אקולוגיה וסביבה
לכל השירים

"אַתָּה הַשּׁוּעָל, יְדִידִי, לְאָן תִּבְרַח"? יער בן שמן | צילום: אלכס גייפמן

28 במרץ, 2019

השועל / אמנון להב

אֲנִי הוֹלֵךְ בַּשָּׂדוֹת וּמוֹנֶה אֲתָרִים:

פֹּה יָקוּם גֶּשֶׁר,

שָׁם תִּגְבַּהּ סוֹלְלָה,

וּמֵעֵבֶר לַגִּבְעָה יִבָּנֶה מֶחְלָף לְתִפְאֶרֶת.

כִּי בֵּין שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת יַעֲבֹר רַק כְּבִישׁ מָהִיר אֶחָד,

וַאֲנִי הוֹלֵךְ, הוֹלֵךְ וְנֶחְרָד.

הַגֶּשֶׁר – קוֹשֵׁר קֶשֶׁר, מִתְנַקֵּשׁ בַּנַּחַל הַמְּבַקֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ לִזְרֹם בְּשַׁלְוָה,

הַסּוֹלְלָה תִּסָּלֵל, תִּתְגּוֹלֵל, תְּחַלֵּל מַעְיָנוֹת, תְּכַסֶּה סְבַךְ עֲרָבוֹת, תְּחַסֵּל חֲבוּרַת נְמִיּוֹת,

וְהַמֶּחְלָף אָדִישׁ, לֹא מַרְגִּישׁ כְּלָל, יַחְלֹף עַל פָּנֶיהָ שֶׁל כַּלָּנִית רִאשׁוֹנָה.

אַתָּה הַשּׁוּעָל, יְדִידִי, לְאָן תִּבְרַח בַּיּוֹם בּוֹ יָקוּם הַגֶּשֶׁר? תִּגְבַּהּ הַסּוֹלְלָה?

יִבָּנֶה הַמֶּחְלָף לְתִפְאֶרֶת?

בְּיוֹם בּוֹ יְחֻלְּלוּ הַמַּעְיָנוֹת, יֵעָקֵר סְבַךְ הָעֲרָבוֹת, תֵּעָלֵם הַכַּלָּנִית הָרִאשׁוֹנָה?

רַק כְּבִישׁ מָהִיר אֶחָד יַעֲבֹר בֵּין שְׁתֵּי נְקֻדּוֹת

וְעָלָיו מְעוּכָה

תִּשְׁכַּב נִבְלַת שׁוּעָל סְרוּחָה.


בין המילים

עורכת המדור: עדנה גורני

השטחים הפתוחים במדינת ישראל הולכים ומצטמצמים. לפי דו"ח מ-2009 של מכון דש"א (דמותה של ארץ), רוב השטחים הפתוחים במדינת ישראל נמצאים במרחק של פחות מ-5 ק"מ משטח בנוי. אזורים שלא עברו פיתוח, כמו שמורות טבע ואזורים מיוערים וחקלאיים, הם קטנים יחסית, בייחוד במרכז הארץ ובצפונה, ולא קיים רצף ביניהם. כך "נכלאות" חיות הבר באזורים מצומצמים, והדבר מביא ליצירת אוכלוסיות קטנות ומבודדות זו מזו. בעקבות זאת המגוון הגנטי יורד והרגישות להכחדה עולה. כמו כן, יורדת או נפגעת יכולת השטחים הפתוחים לתפקד בקיבוע פחמן, בשמירה על כמות המים ועל איכות המים וכדומה.

תשתיות התחבורה, שהיקפן הולך ועולה, הן אחד הגורמים לאובדן שטחים פתוחים ולקיטוע שלהם. כבישים, מחלפים ומסילות חוסמים את דרכן של חיות הבר, פוגעים ביכולתן למצוא מזון ואתרי רבייה ולחמוק מטורפים, ואף גורמים לדריסה ולקטל. בשל כך תשתיות אלה הן איום חמור על המגוון הביולוגי. אחד הפתרונות לקיטוע שטחים פתוחים הוא יצירת מסדרונות אקולוגיים שיחברו את השטחים הפתוחים זה לזה (ראו מאמרים בנושא בגיליון זה). במקרה של כבישים ומסילות, מעברים עיליים או תחתיים נותנים מענה מסוים לחיות הבר, כפי שקיימים לדוגמה מעל כביש 6 (ליצירת קישוריות נקודתית בין רמות מנשה לגבעות אלונה) ומעל כביש 70 (ואדי מילק). מיזם חדש של החברה להגנת הטבע בשיתוף עם יישומון ווייז מאפשר לדווח על מיקומן של חיות בר דרוסות לצורך מיפוי כבישים קטלניים במיוחד.

"וְהַמֶּחְלָף אָדִיׁש". צומת גולני | צילום: גל בן דוד, אתר ויקימדיה

הדובר בשירו של אמנון להב, 'השועל', סופר ומונה את המחסומים שהולכים ונבנים. הגשר מגשר ומקשר, אבל גם פוגע בזרימת המים. הסוללה עלולה לקבור תחתיה עצים ובעלי חיים. המחלף אדיש לפרחי הבר. המחיר כבד – מעיינות יסתתמו וייחרבו, כלניות וערבות ייעלמו, נמיות יחוסלו. הנוסעים בכביש המהיר לא יראו את ההיעלמות הזאת. בודדים אולי ישימו לב לגופת שועל שנדרס כאשר ניסה לחצות את הכביש המהיר.

שיר זה ואחרים באסופת שירים העוסקים במקטע 18 של כביש חוצה ישראל, יצאו בקרוב לאור עם שירים נוספים בספר הביכורים של שירי אמנון להב, חבר ותיק בקיבוץ גלעד, שחי רוב שנותיו במרחבים שהכביש דרס.


מחשבה אחת על “השועל / אמנון להב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה





    ציטוט מומלץ

    גורני ע. 2019. השועל / אמנון להב. אקולוגיה וסביבה 10(1): 58–59.
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    מגזרות נייר / ליאור מעין

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

    איננו יודעים דבר על נקודת המבט של הטבע ושל שאר היצורים החיים, ויש בכך גם ללמדנו ענווה אל מול העולם, המורכב לאין ערוך מאשר נקודת מבטנו

    גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

    החפרפרת כְּכוּבַת-האף והחוקר שלה / רחל חלפי

    עדנה גורני

    גיליון חורף 2022 / כרך 13(4) על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

    על אישה וחפרפרת, שתי שיאניות זלילה, מוזרות וגרוטסקיות, ועל ההפרדה המוחלטת בין אנושיות לחייתיות

    גיליון חורף 2022 / כרך 13(4)

    גן מאיר / נתן אלתרמן

    עדנה גורני

    גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

    כשקמה העיר תל-אביב מבין החולות, חפצו מייסדיה בגן ציבורי עשיר בעצים, שיטהרו את אוויר העיר המזוהם. אבל אז הם נתקלו בבירוקרטיה העירונית...

    גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
    לראש העמוד