40 שנה במדבר: המסע המדעי שמשנה את התפיסה האקולוגית
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימוטי קפלן, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
השטחים הטבעיים בישראל תחת איום, אך מדיניות הממשלה אינה עוסקת בשימורם כחלק מהתמודדות עם שינוי האקלים
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוילפני שיהיה מאוחר מדי ‒ נקודות מפנה אקלימיות עלולות לערער את יציבות מערכות כדור הארץ
גיליון סתיו 2024 / כרך 15(3) / אקלים של שינוימוטי קפלן, מרק שטיינגאוז, נעה טל
תוכנית הפעולה מציגה מצע סדור להיערכות היער בישראל לעתיד לנוכח מגמות ותובנות שנרכשו לאורך השנים, תחזית גידול אוכלוסיית הארץ, ותרחישים אפשריים לשינוי דפוסי פנאי ונופש, אורחות החיים ועוד
גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)ענבל שקלר, ג'קי סמולינסקי, דיויד טרופין, ג'ף בולר, ניר ספיר
זיהוי אזורים בעלי עדיפות גבוהה לשימור עבור הציפורים הנודדות, שחייבות לעצור בישראל כדי להצליח לצלוח את המחסומים האקולוגיים בדרכן לארצות היעד שלהן
גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)כיצד ניתן לרתום את המומחיות של הטבע בפתרון בעיות ובמציאת מערכות יעילות, מתפקדות ומאוזנות לטובת פיתוחים טכנולוגיים?
גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)תמר רביב, דותן רותם, אסף זנזורי, תמרה לוטנר לב
לא רק ששיקום מערכות טבעיות ושמירה על המערכות הפעילות תורמים ללכידת פחמן, ישנה גם תועלת עצומה לאדם מעצם השמירה על המגוון הביולוגי ועל השירותים הנוספים של המערכת האקולוגית. אם נשמור על הטבע, הוא ישמור עלינו?
גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממהעל הסתייעות בידע המקומי בתהליכי השיקום והפיתוח של נחל תנינים וסביבותיו ותרומתה לניהול מיטבי של האגן
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראללכבוד הגיליון המיוחד בנושא נחלים הפגשנו את אבי התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל עם שניים מתלמידיו הבולטים כדי לשמוע כיצד הם רואים את התפתחות הידע המדעי ואת מצב הנחלים כיום, ואף לבקש תחזית לגבי עתידם של נחלי ישראל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלאמיר פרלברג, נאוה סבר, זאב קולר, אלדד אלרון, אסף מירוז, אריק רוזנפלד, דידי קפלן, יפתח סיני, רועי פדרמן, בן רוזנברג, יריב מליחי, דותן רותם, ניסים קשת, דנה מילשטיין, משה יזרעאלי, צביקה סלוצקי, אורלי גבישי סוטו, עובד יבין, נסים אלמון, שלום יפרח, חיים חמי, דרור פבזנר
הידברות, הגעה להסכמות וכתבי אמנה – דיפלומטיה אקולוגית על גדות הנחלים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלבחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראלהילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו
המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)המאמר סוקר את ההשפעות הצפויות של שינוי האקלים על המערכות האקולוגיות בישראל, ואת דרכי ההיערכות המוצעות כיום ואת ההשפעה הפוטנציאלית שלהן על המערכות האקולוגיות בישראל.
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקליםשמשון בלקין, שרון יגור-קרול, יוסי קבסה,, ויקטור קורומה, טלי ספטון, יונתן ענתי, חינת זהר-פרץ, צחי רבינוביץ', עמוס נוסינוביץ, אהרון אגרנט
נמצא פתרון מבוסס מיקרוביולוגיה שמאפשר למפות שדות מוקשים כך שפינויים לא יהווה סכנת חיים
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)פרופ' אוריאל ספריאל מילא שלל תפקידים מדעיים וציבוריים בכירים ביותר בארץ ובעולם, בהם יו״ר הוועדה המדעית של אמנת האו״ם למאבק במדבור, מנהל המכונים לחקר המדבר, מחבר ראשי בפרויקט הערכת המילניום של המערכות האקולוגיות ועורך התוכנית הלאומית למגוון ביולוגי
גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)גדעון וינטרס, דפנה אוני, אפרת שפר, דניס אוטינו, שבתאי כהן, כריסטינה בוגנר, גדעון רגולסקי, אינדירה פאודל, תמיר קליין
תמותת עצים בעקבות בצורות היא תופעה שמתגברת בעשורים האחרונים וצפויה להתגבר עוד יותר בשנים הבאות, בייחוד באזורים יבשים. עצים החיים בתנאים צחיחים יכולים לספק מידע רלוונטי על אודות אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםתורת ניהול היער החדשה קובעת ששמירה על המגוון הביולוגי היא אחת ממטרותיו החשובות של היער, ושאחד העקרונות היישומיים לניהול יער בר-קיימא בישראל הוא שמירה על ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ביערות
גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגייםידוע כי הצומח מושפע מתנאי האקלים, אך האם הצומח משפיע על מערכת האקלים, ואם כן, כיצד? משמעות יחסי הגומלין צומח-אקלים באזורים צחיחים למחצה (semi arid), בדגש על יערות אורנים בישראל, מצויה במוקד סקירה זו
גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)אכלוס מאגר משמר השרון בדגים חסרי ערך מסחרי הוא פתרון מוצלח להזנת להקות שקנאים בעונת הנדידה
גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)התוכניות העדכניות לשיקום נחלי ישראל מבוססות על שיקום זרימת מקורות המים הטבעיים בנחלים – כולל שחרור מי המעיינות שנתפסו לצורכי חקלאות, ושיקום שפיעת המים בנביעות שיבשו בעקבות ירידה במפלסי מי התהום. המדיניות העדכנית בתחום זה שוללת הצעות קודמות להזרים קולחים מטוהרים לנחלי החוף כבסיס לשיקומם האקולוגי
גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המיםאמיר גליק, דני ברקאי, יעקב קנול, ירון זיו, גיא רותם, אלי צעדי
מחקר ראשוני זה בחן כיצד עוצמות רעייה שונות משפיעות בטווח הקצר על הביומסה ועל מגוון המינים העשבוני ביער נחל אסף בצפון-מערב הנגב. במסגרת זו בוצע מחקר קצר טווח שבמהלכו נחשפו אזורים שונים ביער לטיפולי רעייה בעוצמות שונות ובמרחקים שונים ממכלאת הכבשים. כמו כן, בוצע מעקב אחר הביומסה ומגוון המינים בעונת הרעייה
גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)סביבת ים המלח, שהרכב המים שלו ייחודי, מושכת יזמות בתחומי התעשייה, המרפא והתיירות, בעוד שהתנאים הצחיחים סביב האגם מקיימים מערכות אקולוגיות ייחודיות המאופיינות במינים המותאמים לתנאי יובש, חום ומליחות קיצוניים. כתוצאה מכך, הפך אזור ים המלח למרחב של הזדמנויות, אך גם של אתגרים לא פשוטים
גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלחהראל אגרא, תמיר קליין, עמיאל וסל, ג'יונג'יבר קדס, ליאון בלאושטיין
גגות ירוקים הם גגות שיש עליהם שכבת מצע גידול וצמחייה. בשנים האחרונות נאסף מידע רב על תרומתם במגוון היבטים: בידוד תרמי של הבניינים וחיסכון באנרגיה; ספיגה וסיוע בניקוז של מי גשמים; תרומה למגוון הביולוגי ועוד
גיליון סתיו 2016 / כרך 7(3) / קיימות עירוניתתמיר קליין, רולף זיגוולף, כריסטיאן קירנר
נסו לדמיין עץ המוסר כמויות גדולות של פחמן לעץ אחר. כיצד זה ישנה את החשיבה שלנו על מַחזור הפחמן של היערות, מאגר הפחמן הביולוגי הגדול ביותר על פני כדור הארץ?
גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימתבהקשר לשיח בדבר הפליטים האפריקאים בישראל, יש להתייחס גם למונח פליטוּת אקלים. עד כמה אנו מודעים לכך שהסכסוכים האתניים, שגרמו לרבים מהאנשים האלה לעזוב את ארצם, קשורים להתדלדלות של משאבי הטבע הזמינים?
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)מערכות אקולוגיות הן הבסיס לקיום האדם ולהישרדותו, והן מספקות לאדם שירותים חיוניים רבים. מערכות אקולוגיות התפתחו במהלך האבולוציה כך שהן עמידות לשינויים. לכן, לשימוש באקולוגיה בהיערכות לשינוי האקלים יש יתרון כפול- שימור הסביבה הטבעית ועמידות בפני נזקי שינוי האקלים
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)מטרות המחקר היו הבנת התהליכים והיחסים ההדדיים הפועלים בין רכיבי מערכת הסלע-קרקע-מים-צומח, מציאת שטפי המים ברכיבי המערכת ואף חישוב מאזן המים הכולל. על בסיס המחקר ניתן להעריך את מאזן המים של היערות והחורשים בארץ בהתאמה לתנאי הסביבה שהם מצויים בהם, ואת יכולת ההישרדות במצב של התייבשות עתידית בעקבות שינוי האקלים.
גיליון אביב 2016 / כרך 7(1)כיצד מוצאים בעלי חיים את מזונם? עבור נשרייים הניזונים באופן בלעדי מפגרים בינוניים-גדולים, אתגר מציאת המזון מודגש במיוחד. ליעילות שיחור המזון של מינים אלה חשיבות רבה גם עבורנו בני האדם, מאחר שהנשריים מספקים שירות חיוני של המערכת האקולוגית – תברואה
גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)הכחדת מינים היא מהפגיעות הבסיסיות ביותר של האדם בטבע. בשנים האחרונות הולכת ומתעצמת התדלדלות אוכלוסיות של מיני מאביקים שונים, ובעיקר של דבורת הדבש, עד כדי הכחדה
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)מטרת המחקר היא לימוד מגמות ועקרונות בתפרוסת של תצורות וטיפוסי הצומח באזור, בעיקר של היער והחורש, והבנת התהליכים המתרחשים בבתי הגידול כהסבר לתפרוסת זו, כחלק מרכזי של המערכת האקולוגית
גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)עמיר מור-מוסרי, סטאפן לואי, פועה בר (קותיאל), אריה בודובסקי
במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים
גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)בעקבות ייבוש אגם החולה חווה קיבוץ חולתה משבר חברתי, בעוד ביסוד המעלה הסמוך בירכו על השינוי. מטרת המאמר היא להבין באמצעות מחקר היסטורי-סביבתי מדוע הגיבו תושבי היישובים הללו באופן שונה לאותו שינוי סביבתי
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)הטבע הוא מקור ידע לפתרונות תכנוניים המעשירים תפיסות וידע של מהנדסים ומתכננים. התבוננות בטבע מזמנת צורת חשיבה אחרת לגבי האופן שאנו מתכננים, מייצרים, צורכים ומסיימים את חיי המוצרים שאנו משתמשים בהם
גיליון סתיו 2014 / כרך 5(3)האם התפרצות מגפת האבולה אירעה בגלל התדרדרות מצב המערכות האקולוגיות?
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)בקיץ 2013 נהרסו שניים ממוצבי תל-ישמעאל בפתחת עמק בית שאן. הרס המוצבים, שיצאו מכלל שימוש, הביא לקבורתם בחיים של מאות עטלפים מהמין פַּרְסַפּוֹן, ששכנו במוצבים הנטושים
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)גבריאל שילר, גלינה שקלר, לאוניד קורול
מאמר זה מסכם ממצאים ממחקר גנטי ראשוני ויחידי בקרב שלושה מיני אלונים הגדלים בחבל הים תיכוני בארץ. תוצאות המחקר מעידות על המגוון הגנטי בקרב מיני האלונים, ומציעות אוכלוסיות נבחרות בקרב כל מין ומין, שמהן רצוי לאסוף חומר ריבוי איכותי לנטיעות
גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)זאב שטסל, מידד קיסינגר, אבינועם מאיר
כדי להתמודד עם ההשפעות השליליות של ערים על הסביבה ולצמצם אותן יש צורך לנתח ולאמוד את מידת התלות וההשפעה העירונית על הסביבה
גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)קרלי גולודיאץ, מרסלו שטרנברג, חיים קיגל, ברטרנד בוקן, עמית דולב, ליאת הדר, זלמן הנקין, אלי צעדי, יצחק בצלאל, אמיר ארנון, נעם זליגמן, יוג'ין דוד אונגר
שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)עצים מסוגלים להפחית את ריכוזיהם של מזהמי האוויר בעיר, אך קיימות גם השפעות שליליות לנטיעתם. סקירה זו מציינת את השיקולים השונים שיש להביא בחשבון כדי להגיע ליכולת הפחתה מֵרבית של זיהום אוויר בעזרת עצים
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)נחיל ארבה בפתחת ניצנה, 5.3.2013. ליקוט חגבים לאכילה בהמלצת העובדים מתאילנד. התמונה זכתה בתחרות שנערכה בחסות אקולוגיה וסביבה. צילום: איתי רובין
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)יעל הלפמן כהן, מאיה מילרד גבעון
תחום ה-biomimicry מזוהה כאחד מבסיסי הידע המניעים את גל החדשנות המקיימת, מאחר שהטבע הוא מקור לפתרונות מפתיעים, חדשניים ויעילים, שמותאמים לסביבתם הטבעית וחסכוניים במשאבי חומר ואנרגיה
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבהאלעד חיל, דייגו סרקוביץ', יובל גוטליב
שימוש בהדברה ביולוגית של זבובי הבית והשוקיים באמצעות צרעות טפיליות
גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבההילה שגיא, דניאל אורנשטיין, אלי גרונר, אביגיל מוריס, מרג'ורי סטרום, יודן רופא
שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית
גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגבבעבודה זו נחקרו לראשונה קבוצות נמלים בפסי אש עזובים של יערות קק"ל, סביבה שהופרעה על-ידי האדם. פסי האש משמשים מסדרונות אקולוגיים למעבר מיני נמלים מאזור אחד למשנהו. מומלץ לשמר את פסי האש כדי לשמור על מגוון בתי גידול בתחום היער, ולהגדיל את מגוון חסרי החוליות ביערות קק"ל
גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר
בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער
גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)פרויקט חדש של קק"ל בשיתוף עם מִנהל המחקר החקלאי ושירות הייעור האמריקני: איתור והבאה של זבוב טורף מיערות בהוואי לישראל, במסגרת המאמצים להדברה ביולוגית של אוכלוסיות צמרית האורן
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)