אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

רב-שיח בנושא מדיניות שיקום ושימור נחלי ישראל

3 באוקטובר, 2010

שיט בירקון בשנת 1971 | צילום: דפנאי – איש שלום. באדיבות ארכיון הצילומים של קק"ל

נחלים הם אלמנט נופי טבעי מיוחד במינו. מי גשמים ומעיינות תמיד חייבים נתיב לזרום בו, ולפיכך נחלים הם חיוניים ללא קשר לשימוש הנעשה בקרקעות הסמוכות לגדותיהם, בין אם מדובר בערים צפופות, במרחבים פתוחים, באזורי תעשייה, בשדות או בשמורות טבע. הבדלים בנקודות המבט וצרכים מגוונים (כמו ניקוז גשמים, מניעת הצפות, הזרמת שופכין, שאיבת מים לשימושי אדם ולחקלאות, אגירת מי שיטפונות, שמירה על בתי גידול לחים ותיירות) גרמו לתפיסות שונות לגבי אופן הניהול המיטבי של נחלים: רשויות הניקוז הוקמו על פי חוק מתוך התייחסות לנחלים כאל תעלות שמטרתן לנקז את מי הגשמים ביעילות הגבוהה ביותר מבלי לפגוע בשטחים בנויים או בשטחי חקלאות; גופי שמירת טבע וסביבה ראו בנחלים מערכות אקולוגיות מימיות טבעיות שמגוון ביולוגי ייחודי מתקיים בתוכן ונסמך עליהן; גופים אחרים ראו בנחל תשתית לפעילות אנושית של פנאי ונופש. גידול האוכלוסין והפיתוח הכלכלי בישראל מביאים לבנייה נמרצת, להגדלת כמויות השפכים, לניצול מוגבר של מקורות מי הנחלים ולמקורות זיהום רבים, ומחריפים את ההשלכות של הבדלי הגישות האלה. סוגיית ניהול נחלי ישראל הופכת לרלוונטית מתמיד בתקופה זו, לאור תכניתה של הממשלה להקים גוף שירכז את סמכויות ניהול הנחלים – הרשות הארצית לניהול נגר וניקוז, המתוכננת לפעול בתוך משרד החקלאות.

ניהול נחלים מחייב הבנה בהיבטים מקצועיים מתחומים מגוונים. מסיבה זו וכתוצאה מהביזור המאפיין את ניהול משק המים בישראל, ישנם גופים רבים בעלי סמכות או בעלי עניין המעורבים בשיקום ובשימור נחלי ישראל. בדיון משתתפים בעלי תפקידים בכירים בגופים אלו. ביקשנו מפרופ' אביטל גזית, אקולוג של נחלים ים תיכוניים, כמי שהניח את התשתית המדעית לשיקום נחלים בישראל, לפרוס את הרקע המקצועי לדיון. בהמשך משתתפי הדיון מאירים מזוויות שונות את האופן שבו ראוי לדעתם לנהל את נחלי ישראל בצורה המאזנת בין תפקידיו השונים של הנחל, תוך מתן דגש על כלי המדיניות הנדרשים לשיפור הניהול.

בין השאלות החשובות העולות מתוך הדיון: מהם התנאים המנהליים הבסיסיים הרצויים לגוף המנהל נחלים באופן מקיים? כיצד מאזנים בין הצורך ביצירת מערכת מרכזית שתדע לקדם את המדיניות שנקבעה מתוך ראייה רחבה לבין החשש מריכוז כוח במוקד אחד שאין לו היכולת לייצג את הצרכים המקומיים? עד כמה יעיל המהלך שנותן אחריות סביבתית לרשויות ניקוז? איך מרחיבים את המומחיות האקולוגית-סביבתית של העוסקים בתחום?

אנו מקווים שהרב-שיח המנוהל על גבי גיליון זה, כמו גם הדיונים שיבואו בעקבותיו באתר כתב העת או במקומות אחרים, יתרמו לשיפור הניהול של נחלי ישראל ולהבנת הסוגיה בקרב ציבור רחב שהנחלים קרובים ללבו ולנפשו.








כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

רב-שיח בנושא מדיניות שיקום ושימור נחלי ישראל
מערכת אקולוגיה וסביבה
מבנה ותפקוד מערכות נחלים ים תיכוניים – רקע לדיון
אביטל גזית
מצב הנחלים ויכולת שיקומם בתנאי מצוקת מים
אביטל גזית
קורת גג אחת לנחלי ישראל
דוד ירוסלביץ
שיפור איכות המים ופעולות נוספות – המפתח לשיקום נחלים
אלון זס"ק
רשויות ניקוז מנהלות את נחלי ישראל – האם החתול יכול לשמור על השמנת?
אלון רוטשילד
רשויות הניקוז דורשות סמכויות נוספות
זאב לנדאו
הנחלים הם נכס, אם נרצה בכך
דוד פרגמנט
לנחל צרכים משלו – הערכה מחודשת לאופי ניצול הנחל ולהתגוננות מפניו
אבי אוזן-דולב
לנחלי ישראל נדרש ניהול אגני על פי המודל האירופי
ראובן לסטר
התאמת סביבת הנחלים לשימוש האדם
אברי קדמון

- מודעה -

לראש העמוד