אקולוגיה וסביבה

30 באוגוסט, 2012

חוף הרצליה. הים התיכון נעשה לאחרונה מוקד עניין מרכזי סביבתי לאור מגמת הפיכתו למקור העיקרי של מי שתייה באמצעות מתקני התפלה, וכן לאחר שהתברר שטמונים בו מאגרי גז נרחבים | צילום: מלכה רייך, מאתר פיקיויקי, CC BY 2.5 ©


מאת

שחר בוקמן
עורך בפועל

מאת

שחר בוקמן
עורך בפועל

שלום רב,

אני מבקש לשתף אתכם בתובנה אישית (גם אם אין לי בלעדיות עליה). לדעתי, המקום המתאים ביותר לעסוק בסוגיות של איכות סביבה – מקום שיש בו אווירה המאפשרת לשלב בדיון את השכל ואת הרגש, הוא חוף הים. כשיושבים על חוף הים קשה שלא להתחבר לטבע הבראשיתי: המבט מופנה מערבה לכיוון הים שנדמה כאין-סופי; הגוף כמעט חסר-אונים אל מול עוצמת הגלים בזמן השחייה. כל זאת כשמאחור, ממזרח, נותרו המולת העיר, עומסי התנועה וטרדות היום-יום.

חוף הים אינו רק מקום המשרה אווירה מתאימה. לצערנו, אל החוף מתנקזים לא רק הנחלים, אלא גם בעיות סביבתיות וחברתיות רבות מאוד. זאת בעיקר בשל הפער האדיר בין היותו של חוף הים פיסת הנדל"ן היקרה בארץ לבין היותו ערך טבע ונכס ציבורי ראשון במעלה. רשימה חלקית של בעיות אלה כוללת את היותו של החוף משאב מוגבל בהגדרתו, שבישראל חלקים נכבדים ממנו סגורים בפני הציבור, ובחלקים אחרים הנגישות מוגבלת בשל מחירי כניסה וחניה גבוהים; תכניות לשינוי ייעודם של חופים – משימוש ציבורי לפרטי; השפעת בניית תשתיות ימיות (מרינות ושוברי גלים) על משטר הסעת החול וכך גם על רוחב רצועת החוף; זיהום המוסע על-ידי נחלים ואשפה המושלכת על-ידי רוחצים; סכנת התמוטטות מצוק הכורכר בחלק מהחופים; הזרמת שפכים וביוב; חוסר כבוד לחוקים ולזולת שמתבטא בנסיעה (לעתים פרועה) ברכבי שטח.

הים התיכון עצמו נעשה לאחרונה מוקד עניין מרכזי סביבתי לאור מגמת הפיכתו למקור העיקרי של מי שתייה באמצעות מתקני התפלה, וכן לאחר שהתברר שטמונים בו מאגרי גז נרחבים. השפעות שימושים חדשים אלה על הסביבה הימית, כמו גם על הסביבה החופית, טרם נלמדו לעומקן. מכיוון שידע מדעי הוא הבסיס למדיניות מושכלת לשמירה על הסביבה, יש צורך ממשי בהעמקת המחקר בתחומים הנוגעים להכרת הסביבה הימית ולשלל ההשפעות הפוטנציאליות של בניית תשתיות אלה והפעלתן בים. 

בגיליון זה נקבצו, כמו על דרך המקרה, מספר תכנים הקשורים לים ולחופיו: פרופ' יורם אבנימלך מביא שורה של המלצות הנוגעות למשמעויות הסביבתיות של הזרמת תמלחות ממתקני התפלת מי ים חזרה לים; אנשי אגף שמירת טבע של החברה להגנת הטבע עוסקים בנושא מעורר מחלוקת – בחירת מיקום מתקני הקבלה והטיפול בגז הטבעי מהתגליות בים; שלמה לחיאני, ראש עיריית בת-ים, מתייחס לחוף הים כנכס הטבע העיקרי של העיר, וחוזה עתיד שבו מכון התפלת מי ים המופעל על-ידי העיר בת-ים מספק את תצרוכת המים שלה ושל הערים הסמוכות לה. בהיבט אחר של הקשר בין המים לחוף עוסק ד"ר דורון מרקל, המציע פתרון לקונפליקט בין שימושיו העיקריים של אגם הכינרת (אספקת מים ותיירות) לאור בעיות אקולוגיות הנובעות מהשינויים הקיצוניים במפלס האגם; לבסוף, ברב-השיח העוסק בהשפעות סביבתיות של גידול אוכלוסין, מובא חוף הים כדוגמה מובהקת למשאב מוגבל, שעל אף האופטימיות הטכנולוגית – שהיא גישה החביבה על רבים – אין כל פתרון טכנולוגי שנראה בעתיד, שיכול להביא להגדלתו. 

לסיום, אני ממליץ (כמילות המשורר מאיר אריאל) לקחת 'אחר צהרים חיובי', לנסוע לחוף הים האהוב עליכם, לפרוש מגבת, ולהתעמק בתוכני גיליון זה.

קריאה מעניינת, ורחצה מהנה בים…

שחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

בוקמן ש. 2012. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 3(3): 210.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      שחר בוקמן
      עורך בפועל

      מאת

      שחר בוקמן
      עורך בפועל



      ציטוט מומלץ

      בוקמן ש. 2012. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 3(3): 210.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      דמיינו – נהר של עצים

      אודי בר לבב

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4) דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

      דמיינו שאתם עומדים לתכנן עיר חדשה בישראל. האם ניתן יהיה לתכנן בה "נהר של עצים" – רצועה מיוערת שמתפתלת וחוצה את העיר – ואז לתכנן את יתר השימושים לאורך שתי גדותיו?

      גיליון חורף 2023 / כרך 14(4)

      קרקעות מזוהמות בנגב המערבי – כימות הסיכון לזיהום והסיכוי לשיקום

      גיל בן נתן

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי זיהום סביבתי של קרקעות עלול לפגוע בריאותית בקהילות התושבים ובמערכות האקולוגיות. כדי לצמצם את הסיכונים הצפויים ולשקם ככל האפשר את המרחב נדרשת פעולה מהירה בטרם יתפשט הזיהום לשטחים נוספים, ובפרט למקומות קשים לשיקום

      זיהום סביבתי של קרקעות עלול לפגוע בריאותית בקהילות התושבים ובמערכות האקולוגיות. כדי לצמצם את הסיכונים הצפויים ולשקם ככל האפשר את המרחב נדרשת פעולה מהירה בטרם יתפשט הזיהום לשטחים נוספים, ובפרט למקומות קשים לשיקום

      גיליון אביב 2024 / כרך 15(1) / שיקום ופיתוח בר-קיימא של הנגב המערבי

      עשרים שנות ניטור במפרץ אילת – מה למדנו ובמה הועלנו?

      אמציה גנין

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3) בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

      בשל חשיבות השונית באילת לעתיד שוניות האלמוגים בעולם וחשיבותה לאזורנו, יש לצמצם את גורמי ההפרעה הסביבתית העיקריים במפרץ – כדוגמת שינוע הנפט ממזח קצא"א, הדיג באזור החופי והזרמת חומרי דשן למפרץ. כמו כן, יש להקפיד לערב גורמי סביבה מקצועיים בתכנונן של כל הפעילויות העתידיות בים ובאזור החופי

      גיליון סתיו 2023 / כרך 14(3)
      לראש העמוד