אורי דיין, ברוך זיו, איתמר לנסקי, פבל חיין
האם ניתן היה לחזות את בואו של שיטפון הבזק בנחל צפית שגבה את חייהם של עשרת צעירי המכינה הקדם-צבאית?
גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)
משה (קוקו) ארמון, פרנצ'סקו מארה, יהודה אנזל, דוריטה רוסטקייר-אדלשטיין, חיים גרפינקל, אורי אדם, אורי דיין, אפרת מורין
שינוי האקלים צפוי להפחית את כמות המשקעים באזורנו, וסופות הגשם ימטירו פחות גשם, אך למרות זאת הסיכוי להצפות או לשיטפונות בזק רק יגבר
גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)
מוטי קפלן, אסף זנזורי, דנה אלשטיין, דנה טבצ'ניק, אבי אוזן
המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל
איתמר מנדלב, תום טופז, יוליוס בן-ארי, בני חפץ
שיטפון של מזהמים – איך מגיעים תרופות, קוטלי עשבים ושאר מרעין בישין לנחל?
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל
בחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל
גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל
תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר
מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]
הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]
קרא עוד… from כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
תמר כפיר, מגי ברטן, איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר, מוטי קפלן, ג'ניה גוטמן, ערן אטינגר, אבי אוזן, דנה טבצ'ניק, חמי שטורמן
הגישה התכנונית לתפקידם של נחלים מחייבת שינוי מן היסוד
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.
גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)
על ניהול בר-קיימא של אגן היקוות להישען על פתרונות רחבים, לשלב מענה לצורכי האדם והסביבה, ולאפשר התמודדות עם אתגרים מורכבים, כגון השפעות שינוי האקלים
גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים
אימוץ ממשק חקלאי שימזער את היקף הקרקע החשופה, על-ידי כיסוי צמחי, הוא פתרון בר-קיימא לתופעת סחף הקרקעות. עם זאת, כפי שנראה עתה, חסמים בירוקרטיים, חוסר מודעות וקיבעון מחשבתי אצל מקבלי ההחלטות מעכב את הפתרון
גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)
סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]
קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו
סופת גשם חריגה בעוצמתה, שפקדה בעיקר את דרום המדינה ב–17.1.2010, גרמה לשיטפונות עזים בנחלי הדרום בכלל ובנחל ניצנה בפרט. על פי נתוני רשות המים, בעת האירוע הייתה הספיקה בנחל ניצנה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בארץ – 1,420 מ"ק לשנייה. השיטפון גרם לסחיפת תשתית הנחל, והוביל להתמוטטות גשר ניצנה (כביש 211). יישובי פתחת ניצנה הממוקמים […]
קרא עוד… from קריסת הגשר על נחל ניצנה כתוצאה משיטפון נדיר בעוצמתו
גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)
אפרת מורין, יעל יעקבי, שילה נבון, ארז בית הלחמי
באזורים צחיחים מתאפיינים הגשמים בשונות רבה בזמן ובמרחב, ויכולים להיות בעלי עוצמה. בשל כך, שיטפונות באזורים אלה העלולים להיות הרסניים, בעוד שימוש במודל התרעה עשוי להציל חיי אדם ולמנוע פגיעה בתשתיות. במאמר זה אנו מציגים מודל התרעה מפני שיטפונות לאזור ים המלח. המודל עושה שימוש במידע על הגשם המתקבל ממערכת מכ"ם, והוא מיושם לשני אגני היקוות: נחל ערוגות ונחל דרגה
גיליון קיץ 2010 / כרך 1(2)
