אקולוגיה וסביבה

4 במאי, 2014

מזח הפחם ומוצא מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג באשקלון | צילום: אילן מלסטר


מאת

צבי דובינסקי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

צבי דובינסקי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

בחרנו להקדיש גיליון מיוחד זה לים התיכון בראש ובראשונה בעקבות העלייה הדרמטית בפעילות הישראלית במימיו עם גילוי מאגרי הדלק בו ותחילת ניצולם. ההזדמנויות לפיתוח ולשגשוג כלכלי הנובעות מהתפתחות זו, מלוות בסכנות מידיות לסביבה הימית, ומציבות אתגרים בתחומי הביטחון, התכנון, האסדרה והאכיפה, ובכללם היערכות לטיפול בכשלים ובתקלות.

התפתחות זו חוברת לתהליכי העיור המצֵרים את שטחי החוף והים הפנויים, שאמורים לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות ולשמש אתרי נופש ובילוי עבור אזרחי ישראל כיום ובעתיד. לכך נלווים הזיהום הגובר של הנחלים הזורמים אל הים התיכון – בביוב, בדשנים, בחומרי הדברה חקלאיים, בשפכים תעשייתיים ובאשפה. השפעות תהליכים אלה מוחרפות על-ידי תהליך שינוי האקלים העולמי, שבסביבה הימית מתבטא בהתחממות המים, בהחמצתם ובעלייה של מפלס פני הים.

מכלול הגורמים והתהליכים הללו מעמיד בסכנה את בריאותם של בתי גידול ימיים, את שגשוגם של מינים מקומיים ואת עושרו של המגוון הביולוגי, ומקֵל על השתלטות של מינים פולשים על בתי הגידול הים תיכוניים השונים. בגיליון מוצגים כדוגמה היבטים ייחודיים של השפעת התחממות מי הים ושל החמצתם על יצורים משקיעי גיר – אלמוגים ים תיכוניים, וההיבטים המולקולריים והפיזיולוגיים של עקות אלה, כולל השלכותיהן האקולוגיות, נידונים בהרחבה.

התדלדלות הדגה בים, תכניות לממשק דיג המבטיח קיימות, תכניות לפיתוח חקלאות ימית, תחיקה, תכנון שמורות ימיות ומגוון עשיר של תכנים נוספים נידונים כולם בגיליון שלפנינו, ואף מקומו של הים התיכון בהיסטוריה אינו נפקד. הגיליון בא גם לתקן במידת מה את ה"קיפוח" של חקר הים התיכון לאורך השנים, לעומת המחקר הרב שהתבצע על מפרץ אילת ועל שוניות האלמוגים שבו.

לאור המגמות המסתמנות מכלל המאמרים שלפנינו, נראה שקיימת התמקדות גוברת של פעילות מחקרית אקדמית ופעילות אסדרה ממשלתית בים התיכון ובחופיו, תוך תחושת דחיפות. אנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב לִבָּן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21.

אנו מבקשים להודות לכל מי שסייע והקדיש ממרצו לגיליון המיוחד ובראש ובראשונה לטלי טל, לנגה סטמבלר, לגיל רילוב, לערן ברוקוביץ' ולנטע ליפמן.

מאחלים לכם צלילה מהנה אל ים הידע.

צבי דובינסקי ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

דובינסקי צ ובוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(1): 4.
העתק

מילות מפתח

הים התיכון (29)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      צבי דובינסקי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      צבי דובינסקי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      מילות מפתח

      הים התיכון (29)

      ציטוט מומלץ

      דובינסקי צ ובוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(1): 4.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      גידול מזון בים בצורה בלתי מוגבלת ובת-קיימא

      אמיר נאורי

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

      היקף החקלאות הימית עולה בהתמדה, בעוד בישראל המצב אינו זהה. יש צורך גם כאן לפתח חקלאות ימית בת-קיימא שתוכל לעזור להאכיל את האוכלוסיה הגדלה

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

      לקראת הרחבת הגידול החקלאי של דגים בים התיכון

      בעז מייזל

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

      מצבו העגום של ענף הדיג בים התיכון והמגמה לפתח את גידול הדגים בכלובים בים הפתוח מהווים דוגמה נוספת כי חזון וראייה לאומית ארוכת טווח ביחס לים התיכון, המגדירים סדרי עדיפויות לאומיים שיאפשרו ניהול מושכל ואחראי של המרחב הימי ומשאביו, הם צורך השעה

      גיליון אביב 2014 / כרך 5(1) / הים התיכון

      לעשות מהלימון לימונדה

      אופירה אילון, שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      כדי שישראל תעמוד ביעד של איפוס מאזן פליטות גזי החממה עד 2050, עלינו לפעול עכשיו! אף על פי ש"אקלים" הוא מונח הכולל שלל מנגנוני טבע עוצמתיים, משבר האקלים הוא משבר אנושי, שנוצר בשל פעילות האדם, וייפתר רק אם נשנה כיוון

      גיליון סתיו 2022 / כרך 13(3) / הפחתת פליטות גזי חממה
      לראש העמוד