אקולוגיה וסביבה
לכל הדיונים

לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון

6 בנובמבר, 2011

ברחבי הארץ, ובאזורי המרכז והשרון בפרט, קיימים שטחי קרקע רבים שזוהמו בעבר על-ידי שפיכה ו/או פליטה של חומרים המסוכנים לאדם ולסביבה. זיהום זה הוא תוצר ישיר של פעילות תעשייתית המתבססת על שימוש בדלקים ובחומרים כימיים שונים. 

קרקע מזוהמת גורמת לסיכונים בריאותיים ולנזקים סביבתיים במקרים של חדירת חומרים מסוכנים לגוף באופנים שונים: דרךמערכת העיכול בעקבות אכילת ירקות וֵפרות שגודלו בקרקע מזוהמת, ודרך מערכת הנשימה על-ידי אדי חומרים מזהמים שמקורם בקרקע או במי תהום שזוהמו. נוסף על כך, נגרמת פגיעה, לעתים בלתי הפיכה, במערכות טבעיות: חי, צומח ובתי הגידול שלהם. מעבר להשחתת הקרקע עצמה לשימושי אדם, זיהום הקרקע עלול לגרור זיהום מקורות מים עיליים ומי תהום, וכבר נודע על בארות רבות באזור המרכז והשרון שנסגרו עקב זיהום שמקורו בזיהום קרקע. לאור הצפיפות הגוברת של אוכלוסיית ישראל והתמעטות השטחים הפנויים לבנייה, קיימת חשיבות רבה לשמירה על הקרקע – משאב ציבורי מתכלה – כך שניתן יהיה לעשות בה שימוש מיטבי למטרות שונות. שיקום קרקעות מזוהמות יאפשר מצאי גדול יותר של קרקעות למטרות ציבוריות, פרטיות ומסחריות. 

בניגוד למדינות מפותחות אחרות בעולם, בישראל לא קיים עדיין חוק ייעודי שמטרתו למנוע זיהום קרקעות ולשקם את אלו שזוהמו. מה שהחל כיוזמה של עמותת אדם טבע ודין לקידום הצעת חוק פרטית בנושא, מובל כיום במרץ על-ידי המשרד להגנת הסביבה: באוגוסט 2011 אישרה הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק למניעת זיהום קרקע ושיקום קרקעות מזוהמות, התשע"א-2011. החוק נועד להסדיר את מכלול ההיבטים הקשורים בזיהום קרקעות, והוא כולל הנחיות בדבר ביצוע סקרים היסטוריים וסקרי קרקע באתרים שיש חשש ממשי שזוהמו, וכן הוראות לאופן שיקומם. 

אף על פי שהצורך בשיקום קרקעות מזוהמות ברור לכול, הרי שלקראת השלמת תהליך החקיקה עולה כי עיקר המחלוקת נסוב על סוגיית המקורות הכספיים והסדרי המימון לפעולות הנדרשות לשיקום הקרקע. מחלוקת זו אינה מפתיעה לאור מורכבות הנושא ועלויות השיקום העצומות, הנאמדות בלפחות 9 מיליארד ₪, שיוטלו על הגורמים המזהמים. ברוב המקרים, גורמים אלה, כגון תעשיות ביטחוניות ובסיסי צה"ל, הם באחריותה הישירה של המדינה (או היו כאלה בעבר), ולכן תידרש המדינה לתקצב חלק גדול מפעילות השיקום הדרושות. במקרים שבהם זוהמו קרקעות פרטיות או שהזיהום נגרם על-ידי המגזר הפרטי, יהיו אלה בעלי הקרקעות המזוהמות שיידרשו לממן את הסקירה והשיקום. נוסף על כך, על פי הצעת החוק תוקם קרן לשיקום קרקעות מזוהמות. הקרן תסייע במימון הסקרים והטיפול בקרקע במקומות שבהם הועברו לאורך שנים רבות זכויות מקרקעין מיד ליד ללא התייחסות לזיהום ולעלויות השיקום, ושכיום מחזיקים בהן גורמים תמי לב, שהיו חסרי מודעות לנושא בעת שרכשו או חכרו את הקרקע. 

שולחן הדיונים נפתח בסקירת הסדרי המימון לשיקום קרקעות במדינות שונות, ונמשך בהצגת נקודות מבטם של בעלי העניין העיקריים שכינסנו על במה זו – רגולטורים, נציגי גופים מהמגזר התעשייתי והביטחוני ונציג מארגוני הסביבה. 



מאמר זה עבר שיפוט עמיתים





ציטוט מומלץ

אקולוגיה מ. 2011. לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון. אקולוגיה וסביבה 2(4): 299–311.
העתק

לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון
מערכת אקולוגיה וסביבה
היד הנעלמה, הזרוע הנטויה והכיס העמוק – סקירת הסדרי מימון לשיקום קרקעות מזוהמות במדינות שונות
אור קרסין
סקירת מנגנוני המימון בהצעת החוק לשיקום קרקעות מזוהמות
יעל מייסון, גלית פלצור
במה נבחר – בחקיקה "פופוליסטית" או בחקיקה ישימה?
אייל אפשטיין
הקרן לשיקום קרקעות – או קרן הצבי?
אריה נייגר
קרקעות התעשייה הצבאית – השלכות הצעת החוק על מימון שיקומן
יהודה גיא, אריה קופפרברג, צפרית פרקר
המשמעויות הציבוריות של הצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות
עמית ברכה
שיווק ליזמים פרטיים – פתרון אפשרי לקרקעות מזוהמות שברשות מערכת הביטחון
מערכת אקולוגיה וסביבה

מתוך: 

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)


מאמר זה עבר שיפוט עמיתים


ציטוט מומלץ

אקולוגיה מ. 2011. לקראת חוק שיקום קרקעות מזוהמות בישראל – מקורות כספיים והסדרי מימון. אקולוגיה וסביבה 2(4): 299–311.
העתק

נושאים

מים, קרקע וחקלאות (321) זיהום קרקע מתעשייה (8) שיקום קרקעות מזוהמות (14)

מילות מפתח

חקיקה (5) מדיניות סביבתית (82)

שתפו

מצאתם טעות במאמר?


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לראש העמוד