אקולוגיה וסביבה

צא לנוף הירוק אך אל תזרוק

19 בינואר, 2021

אשפה בחופי ים המלח | צילום: דב גרינבלט, החברה להגנת הטבע


מאת

איריס האן
מנכ"לית החברה להגנת הטבע

מאת

איריס האן
מנכ"לית החברה להגנת הטבע

לפני כשנתיים החלה החברה להגנת הטבע לעסוק בנושא הניקיון במרחב הטבעי הציבורי הפתוח. לפני כן נמנע הארגון מעיסוק בסוגיה סביבתית זו, משום שעד אז התמקד בבעיות סביבתיות היוצרות נזק בלתי הפיך, ובראשן שמירה על שטחים פתוחים מפני פיתוח ובנייה כדי למנוע הרס וקיטוע של בתי גידול.

עם השנים, ולצד ההישגים בהטמעת התובנה בדבר חשיבות הצורך בשמירה על השטחים הפתוחים, התרחב העיסוק של הארגון גם לסוגיות של ניהול המרחב הפתוח. אחת הבעיות הסביבתיות הבולטות ביותר לעין של כל מי שיוצא אל הטבע היא הלכלוך. הטבע הישראלי, ביבשה, במקווי המים המתוקים ובים – מלא לכלוך מסוגים וממקורות שונים: פסולת בניין, פסולת מטיילים, פסולת אורגנית וחקלאית, פסולת אלקטרונית ועוד.

מעבר לצרימה האסתטית ולהרס חוויית הטיול וההנאה מהטבע, יש לפסולת בטבע כמה השלכות סביבתיות מזיקות. ראשית, נזק ישיר לחיות הבר: חיות בר, ביבשה ובים, אוכלות את הזבל שלנו וניזוקות או אף מתות ממנו. חיות בר נלכדות, נחנקות ונפצעות מהפסולת, ולעיתים מתות בייסורים. שנית, נגרמת פגיעה עקיפה, חמורה לא פחות, דווקא מהפסולת התמימה לכאורה, הפסולת האורגנית. הימצאות פסולת אורגנית בטבע גורמת לגידול מהיר באוכלוסיות חלק ממיני הבר (למשל תנים, חזירי בר) מעבר לכושר הנשיאה הטבעי של השטח. התפרצות האוכלוסיות והחיכוך שלהן עם בני האדם מגדילים את הסיכון למחלות כמו כלבת, ומגבירים את נזקי החקלאות שחיות הבר גורמות. בעקבות זאת גוברת תדירות ההרעלות, הפוגעות בכל שרשרת המזון בטבע ובסופו של דבר גם בנו, בני האדם. פגיעה זו, הנובעת מקיומה של פסולת חקלאית אורגנית ומתברואה לקויה, היא איום חמור על חיות הבר בישראל ועל המערכות הטבעיות בכלל, ומצריכה טיפול מעמיק.

מעבר לנזק האקולוגי, זריקת פסולת בטבע היא ביטוי לתופעה עמוקה יותר, ולמעשה ליחסו של האדם למרחב הטבעי. זריקת הפסולת או אי-איסוף שלה הם תסמינים לחוסר אכפתיות כלפי מצבו וגורלו של הטבע, ולא אחת (כך לפחות אני רוצה להאמין…) ביטוי לחוסר הבנה של המשמעות וההשלכות של המעשה. חינוך והסברה בנושא חשיבות הטבע והתלות שלנו בו וחינוך למודעות ולאחריות סביבתית הם חלק משמעותי בעשייה של החברה להגנת הטבע, והעיסוק בניקיון הוא חלק מהם.

המפתח להצלחה בעיסוק בסוגיית הניקיון, כמו בכל נושא, הוא התמקדות וטיפול מקיף בה, אלא שהעולם הסביבתי הוא הוליסטי ומרובה קשרי גומלין מטבעו, והיכולת להתמקד בנושא אחד ולהפריד בין בעיה סביבתית אחת לאחרת – מוגבלת. כמעט בלתי אפשרי לעסוק בסוגיית הפסולת במרחב הציבורי מבלי לעסוק בתרבות הצריכה, באסדרה של אתרי סילוק פסולת ובכלל במדיניות ניהול הפסולת. על כן, ההתמקדות מחייבת לעיתים הכרעות קשות.

אין ספק שהאתגר העומד בפנינו הוא שינוי תרבותי. לימוד מהצלחות קודמות של שינוי תרבותי בתחומים אחרים מעלה כי כדי להצליח נדרשות פעולות משולבות של חינוך, הסברה, הבטחת תשתיות מתאימות וכמובן אכיפה מרתיעה. נדרש משך זמן מספיק, כי התהליך אורך כמה שנים. המפתח להצלחתו הוא שיתוף פעולה בין גופים ורשויות – השלטון המרכזי, השלטון המקומי והחברה האזרחית, שהיא בעלת כוח עצום כסוכנת שינוי.

אכן, הדרך ארוכה ומורכבת, אבל אם לא נתחיל, גם לא נגיע אל היעד – ארץ נקייה.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

האן א. 2020. צא לנוף הירוק אך אל תזרוק. אקולוגיה וסביבה 11(4): 77.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      איריס האן
      מנכ"לית החברה להגנת הטבע

      מאת

      איריס האן
      מנכ"לית החברה להגנת הטבע


      ציטוט מומלץ

      האן א. 2020. צא לנוף הירוק אך אל תזרוק. אקולוגיה וסביבה 11(4): 77.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תגובה למכתבה של הילה קרן בנושא השפעת חתולי הבית על חיות-הבר ועל שמירת טבע

      ענבל בריקנר בראון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תכנית אסטרטגית ופיתוח בר-קיימא בעיר באר שבע

      דורון לביא, שלומית נרדיה, גילאת בניאד

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

      תכנית ארוכת טווח, המציבה לעיר אתגרים בכל תחומי העשייה העירונית לעשור הקרוב. מטרות-העל שלה: משיכת אוכלוסייה חזקה, חיזוק האוכלוסייה הקיימת ושיפור מערכת החינוך, וזאת במקום פיזור אוכלוסייה ביישובי הלוויין הפריפריים. חיזוק באר שבע צפוי לייעל את השימוש בתשתיות ולמנוע בזבוז קרקע שקשורים לביזור האוכלוסייה ביישובים קהילתיים קטנים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      הצפון מתייבש – מה חלקה של שאיבת מי תהום בירידה של שפיעת מעיינות בצפון הארץ

      אלון רימר

      גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

      קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

      גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

      - מודעה -

      לראש העמוד