אקולוגיה וסביבה

לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי

3 באוקטובר, 2010

נחל הקיבוצים | צילום: גלי אשכנזי, מתאר פיקיויקי ישראל, CC BY 2.5


מאת

ראובן לסטר
האוניברסיטה העברית בירושלים; לסטר את גולדמן – משרד עורכי דין

מאת

ראובן לסטר
האוניברסיטה העברית בירושלים; לסטר את גולדמן – משרד עורכי דין

הדיון המתנהל על במה זו יסודו בטענה שרשויות ניקוז אינן מסוגלות לשקם נחלים. על פי טענה זו, רשויות הניקוז פועלות במתכונת של "אוטוסטרדת נחלים", דהיינו הנחלים חייבים להיות כשרים להוביל כמויות גדולות של מי שיטפונות. רשות הניקוז אינה מסוגלת לראות את הנחל כמערכת אקולוגית.

אמנם יש בסיס לטענה הזו, אך זמנה עבר. רשויות הניקוז למדו שהנחל הוא רב-שימושי. הוא משמש כמקום מעבר למי שיטפונות, כברירת מחדל להובלת ביוב וגם כמקום לשיט, לקיט ולנופש וכמערכת אקולוגית. השאלה היא, אחרי הלימוד של רשויות הניקוז ואחרי שהוענקו להן סמכויות של רשויות נחל, האם הנושא האקולוגי מקבל את המשקל הראוי במערכת או לא? התשובה תלויה ברשויות הניקוז. יש רשויות ניקוז שמעסיקות אנשי תכנון ואקולוגיה שמביאים את הפן האקולוגי לדיון על שיקום נחל. יש גם אילוצים חוקיים המחייבים את הרשות לראות את הנחל מהזוויות האקולוגיות, תמ"א 34 (תוכנית מתאר ארצית למשק המים [ביוב]) למשל או מנהלת הנחלים. יש גם תמריצים חיוביים שמחייבים גישה סביבתית כגון הקול הקורא של המשרד להגנת הסביבה. אך כל זה אינו משנה את המבנה הסטטוטורי של רשות הניקוז. אפשר להביא את הסוס לשוקת; אפשר גם לחייב אותו לשתות, אך הוא עדיין נשאר סוס. על פי חוק הניקוז, אין במועצת הניקוז בעלי עניין המייצגים את כל השימושים הרלוונטיים לנחל, אין לה בסיס תקציבי לשיקום נחלים והיא מנועה מלטפל בביוב – מקור המים והכסף החשוב ביותר באגן הניקוז. כל עוד יש בישראל הפרדה בין ביוב, ניקוז, שיטפונות, שיקום נחלים ושימור קרקע, אין לצפות שרשויות הניקוז יביאו לגאולת הנחלים. ישראל זקוקה לרשויות אגניות שמדיניותן נכתבת על-ידי קשת רחבה של בעלי עניין. 

באירופה נפל האסימון בשנת 2000 עם חקיקת החוק המחייב ניהול אגני לכל מקורות המים העיליים. תפיסת הניהול המתקדמת באירופה התאפשרה בזכות שחרור מתפיסות עולם שעדיין קושרות את ידיהן של מנהיגי ישראל: ההישענות על גבולות כמקור ביטחון, ההישענות על הפרד ומשול כדרך ניהול, וקביעת ערכים לפי ערך כספי ולא לפי ערך מוסרי/אתי. 

ישראל נדרשת לשינוי מהותי ועמוק ביחסה למשאבי המים, ובכללם הטיפול בנחלים: בחקיקה, באיחוד רשויות וסמכויות ובמעבר לגישה אגנית. ישראל צריכה לאמץ את הצעת חוק רשות האגן, אשר נוסח בזמנו עבור משרד החקלאות, לאחד את רשויות הניקוז יחד עם רשויות הנחלים ולקשור בין חוק רשות האגן לבין חוק התכנון והבנייה.

עיצוב מחדש של המערכת המשפטית והמנהלית הנוגעת לנחלים הוא אחד התנאים הבסיסיים לשיפור ממשי במצבם. אין לקבל את מִנהל המים הישראלי כ"גזרה משמים". ניתן לשנות גם מערכות מורכבות ומסורבלות ולתכנן אותן מחדש באופן יעיל, מתואם ופשוט יותר, שיתמוך באופן מיטבי בשימור ובשיקום משאבי הנחלים


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

לסטר ר. 2010. לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי. אקולוגיה וסביבה 1(3).
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      ראובן לסטר
      האוניברסיטה העברית בירושלים; לסטר את גולדמן – משרד עורכי דין

      מאת

      ראובן לסטר
      האוניברסיטה העברית בירושלים; לסטר את גולדמן – משרד עורכי דין



      ציטוט מומלץ

      לסטר ר. 2010. לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי. אקולוגיה וסביבה 1(3).
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

      דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      ההשפעות האקולוגיות של הפזורה הבדואית בנגב

      דותן רותם, עזרי אלון

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב האופי הפזור אך האחיד יחסית של הפזורה הבדואית בצפון הנגב, גורם לפגיעה קשה מאוד ביכולתן של מערכות אקולוגיות לתפקד ואף להתקיים בגלל הגדלת אפקט השוליים ופגיעה בשטחים הפתוחים

      האופי הפזור אך האחיד יחסית של הפזורה הבדואית בצפון הנגב, גורם לפגיעה קשה מאוד ביכולתן של מערכות אקולוגיות לתפקד ואף להתקיים בגלל הגדלת אפקט השוליים ופגיעה בשטחים הפתוחים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      - מודעה -

      לראש העמוד