אקולוגיה וסביבה

4 במאי, 2014

מזח הפחם ומוצא מי הקירור של תחנת הכוח רוטנברג באשקלון | צילום: אילן מלסטר


מאת

צבי דובינסקי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

צבי דובינסקי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

קוראות וקוראים יקרים,

בחרנו להקדיש גיליון מיוחד זה לים התיכון בראש ובראשונה בעקבות העלייה הדרמטית בפעילות הישראלית במימיו עם גילוי מאגרי הדלק בו ותחילת ניצולם. ההזדמנויות לפיתוח ולשגשוג כלכלי הנובעות מהתפתחות זו, מלוות בסכנות מידיות לסביבה הימית, ומציבות אתגרים בתחומי הביטחון, התכנון, האסדרה והאכיפה, ובכללם היערכות לטיפול בכשלים ובתקלות.

התפתחות זו חוברת לתהליכי העיור המצֵרים את שטחי החוף והים הפנויים, שאמורים לשמר מערכות אקולוגיות ייחודיות ורגישות ולשמש אתרי נופש ובילוי עבור אזרחי ישראל כיום ובעתיד. לכך נלווים הזיהום הגובר של הנחלים הזורמים אל הים התיכון – בביוב, בדשנים, בחומרי הדברה חקלאיים, בשפכים תעשייתיים ובאשפה. השפעות תהליכים אלה מוחרפות על-ידי תהליך שינוי האקלים העולמי, שבסביבה הימית מתבטא בהתחממות המים, בהחמצתם ובעלייה של מפלס פני הים.

מכלול הגורמים והתהליכים הללו מעמיד בסכנה את בריאותם של בתי גידול ימיים, את שגשוגם של מינים מקומיים ואת עושרו של המגוון הביולוגי, ומקֵל על השתלטות של מינים פולשים על בתי הגידול הים תיכוניים השונים. בגיליון מוצגים כדוגמה היבטים ייחודיים של השפעת התחממות מי הים ושל החמצתם על יצורים משקיעי גיר – אלמוגים ים תיכוניים, וההיבטים המולקולריים והפיזיולוגיים של עקות אלה, כולל השלכותיהן האקולוגיות, נידונים בהרחבה.

התדלדלות הדגה בים, תכניות לממשק דיג המבטיח קיימות, תכניות לפיתוח חקלאות ימית, תחיקה, תכנון שמורות ימיות ומגוון עשיר של תכנים נוספים נידונים כולם בגיליון שלפנינו, ואף מקומו של הים התיכון בהיסטוריה אינו נפקד. הגיליון בא גם לתקן במידת מה את ה"קיפוח" של חקר הים התיכון לאורך השנים, לעומת המחקר הרב שהתבצע על מפרץ אילת ועל שוניות האלמוגים שבו.

לאור המגמות המסתמנות מכלל המאמרים שלפנינו, נראה שקיימת התמקדות גוברת של פעילות מחקרית אקדמית ופעילות אסדרה ממשלתית בים התיכון ובחופיו, תוך תחושת דחיפות. אנו מקווים שהעמקה בתוכני הגיליון תמשוך את הקוראים אל לב לִבָּן של הסוגיות החמות והעדכניות ביותר בסביבה הימית והחופית של הים התיכון, תשפר את הבנת המציאות והאתגרים הימיים, ותסייע לקדם יישום מדיניות מושכלת התואמת את חשיבותו של הים התיכון במאה ה-21.

אנו מבקשים להודות לכל מי שסייע והקדיש ממרצו לגיליון המיוחד ובראש ובראשונה לטלי טל, לנגה סטמבלר, לגיל רילוב, לערן ברוקוביץ' ולנטע ליפמן.

מאחלים לכם צלילה מהנה אל ים הידע.

צבי דובינסקי ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

דובינסקי צ ובוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(1): 4.
העתק

מילות מפתח

הים התיכון (29)



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      צבי דובינסקי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      צבי דובינסקי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה


      מילות מפתח

      הים התיכון (29)

      ציטוט מומלץ

      דובינסקי צ ובוקמן ש. 2014. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 5(1): 4.
      העתק


      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      היער המחטני הנטוע באזור הים תיכוני בישראל: דיון בעקרונות הממשק. נייר עמדה של מדעני יער בישראל

      יגיל אוסם, צבי מנדל, גידי נאמן, אבי פרבולוצקי, יוסף ריוב, גבריאל שילר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      בעקבות השינויים שעובר היער בישראל והמאמץ של קק"ל לנסח 'תורת ייעור ישראלית' מעודכנת, התכנס פורום כדי לגבש עמדה מקצועית-מדעית לגבי הסוגיות המרכזיות בתחומים אלה, מתוך דיונים שהתמקדו בהגדרת הייעודים והמטרות של היערות המחטניים הנטועים באזור הים תיכוני בישראל ובעקרונות הממשק המתאימים לכל סוג יער

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      הנגב – אזור עדיפות לאומית לצמיחה ירוקה

      עדי וולפסון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

      המרחבים הגדולים של הנגב וההון האנושי שלו מאפשרים לתכנן ולעצב עכשיו את העתיד של מדינת ישראל כולה. קידום של צמיחה ירוקה בנגב יוכל לעשות עִמו סוף סוף צדק חברתי וסביבתי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

      משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

      - מודעה -

      לראש העמוד