מתפרצים ומינים פולשים

ניהול הנתונים בזמן אמת מאפשר לאפיין מבעוד מועד עונות ואזורים שצפוי בהם עומס של מינים מתפרצים, ואף לחזות את המאמץ הנדרש לשם ויסות האוכלוסיות. שינוי זה יאפשר לאפיין מחדש את מדיניות רשות הטבע והגנים בנושא ציד, שמטרתו העיקרית היא הקטנת אוכלוסיות של מינים מתפרצים ומינים פולשים

גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)

ניטור יתושים בוגרים – השפעת סוג המלכודת על יעילות הניטור של יתוש הטיגריס האסייני ושל מינים נוספים בשטחים פתוחים ובשטחים בנויים בישראל

אהד אפיק, חזי גלעדי, איתי לחמי, אירינה בן אבי, דבורה דיאס, אלון בר, משה גבריאל, טל וינברג, גדיאל ורשבסקי, אירינה זונשטיין, ערן חקלאי, יואב לוסטיגמן, ליאורה סטודנטסקי, עבד סיראטי, פואד עקאד, אורי שלום, תמר יגר, לאור אורשן

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3) בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

בשל שינויים מתמשכים בהרכב האוכלוסיות ובמיני היתושים הנפוצים בארץ ועקב הסכנה להתפרצות מחלות, קיימת חשיבות לקיום מערך ניטור ואיסוף נתונים על הפיזור המרחבי והעונתי של המינים השונים ועל שיעורי ההדבקה שלהם בפתוגנים מחוללי מחלות, לצורך הערכת סיכונים

גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק

בתחילת מרץ השנה פשטו על דרום הארץ נחילים גדולים של ארבה שבאו מסיני. אנשי המקצוע שפעלו למיגור הארבה נאלצו לפעול באופן מיָדי בהתאם לצרכים ולהתפתחויות בשטח, וזאת אף על פי שהידע המדעי הקיים בנושא אינו מספק

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

זיהוי מוקדים חדשים של מינים פולשים באמצעות דיווחים מיָדיים מהשטח לאתר אינטרנט

אלון רוטשילד

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2) בד בבד עם צורך בשדרוג של החקיקה ומערך המניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בבנייה של יכולת ניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי

בד בבד עם צורך בשדרוג של החקיקה ומערך המניעה של חדירת פולשים לישראל, קיים צורך בבנייה של יכולת ניטור וטיפול מהיר במוקדים חדשים של מינים פולשים, עוד בטרם התבססו בשטח הטבעי

גיליון קיץ 2012 / כרך 3(2)

הרעלות בעלי-חיים בישראל

נעם לידר

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

דו"ח שפרסמה לאחרונה רשות הטבע והגנים, חושף תמונה קשה של הרעלות בעלי-חיים המתרחשות בתדירות גבוהה ביותר בישראל. לרוב, הרעלות נעשות בזדון כדי להרחיק חיות-בר משטחים חקלאיים. פגיעה ביבולים על ידי בעלי-חיים עלולה לגרום נזקים גדולים לתוצרת החקלאית, אך קיימות כיום דרכי טיפול שונות, אשר בעבודה משותפת ונכונה של החקלאים עם פקחי רשות הטבע והגנים, עשויות לצמצם במידה ניכרת את מידת הנזקים לחקלאות

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)