אקולוגיה וסביבה

6 בדצמבר, 2017

אי בכינרת מול קיבוץ מעגן, שנחשף בשל ירידת המפלס | צילום: רחף צילום ותיעוד פרויקטים מהאוויר


מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
יורם אבנימלך
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

מאת

שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
יורם אבנימלך
הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

לקוראות ולקוראים שלום רב,

לכאורה, מוזרה היא ההחלטה להקדיש גיליון לבחינת ההשפעות הסביבתיות של ניהול משק המים. שבע שנים בלבד חלפו מאז פרסום דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת המשבר במשק המים והטיוטה הסופית של תוכנית האב הארצית למשק המים. בתהליך של תכנון מערכת מים וניהולה זהו פרק זמן קצר ביותר. כל שינוי ברכיבים העיקרים של משק המים בישראל מצריך שנים רבות, וכל תכנון של רכיבים עיקריים במשק המים מבוצע לטווח של עשרות שנים. באופן יוצא דופן, למרות פרק הזמן הקצר, ראיית משק המים בתחילת העשור כמעט ואינה רלוונטית למשק המים כיום. חוברת זו, המוקדשת להשפעות הסביבתיות של ניהול משק המים בישראל, מוקדשת לסקירה של השינויים הדרמטיים במערכת המים ולדיון במשמעותם.

אנו מצויים כיום בתחילתו של שינוי אקלים עולמי, הצפוי להשפיע גם על משטר הגשמים המקומי למשך זמן ארוך. לפי הידע המצוי בידינו כיום, שינוי האקלים כבר גורם לשינוי בפיזור המשקעים, וצפון המדינה הופך לשחון במידה רבה. מזה מספר שנים השאיבה מהכינרת למוביל הארצי זניחה, אך מפלס הכינרת נותר נמוך. בעוד שבמהלך שנות דור סיפקה הכינרת, דרך המוביל הארצי, מים למדינה, כעת יש צורך לשאוב מים ממישור החוף לכינרת. השינוי באקלים, במשקעים ובחלוקתם משפיע גם על הארצות מסביבנו, ממזרח אפריקה ועד לממלכת ירדן ולארצות ערש התרבות המסופוטמית. שינויים אלה מובילים להשפעות גיאו-פוליטיות בעלות משמעות גורלית, ואנו דנים בהן בפרק א'.

בתחילת העשור נכנסנו בתנופה לעידן ההתפלה. כיום ישראל מתפילה כ-600 מלמ"ק בשנה, שהם רכיב מרכזי באספקת המים. בזכותם של הוגי תוכנית ההתפלה ומפעיליה הוקטנה תלות המדינה בחסדי המשקעים והמים בכינרת. ההתפלה אפשרה למדינת ישראל לעבור מספר שנים שחונות ללא משבר (כמעט, כפי שתראו בהמשך). במהלך השנים האחרונות, ובמידה רבה בעקבות הקמת תאגידי המים, עלה אחוז המים המועברים למתקני טיפול, השתפרה איכות הקולחים, וגבר השימוש בהם להשקיה. בו בזמן, התפתח הידע לגבי הימצאות מזהמים בקולחים, וגברה המודעות בארץ ובעולם להשפעת השימוש בקולחים על הסביבה. על המשמעויות של התפתחות שיטות טכנולוגיות להגדלת כמות משאבי המים אנו מרחיבים בפרק ב'.

לפני עידן ההתפלה והעלייה בשימוש בקולחים היה צורך להפנות חלק ניכר מהמים הטבעיים לצריכה עירונית וחקלאית. עתה חוזרת לדיון הציבורי שאלת סדרי העדיפויות בשימוש במקורות המים הטבעיים שהתפנו – האם לנצלם לשיקום כמויות המים בטבע או להרחבת החקלאות? פרק ג' מתמקד בשאלה כיצד שומרים על יציבות אקולוגית של מערכות טבע מימיות.

בגיליון זה ניסינו לצייר את התמונה החדשה של מערכת המים, ולהעלות לדיון ציבורי ומקצועי את המשמעויות של השינויים שחלו בה, וזאת בהתאם למטרות אקולוגיה וסביבה. אנו מקווים כי לפרסום החוברת המיוחדת יהיה המשך בדמות פרסומים בכתב ובכנסים מקצועיים וציבוריים. קטעי דיון, שרובם מחייבים המשך דיון ופעולה, וחלק מהם פרובוקטיביים במכוון, מועלים בסוף כל פרק על-ידי העורך האורח, המבקש שלא להתייחס לדברים כתורה מסיני, אלא להפך, כאל הערות ראשוניות המיועדות להביא להמשך דיון, תכנון ועשייה (ומבטיח כי כל ביקורת תתקבל בהערכה ובתודה).

קריאה נעימה וגשמי ברכה לרוב.

יורם אבנימלך ושחר בוקמן

ציטוט מומלץ

בוקמן ש ואבנימלך י. 2017. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 8(4): 4
העתק


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    יורם אבנימלך
    הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

    מאת

    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה
    יורם אבנימלך
    הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל


    ציטוט מומלץ

    בוקמן ש ואבנימלך י. 2017. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 8(4): 4
    העתק

    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    סקירות
    מעמד המדע בדיון הסביבתי
    היחס לסמכות המדעית מורכב, ומשקף לא פעם את מכלול היחסים בין הציבור למדע ובין המדענים לציבור. לרוב מעורבים בדיון הסביבתי כוחות כלכליים, פוליטיים ואידאולוגיים. המדע, כיוון שאינו פועל בחלל הריק, מעוצב ומושפע משלל גורמים. לכן, ישנם הטוענים כי אופי השאלות המדעיות ומהות התובנות והמסקנות הנגזרות מהן למדיניות, אינם רק פרי הסקרנות האובייקטיבית של מדענים, אלא גם תוצר של השפעות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות
    חזית המחקר
    תנודות ברמות הורמוני המין אצל שני מינים של שבלולי מדבר בהר הנגב הצפוני
    שני מינים של שבלולי המדבר (לבנונית המדבר ולבנונית קמוטת-פה) הם מינים חופפי מקום בהר הנגב הצפוני, שניהם דו-מיניים בו-זמנית, כלומר מתפקדים כזכרים וכנקבות באותה עונת פעילות. המחקר עקב אחר השינויים ברמות הורמוני מין בתקופות פעילות וחוסר פעילות
    דבר העורך
    נלבישך שלמת בטון ומלט
    שטחים ציבוריים פתוחים הינם אזורים החשובים למען הסביבה, הטבע והתושבים

    - מודעה -

    לראש העמוד