אקולוגיה וסביבה

ברכת השרה להגנת הסביבה

15 בנובמבר, 2021
תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה | צילום: חיים צח, באדיבות לע"מ

לקוראות ולקוראי אקולוגיה וסביבה,

נחלים, ובתי גידול לחים בכלל, הם עורקי החיים הנדרשים לקיומנו, והם מספקים שירותי מערכת ייחודיים וחיוניים, כמו גם בילוי משפחתי בטבע, שהוא שירות מערכת חשוב לא פחות. כמעט שנתיים שאנחנו מצויים בתוך משבר קורונה, שצמצם את הנסיעות לחו"ל והוביל מיליוני ישראלים לבלות ולטייל בנחלים בכל ימות השנה, לצבור כוחות וליהנות מהטבע.

הנחלים ובתי הגידול הלחים הם גם מהרגישים ביותר בעולם של אקלים משתנה. הם מושפעים מאוד משינוי במגמות המשקעים ומאירועי הקיצון, מעליית הלחות והאידוי, מעליית פני הים (בשפכי נחלים) ועוד.

בגלל רגישותם לפעילות האדם ולהשפעות שינוי האקלים, בתי גידול לחים בעולם נעלמים בקצב מהיר פי שלושה מיערות. בד בבד, הם גם משפיעים על מחזור הפחמן, וגם על העמידות והחוסן בפני השלכות של שינוי האקלים בעולם ובישראל.

למרות חשיבותם הרבה, יותר מדי שנים שהנחלים הוזנחו והפכו לתעלות ביוב מזוהמות ומבוטנות בצידי דרכים. הרבה מאוד אנשים לא יודעים שתעלת הביוב שזורמת לצד הכביש היא נחל, ששפע בעבר מים וחיים, והיום מתבוסס בשפכים.

המשרד להגנת הסביבה העמיד את השמירה על המערכות טבעיות, בהן נחלים, בראש סדרי העדיפויות המשרדי, לאחר יותר מדי שנים של הזנחה. אני שמחה על המחקר המתפתח, על הפעילות הממשלתית והחוץ-ממשלתית, ועל העניין הגובר בשימור נחלי ישראל.

משבר האקלים והמשבר האקולוגי מחייבים אותנו לנקוט פעולות אמיתיות לא רק לשימור הנחלים, אלא גם לשיקומם, אחרי שנפגעו קשות.

אני שמחה על גיליון זה של אקולוגיה וסביבה, ובטוחה שיחד נוכל ליצור מדיניות מבוססת מדע שתשפר את מצבם של נחלי ישראל.

שלכם ושלכן,

תמר זנדברג, השרה להגנת הסביבה

לבנית קטנה (Egretta garzetta) בנחל הירקון | צילום: Tobias Verfuss, Flickr, CC BY-NC 2.0

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *





כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה





      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      לא מזג האוויר השתגע, אלא אנחנו ‒ ריאיון עם פרופ' אפרת מורין על שיטפונות וחיזויים

      שחר בוקמן, אור פילק

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2) במציאות של שיפורים טכנולוגיים ביכולות חיזוי אל מול שינויים בדפוסי פיזור המשקעים, האם בעתיד נוכל לספק התרעה מוקדמת וממוקדת על שיטפונות?

      במציאות של שיפורים טכנולוגיים ביכולות חיזוי אל מול שינויים בדפוסי פיזור המשקעים, האם בעתיד נוכל לספק התרעה מוקדמת וממוקדת על שיטפונות?

      גיליון קיץ 2023 / כרך 14(2)

      ממשבר לחוסן – עקרונות לפיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      עדי וולפסון, אופירה אילון, גליה לימור-שגיב

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

      מדיניות לאומית לשיקום הנגב המערבי, שתתבסס על תכנון אסטרטגי שנשען על עקרונות הקיימות, תאפשר לאזור הפגוע לא רק להשתקם, אלא גם לצמוח ולשגשג

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      שיקום קרקעות בשדות הנגב המערבי – השבת קרקעות לשימוש חקלאי מיטבי

      טל שפירא רימון, מרב קניגסוולד, אלון מאור

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי במהלך החודשים האחרונים משרד החקלאות עורך מיפוי של נזקים בשדות החקלאיים באזורים שנפגעו, ומגבש המלצות לטיפול בהם. כיצד ניתן להשיב את אסם התבואה של ישראל לתפקוד מיטבי?

      במהלך החודשים האחרונים משרד החקלאות עורך מיפוי של נזקים בשדות החקלאיים באזורים שנפגעו, ומגבש המלצות לטיפול בהם. כיצד ניתן להשיב את אסם התבואה של ישראל לתפקוד מיטבי?

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      - מודעה -

      לראש העמוד