אקולוגיה וסביבה

3 בינואר, 2019

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
צילום: שירות הייעור האמריקאי (USDA)
"אין סיבה לשרפות הנרחבות, הקטלניות והיקרות האלה ביערות קליפורניה, מלבד ניהול כושל של היערות." – נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. ציוץ בטוויטר, 10.11.2018.

קוראות וקוראים יקרים,

השרפות שהתחוללו בחודשים האחרונים בקליפורניה היו אכן נרחבות, קטלניות ויקרות. ליתר דיוק, הן השרפות הנרחבות ביותר, הקטלניות ביותר והיקרות ביותר בהיסטוריה של מדינה זו. עם זאת, שרפות הסתיו, מושא הציוץ של הנשיא, כלל לא היו שרפות יער, אלא שרפות שהתלקחו באזורי המגע בין שטחים פתוחים לאזורים מיושבים. ההבדל משמעותי. בעוד ששרפות הן אירוע שהוא חלק מהמערכת הטבעית של יערות ושטחים פתוחים, כששרפות מתחוללות בקרבת מגורי אדם הן הופכות לגורם סכנה קטסטרופלי, המחייב שינוי בגישת שירותי הכבאות לכיבוי השרפה עצמה ושינוי בהיערכות המקדימה למניעה של שרפות. באזורים אלה נדרשת 'אפס סבלנות' לשרפות. לא ניתן לאפשר להן לבעור בצורה טבעית בהתאם לתפיסה האקולוגית והיערנית העדכנית.

בקליפורניה, כמו בישראל, שורר אקלים ים תיכוני. שינוי האקלים צפוי לגרום להתרבות השרפות באזורים אלה בשל תנאים של חום ויובש קיצוניים. בקליפורניה, כמו בישראל, גידול יישובים ופיתוחם נעשה בדרך כלל לא על-ידי ציפופם בבנייה רוויה לגובה, אלא כבנייה צמודת דופן באזור המגע בין המרחב הבנוי למיוער.

לפני כשנתיים פרצה שרפת חורש גדולה בחיפה. אומנם השרפה פרצה בתחומי העיר, אך היא הפנתה תשומת לב רבה לאזורי המגע בין העיר ליער. בגיליון זה מתפרסמות מסקנות ועדת מומחים שהתמקדה בנושא, ועולה מהן כי אין להסתפק באזורי חיץ מדוללי צמחייה להגנה על יישובים, אלא נדרשים היערכות יישובית מקיפה הכוללת שלל פעולות כיבוי והגנה, שיתוף הציבור בהיערכות לשרפות וכן שידוד מערכות לאומי. בהקשר זה, מעניין לשמוע את הצעתה של מנהלת אגף תכנון בקק"ל למודל תכנוני חדש המטשטש את קו המגע בין העיר ליער.

בימים אלה מסיים ד"ר דוד ברנד, היערן הראשי ומנהל אגף הייעור בקק"ל, את תפקידו. ד"ר ברנד קידם בקק"ל מדיניות ייעור חדשה שהתבססה על מחקר ופיתוח ועל ניטור ארוך טווח. הוא מיצֵב את קק"ל כארגון ייעור הנתפס כמתקדם ומוביל בפורומים בין-לאומיים ובמוסדות האו"ם. במסגרת תפקידו תמך ד"ר ברנד בקיומם של עשרות מחקרים בכל שנה, וכחבר הוועד המנהל של אקולוגיה וסביבה מאז היווסדו ב-2009, סייע רבות לעיצוב אופיו של כתב העת. הודות לעידודו פורסמו שלל מחקרים מצטיינים ותובנות ייחודיות במגוון נושאים הקשורים לניהול יערות ישראל על דפי כתב העת. על כל זה ועוד – תודה לך דוד.

בגיליון זה תוכלו לקרוא מחקרים על ביטחון תזונתי לאומי, על השפעת מטיילים על אתרי טבע, על הקשר שבין חינוך סביבתי לרגשות המתפתחים באדם ועל ההעדפות הקולינריות של עיזים שמשפיעות על רעייתן בחורש; לצלול לפולמוס על אסדת לווייתן; להתרגש משירת הסביבה; להכיר חוקרים מאילת הרחוקה ועוד.

קריאה נעימה והמשך חורף גשום,

שחר בוקמן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    פורסם בתקשורת:

    הארץ


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    כיצד יכולים פאנלים סולאריים לצמצם פערים חברתיים?
    חלוקת הטוב: כיצד טכנולוגיה מתקדמת יכולה לסייע במיתון אי-שוויון חברתי?
    בקצרה
    נמל מסחרי "ירוק" – תשתית ימית שמדברת עם הסביבה
    מה צריך לעשות כדי להקטין את הפגיעה כתוצאה מפעילות נמלים ואת הסיכון מהם לבריאות הציבור והסביבה?
    דבר העורכים
    במציאות היינו רוצים שלרשויות המדינה תהיה שליטה מלאה על איכות האוויר שאנו נושמים. גם אם איננו מצפים לשליטה טוטלית, אנו כן מצפים שהן ידאגו ליצירת סביבת חיים בריאה לכול
    לראש העמוד