לקוראות ולקוראי אקולוגיה וסביבה,
נחלים, ובתי גידול לחים בכלל, הם עורקי החיים הנדרשים לקיומנו, והם מספקים שירותי מערכת ייחודיים וחיוניים, כמו גם בילוי משפחתי בטבע, שהוא שירות מערכת חשוב לא פחות. כמעט שנתיים שאנחנו מצויים בתוך משבר קורונה, שצמצם את הנסיעות לחו"ל והוביל מיליוני ישראלים לבלות ולטייל בנחלים בכל ימות השנה, לצבור כוחות וליהנות מהטבע.
הנחלים ובתי הגידול הלחים הם גם מהרגישים ביותר בעולם של אקלים משתנה. הם מושפעים מאוד משינוי במגמות המשקעים ומאירועי הקיצון, מעליית הלחות והאידוי, מעליית פני הים (בשפכי נחלים) ועוד.
בגלל רגישותם לפעילות האדם ולהשפעות שינוי האקלים, בתי גידול לחים בעולם נעלמים בקצב מהיר פי שלושה מיערות. בד בבד, הם גם משפיעים על מחזור הפחמן, וגם על העמידות והחוסן בפני השלכות של שינוי האקלים בעולם ובישראל.
למרות חשיבותם הרבה, יותר מדי שנים שהנחלים הוזנחו והפכו לתעלות ביוב מזוהמות ומבוטנות בצידי דרכים. הרבה מאוד אנשים לא יודעים שתעלת הביוב שזורמת לצד הכביש היא נחל, ששפע בעבר מים וחיים, והיום מתבוסס בשפכים.
המשרד להגנת הסביבה העמיד את השמירה על המערכות טבעיות, בהן נחלים, בראש סדרי העדיפויות המשרדי, לאחר יותר מדי שנים של הזנחה. אני שמחה על המחקר המתפתח, על הפעילות הממשלתית והחוץ-ממשלתית, ועל העניין הגובר בשימור נחלי ישראל.
משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות.
אני שמחה על גיליון זה של אקולוגיה וסביבה, ובטוחה שיחד נוכל ליצור מדיניות מבוססת מדע שתשפר את מצבם של נחלי ישראל.
שלכם ושלכן,
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה
מהדורה מודפסת
