אקולוגיה וסביבה

אוספי טבע ושמירת טבע – קריאה להשתתפות באיסוף

3 באוקטובר, 2010

פריטי אוסף משומרים באלכוהול של לטאות. מימין לשמאל: שנונית הנחלים, עינחש עדינה ומדברית עינונית | צילום: עוז ריטנר, אוספי הטבע הלאומיים, אוניברסיטת תל-אביב


מאת

שי מאירי
המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
תמר דיין
המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

מאת

שי מאירי
המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
תמר דיין
המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

לקוראי אקולוגיה וסביבה,

אוספי טבע משמשים כלי ראשון במעלה למחקר ולניטור המגוון הביולוגי בעולם כולו. פריטי אוסף מאפשרים להבין את דגמי העושר, השפע, הפיזור והשונות של אורגניזמים, להתחקות אחרי היחסים הפילוגנטיים ביניהם, ולעקוב אחרי שינויי תפוצה, אבולוציה והשפעות סביבתיות. אוספי הטבע של האוניברסיטה העברית בירושלים ושל אוניברסיטת תל-אביב מוכרים כאוספים הלאומיים של ישראל.

אוספי טבע הם ארכיון דינמי של המגוון הביולוגי על כל רכיביו. פריטי האוסף הנאספים ברחבי הארץ במהלך השנים מאפשרים להכיר את מרכיבי המגוון הביולוגי ולעקוב אחר שינויים בו, כגון שינויים בהרכב אוכלוסיות וחברות או ברמות הזיהום הסביבתי. מידע זה חיוני למטרות מחקר, ממשק, שמירת טבע וסביבה, חקלאות והכשרה מקצועית ואקדמית, ומאפשר ניצול מושכל של חומרי טבע לתעשייה הביוטכנולוגית והרפואית. אולם למרות פריחה מדעית זו, איסוף פריטים לאוספי הטבע, הבסיס הראשוני למחקר, נמצא בדעיכה. בעיקר אמורים הדברים באיסוף חולייתני יבשה מוגנים.

זיהויי שדה שאינם מלווים באיסוף אינם ניתנים לאימות ואינם מאפשרים בחינה מורפולוגית, גנטית וכימית. אוספי טבע פעילים כתשתית למחקר ולממשק זקוקים לרצף של איסוף במרחב ובזמן. רצף זה מתקבל משילוב של איסוף יזום לצורכי מדע עם איסוף אקראי. האיסוף היזום מוגבל לקבוצות טקסונומיות מסוימות ולאתרים מסוימים. מינים בסיכון אינם נאספים כמעט כלל מטעמים מובנים. עם זאת, רק אוסף שמתעד את מצב המגוון כיום יוכל לשמש בסיס להשוואה בעתיד. פרויקטים של ניטור ומחקר שיש בהם בסיס של לכידה יסייעו מאד לעתידו של מחקר המגוון הביולוגי אם יכללו איסוף יזום ושמירת פריטים מדגמיים באוסף מוכר. רבים מאיתנו חובבים יצורים חיים ועל כן נרתעים מאיסוף מסוג זה, אולם יש לזכור שהוא מרכיב חיוני במחקר ובהחלטות בנושא ממשק. היקף האיסוף היזום כיום בישראל אינו עונה על הצרכים המדעיים ועל צורכי הממשק ושמירת הטבע.

לאיסוף האקראי (למשל איסוף פגרים בעקבות הרעלות או דריסות על-ידי פקחי רשות הטבע והגנים) חשיבות עצומה. ניתן לחזק מרכיב זה על-ידי מודעות של ציבור המדענים, רשות הטבע והגנים וכלל שוחרי הטבע בישראל. מרכיב חשוב יכול להיות העברת בעלי חיים שמתו בעת לכידתם לאוסף מדעי. מכרסם שמת במלכודת, ציפור שמתה ברשת הערפל, עטלף שנספה בעת לכידתו ועוד, יכולים עדיין לתרום לשמירת הטבע ולמדע, אם יועברו לאוסף מדעי. פשוט וחשוב גם לשמור חיות שלא היה בכוונתנו ללכוד אך נפלו ברשתנו. אנו סבורים כי בעת תכנון ניסוי הכרוך בלכידות, כדאי שהחוקרים יתנו את הדעת על התועלת שבאיסוף ובשימור גם אם מחקרם יכול להתבצע בלי איסוף כזה.

האוספים העיקריים של מדינת ישראל, המוכרים כמפעל לאומי, שוכנים באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל-אביב. האוספים פתוחים לכלל הקהילה המדעית בארץ ובחו"ל, לאנשי שמירת טבע וסביבה, לחקלאים, לאנשי מקצוע במשרדי ממשלה ולגופים ממשלתיים אחרים בישראל. אנו קוראים לעמיתינו להעביר בעלי חיים וצמחים למשמורת באוספים אלו. מדובר באינטרס של כולנו לשימור, לניטור, לביסוס ממשק על מדע ולניצול בר-קיימא של המגוון הביולוגי והסביבה בישראל.

מודים מראש על שיתוף הפעולה,
שי מאירי ותמר דיין, המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

מאירי ש ודיין ת. 2010. אוספי טבע ושמירת טבע – קריאה להשתתפות באיסוף. אקולוגיה וסביבה 1(3): 5.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שי מאירי
      המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
      תמר דיין
      המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב

      מאת

      שי מאירי
      המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב
      תמר דיין
      המחלקה לזאולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב



      ציטוט מומלץ

      מאירי ש ודיין ת. 2010. אוספי טבע ושמירת טבע – קריאה להשתתפות באיסוף. אקולוגיה וסביבה 1(3): 5.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תגובה למכתבה של הילה קרן בנושא השפעת חתולי הבית על חיות-הבר ועל שמירת טבע

      ענבל בריקנר בראון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      דליפת צינור הנפט לנחל צין – השפעות אקולוגיות וסביבתיות

      מערכת אקולוגיה וסביבה

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

      הנזק החמור ביותר לשמורת טבע בישראל אירע בנחל צין – זרם של דלק סילוני פרץ מצינור נפט שבבעלות חברת קצא"א. אין ספק שאירוע זה של זיהום נרחב בשמורת טבע גורם לנזקים סביבתיים משמעותיים, אך לפעולות הטיפול בזיהום עשויות להיות השלכות סביבתיות נרחבות אף יותר

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

      חיים גבירצמן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

      פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      - מודעה -

      לראש העמוד