אקולוגיה וסביבה

3 באוגוסט, 2014

התמודדות עם מגפת האבולה באזור יערות הגשם הטרופיים. סיירה לאון, אוגוסט 2014 | צילום: Luigi Baldelli , באדיבות Doctors with Africa CUAMM


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?

התפרצויות של מגפת האבולה אירעו מספר פעמים ב-40 השנים האחרונות, תוך חזרה על דפוסים דומים: התרחבות של פעילות כריית מחצבים גוררת בירוא יערות (שנעשה כדי להקל על הכרייה), וכריתת היערות גורמת לנדידה המונית של עטלפים, הנושאים בגופם את נגיף האבולה. נגיף האבולה הוא אמנם הקטלני ביותר מבין הנגיפים המוכרים שיש להם יכולת להדביק בני אדם, אך הגורמים להתפרצותו אינם ייחודיים.

אנו נחשפים יותר למחלות חדשות הנישאות על-ידי בעלי חיים ככל שמערכת התחבורה מתרחבת, שטחי טבע מפונים לטובת חקלאות, ובעלי חיים רבים נתפסים למטרות ציד וסחר. אך כדי שנגיף יגרום למגפה לא מספיק שתהיה לו יכולת להדביק, אלא עליו להיות מופץ ביעילות רבה ביותר. התחבורה האווירית שכה התרחבה בעשורים האחרונים מקרבת מקומות רחוקים, וכך מאפשרת הפצת מחלות בקצב שלא הוכר קודם לכן.

לאורך ההיסטוריה האנושית בעלי חיים היו מקורן של רוב המחלות המידבקות שבני האדם חולים בהן, אך בעשורים האחרונים אנו חווים עלייה המוערכת בפי ארבעה באירועי הופעה של מחלות. התפרצויות של מגפות המשותפות לבני אדם, לחיות-בית ולחיות-בר (כגון שפעת העופות, שפעת החזירים ו-SARS) מזכירות לנו שוב ושוב שקיים קשר הדוק בין בריאות בני האדם ובריאות החיות הסובבות אותנו. יתרה מכך, המגפות הללו מאיימות לא רק על בריאות בני האדם (ועל שרשרת המזון ועל המערכת הכלכלית) אלא גם על החי והצומח המרכיבים את המגוון הביולוגי התומך בתשתית החיים. הקשר הישיר והמיָדי בין ההתנהלות הסביבתית לבין הבריאות העתידית מעולם לא היה כה ברור.

התדרדרות במצבן של מערכות אקולוגיות עלולה להשפיע על בריאות האדם דרך מעגלי משוב שונים. למשל, בעלי חיים עשויים להגר מתחום מחיה אחד לאחר, ושם להעביר נגיף שהם נושאים אל חיות-הבית. תופעות שונות, כגון הכחדת מינים, זיהום, פלישת מינים ושינוי אקלים – פוגעות קשה ביציבות החיים על פני כדור הארץ. נמצא, למשל, שאבדן מינים במערכות אקולוגיות תורם לעלייה בתחלואה אנושית.

אנחנו משלמים מחיר לא רק על השליטה בטבע ובמערכות האקולוגיות, אלא גם על ההשארה מאחור של חלק משמעותי מהאוכלוסייה האנושית. רוב ההתפרצויות לא מתרחשות בחלק הצפוני של כדור הארץ, בארצות העשירות שיש להן יכולת לנטר מחלות, אלא באזורים העניים של הסהרה התיכונה, הודו וסין – אזורים צפופי אוכלוסין או אזורים בעלי טבע עשיר הנמצא תחת לחץ אנושי גובר.

בהזדמנות זו ברצוני לשתף אתכם בהחלטת הוועד המנהל של אקולוגיה וסביבה לצמצם את הדפסת כתב העת על גבי נייר. תוכני כתב העת יהיו נגישים באתר אקולוגיה וסביבה לכלל הציבור המתעניין, ללא מגבלות, ואתם כמובן מוזמנים להפיצם למעגלי קוראים נוספים.

קריאה נעימה,

שחר בוקמן

ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(2).
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(2).
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל
    “התכנית הלאומית למגוון ביולוגי בישראל” הושקה במאי 2010. המניעים להכנת המסמך היו מחויבות ישראל, כשותפה לאמנת המגוון הביולוגי של האו”ם, להכין אסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית למגוון ביולוגי. המסמך ננעל ב”הצעה לתכנית פעולה” המונה את הנקודות הבאות: תכנון שימושי שטחים; הקמת מוסדות וקרנות ממלכתיים לצורכי ניטור ומחקר; הקמת מערך הסברה; בדיקה ביקורתית של המבנה המשפטי הקיים בתחומי המגוון הביולוגי ושדרוגו; מעורבות רציפה בזירה הבין-לאומית
    נקודת מבט
    פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת
    פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי
    דבר העורך
    מה הירושה הסביבתית שאנו משאירים לדורות שיבואו אחרינו? פעילותה של נציבות הדורות הבאים זכתה להתנגדות חריפה של חברי כנסת. המטרות שלאורן פעלה הנציבות – העדפת שיקולים ארוכי טווח על פני הרווח המהיר, והצגת נקודת מבט עצמאית ונטולת אינטרסים – הן בדיוק הסיבות שהעלו את חמתם של חברי כנסת ושל לוביסטים הפועלים לקדם אינטרסים כלכליים של גופים שונים

    - מודעה -

    לראש העמוד