השפעתן של תפיסות מסורתיות על התנהגות סביבתית – הנכונות לשימוש בקומפוסט בקרב חקלאים במגזר הערבי המוסלמי

מבוא

האוכלוסייה הערבית בישראל מונה מעל 1.57 מיליון נפש, ורובה (58%) מתגורר באזור הצפון ^[9]. בד בבד עם תמורות בהשכלה ובכלכלה באוכלוסייה זו, חלה ירידה חדה באחוז המועסקים בחקלאות ^{[5, 6]}, וכיום מתפרנסים ממנה פחות מ-3% מהמועסקים הערבים ^[9]. התפלגות האוכלוסייה הערבית מראה כי 82% הם מוסלמים, 10% נוצרים ו-8% דרוזים ^[9].

האוכלוסייה המוסלמית שאינה עירונית גרה במגוון יישובים שעוברים תהליכי עיור. מול העיור והפתיחות המודרנית מתקיימת שמרנות תרבותית ומסורתית בקרב הפרט והקהילה. על אף שהכפר הערבי המסורתי כבר שינה את אופיו באופן משמעותי, הכפריות עדיין מושרשת עמוק בקרב האוכלוסייה, והחברה הערבית עדיין נוהגת לפי דפוסי מסורתיות ולפי מסגרות שיוכיות ^{[5, 6]}. תפיסות מסורתיות יוצרות לעִתים קונפליקטים עם תהליכי מודרניזציה שעוברת החברה הישראלית, ולעִתים התנהלות הנובעת מהן עשויה להיות בעלת השפעה שלילית גם על ההתנהגות הסביבתית (כגון: שימוש בטבונים, גידול בעלי חיים בשכונות מגורים, מפגעי רעש ועוד). הבעיות הסביבתיות המרכזיות במגזר הערבי קשורות בטיפול לקוי בפסולת ובשפכי ביוב ^{[7, 8, 12, 16]} ובטיפול לקוי בשפכים מבתי בד ^[29]. אחד הפתרונות המוצעים לטיפול בפסולת האורגנית הכלולה במפגעים אלה, הוא בעזרת קומפוסטציה, שהיא אחת השיטות למִחזור החומר האורגני מתוך הפסולת, תוך יצירת חומר אורגני מיוצב. תהליך הקומפוסטציה הוא בעיקרו ביולוגי ומבוצע על ידי מיקרואורגניזמים. תוך כדי פעולת ה"עיכול" של החומר האורגני מתרחשים תהליכי פירוק של חלק מהחומר והתייצבותו (התרקבבות – humification), והם נגרמים כתוצאה משינויים כימיים בתרכובות קיימות ומיצירת תרכובות חדשות, שהן יציבות יותר וזמינות פחות לפירוק המיקרובי ^{[13, 14]}.

לשימוש בקומפוסט יתרונות רבים – הוא חשוב לשימור פוריות הקרקע על-ידי הוספת חומר אורגני, תורם להגדלת תאחיזת המים בקרקע ולהעלאת כמות המים הזמינה, ומסייע להזנת הצמחים ולשיפור עמידותם בפני מחלות. יתרונות נוספים הם סילוק פסולת בעייתית (פסולת מבתי בד, טיפול בבוצת שפכים), טיפול באשפת ערים, הקטנת פליטת גזי חממה, יתרונות כלכליים ועוד ^{[1, 11, 14]}.

יחד עם היתרונות, ניכרים גם כמה חסרונות, ובהם – עלייה בתכולת החומר האורגני והצטברות חנקות שעלולות להישטף למי התהום ^[3], חומרים מזיקים (כמו מתכות כבדות) וגורמי תחלואה אחרים שעלולים להגיע לקרקע ולמי התהום מקומפוסט מאשפה ביתית ותעשייתית ^{[1, 17]}, תפיסת שטח רב לביצוע הקומפוסטציה בשיטה הנפוצה ופליטת גזי חממה בניהול לא תקין של תהליך זה ^[14]. 

קומפוסט בישראל – ייצור וצריכה

המקורות האפשריים לקומפוסט בישראל הם מגוונים – פסולת חקלאית, פסולת של בעלי חיים, פגרים ופְסָדים, אשפת ערים ובוצה של מכוני טיהור שפכים ^{[4, 10]}. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ^[9] מוחזרו בשנת 2010 כ-400,000 טונות חומר אורגני, כ-54,000 טונות בוצת שפכים וכ-191,000 טונות גזם ועץ (חלק מוחזר לקומפוסט וחלק לשבבים). סך פוטנציאל ייצור הקומפוסט השנתי בישראל עומד על 1.75 מיליון טונות, ולמקורות אלה יש להוסיף גם פסולת בעלי חיים ^[27].

החקלאות ה"קונבנציונָלית" עברה שינוי רב ביחסה לזבל אורגני. מסתבר כי קיימת שונות רבה בתפיסותיהם של מדריכים חקלאיים וחקלאים שונים את תרומתו של הקומפוסט, אולם קיימת נכונות רבה לנסות להשתמש בו. רוב החקלאים והמדריכים עדיין רואים בקומפוסט בעיקר מטייב קרקע, ופחות חומר הזנה לצמח. שיעור השימוש בקומפוסט משתנה בין הגידולים השונים ובין הקרקעות השונות, אך הממוצע עומד על כ-2 מ"ק קומפוסט לדונם לשנה ^[14].

הגדרת הטהרה והטומאה בהלכה המוסלמית, בהדגמה על הקומפוסט

השַרִיעָה האִסלאמית (הקוראן, הסונה ודברי הח'ליפים) שהופיעה לפני 1,400 שנים מציגה תפיסת עולם שלמה באשר לשימור הסביבה ולהגנה עליה ^{[15, 20, 24]}. בד בבד, האִסלאם מתייחס לענייני טומאה וטהרה – על המאמין לטהר את עצמו מכל לכלוך וטומאה וגם להיטהר מכל החטאים ^[21]. 

לפי ההלכה האִסלאמית, חלק ממקורות הקומפוסט נחשבים טמאים, כמו הפרשות בני האדם (בוצת שפכים), הפגרים והפֶּרש של בעלי החיים שאסורים באכילה (כמו חזירים) ועוד ^[19]. באשר לפרש של חיות המשק המותרות באכילה (בקר, צאן) אין פסיקה חד-משמעית, וקיימת מחלוקת בין ארבע האסכולות של האִסלאם לגבי מידת הטהרה או הטומאה שלו ^{[18, 26]}. האסכולה השָאפְעִית שמאומצת על-ידי המוסלמים בארץ, רואה בו חומר טמא. נוסף על כך, קיימת מחלוקת באשר למידת היטהרות החומר הטמא כאשר הוא הופך לחומר אחר באמצעות תגובות כימיות, כפי שקורה בקומפוסטציה. מבלי להיכנס לעומק הדיון ההלכתי האִסלאמי, ברור כי קיימת מחלוקת באשר לעניין הטומאה או הטהרה של מקורות הקומפוסט, ולכן אף באשר לקומפוסט עצמו ולשימוש בו.

מחקר ייחודי זה בדק כיצד מחלוקת זו נתפסת בעיני החקלאים המוסלמים, ואם יש לתפיסות המסורתיות השפעה על השימוש בקומפוסט בעבודתם החקלאית אם לאו. מטרות המחקר היו לבדוק אם התפיסות המסורתיות משפיעות על ההתנהגות הסביבתית; להבין אילו גורמים בתפיסה המסורתית משפיעים על מידת השימוש בקומפוסט; לאתר שיטות לעידוד השימוש בקומפוסט. המחקר הוא מקרה בוחן שנבדקת בו השפעת תפיסות מסורתיות על מידת הנכונות ליישום התנהגות סביבתית, במקרה שעשוי להיות בו קונפליקט בין המסורת לתובנות בנות זמננו (ראו למשל מחקרים שונים ^{[22, 23, 25, 28]} שעסקו בקשר שבין תפיסות מסורתיות לסביבתיות). למיטב ידיעתנו, מחקר מסוג זה שעסק בסוגיית הקומפוסט, לא נעשה עד כה בישראל או במדינות אחרות בעלות אוכלוסייה מוסלמית.

שיטות

המחקר התבצע בקרב חקלאי בקעת בית נטופה – הגדולה שבבקעות הגליל התחתון, שנבחרה להיות אזור המחקר מכיוון שרוב קרקעותיה בבעלות ערבית (של תושבי הכפרים השוכנים בשוליה [כפר מנדא, סח'נין, עראבה, בועיינה-נוג'ידאת, עילבון, אלעזיר] והבדואים בא-רמאנה) ומשום שרוב החקלאים העובדים בה מוסלמים. חקלאי האזור הערבים מגדלים גידולי חורף וגידולי קיץ ^[2]. גם למושבים ציפורי ויודפת ולקיבוץ הסוללים קרקעות בבקעה.

שאלונים סגורים (סולם ליקרט) חולקו בצורה אקראית ל-77 חקלאים מוסלמים (רובם תושבי כפר מנדא והשאר בני כפרים אחרים). לשם השוואה, חולקו גם 11 שאלונים לחקלאים נוצרים. השאלונים בחנו מאפיינים אישיים, עמדות כלפי השימוש בקומפוסט לעומת שימוש בדשנים כימיים, את המודעות ליתרונותיו ולמקורותיו של הקומפוסט ואת השפעת התפיסות המסורתיות על מידת הנטייה להשתמש בו. השאלונים נותחו באמצעות בדיקת מדד אלפא של קרונבך, מתאם פירסון ומבחן t למדגמים בלתי תלויים. 

דוגמאות לניתוח מרכיבי השאלון השונים העוסקים במודעות לקומפוסט ובתפיסה כלפיו מופיעות בטבלאות 1 ו-2. ממוצע התשובות של 77 החקלאים המוסלמים חושב עבור כל קטגוריה. התשובות נעו על הרצף שבין 1 ל-5 (1 – בכלל לא, 5 – במידה רבה). בו בזמן, נבדקה מידת המהימנות הפנימית על פי מדד אלפא של קרונבך.

עקב המחלוקת לגבי מידת הטומאה/הטהרה של הקומפוסט, רואיינו שלושה אנשי דת מובילים בעלי השכלה גבוהה במטרה ללמוד על תפיסת עולמם בנושא ועל העמדה שהם ממליצים למוסלמים לאמץ. מטרה נוספת הייתה ללמוד אם החקלאים מפנים שאלות לגבי מידת הטהרה של הקומפוסט או של מקורותיו לחכמי הדת. 

נוסף על כך, נערכו ראיונות מובנים עם חמישה מדריכים חקלאיים (ערבים ויהודים) העובדים עם החקלאים המוסלמים הן במגזר הפרטי הן מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הראיונות נועדו להשלים ידע באשר ליחס לנושא הטומאה והטהרה של הקומפוסט ולשימוש בו בקרב החקלאים המוסלמים. 

טבלה 1 

עמדות החקלאים המוסלמים באשר למודעות לקומפוסט ולתפיסה כלפיו (77=N)

התשובות נעו על הרצף שבין 1 ל-5 (1 – בכלל לא, 5 – במידה רבה).

טבלה 2 

סיכום תשובות החקלאים המוסלמים על השאלון לפי קטגוריה (77=N)

תוצאות

ממצאי השאלונים

מהשאלונים שחולקו לחקלאים המוסלמים בלטו המאפיינים האישיים הבאים:

• חמישית מהנשאלים הם בני 39-20, 43% בני 49-40 והשאר בני 50 ומעלה. 
• כרבע מהחקלאים הם בעלי תואר אקדמי וכ-40% בעלי השכלה תיכונית.
• אף אחד אינו מגדיר עצמו כחילוני. הרוב (70%) מגדירים עצמם כמסורתיים, וכשליש (30%) הם דתיים.
• קרוב למחצית (48%) מהנשאלים עוסקים בחקלאות פחות מעשר שנים.
• כשני שלישים (68%) עוסקים בחקלאות בלבד.
• כ-80% מהנשאלים הם מגדלי ירקות והשאר מגדלי עצים.

השוואה בין שכבות הגיל ורמות ההשכלה מלמדת על רמת מודעות גבוהה יותר לנושא הקומפוסט אצל החקלאים הצעירים יותר או המשכילים יותר.

על פי הממצאים, מידת השימוש בקומפוסט בקרב החקלאים המוסלמים היא פחות מבינונית (ממוצע של 2.17 במדרג התשובות בין 1 ל-5). הם מעדיפים את הדשנים הכימיים על פני הקומפוסט. כמחצית מהם מעדיפים להשתמש בדשנים כימיים לגידולים אכילים ובקומפוסט לגידולים אחרים (כמו פרחים). 

כאשר נשאלו החקלאים על מידת הטומאה של הקומפוסט בעיניהם ואם בכך נעוצה הסיבה לאי-השימוש בו, ממוצע התשובות שנתקבל היה 2.61 עם סטיית תקן 1.20. 41.5% מהחקלאים המוסלמים ענו כי הם לא רואים בקומפוסט חומר טמא, בעוד שחמישית מהנשאלים (19.5%) אכן סוברים שהוא טמא.

מעניין לציין כי אחוז לא מבוטל מהנשאלים (39%) בחרו בעמדה ניטרלית. ייתכן כי אינם בטוחים באשר למידת הטומאה של הקומפוסט או שהם לא מעוניינים לקבל החלטה בעניין הלכתי. 

מהמחקר עלה כי נושא הטהרה מדאיג את החקלאים המוסלמים במיוחד בקשר לקומפוסט שמקורו בהפרשות של בני אדם או חזירים. עם זאת, כמחצית מהנסקרים (52%) הביעו נכונות להשתמש בקומפוסט אם יוגדר כחומר טהור לפי ההלכה האִסלאמית. קבוצה זו מכילה גם את החקלאים המשתמשים בקומפוסט בפועל – הם ימשיכו להשתמש בו – אך גם חקלאים שסירבו להשתמש בו מתוך חשש שהוא טמא. 23% מהנשאלים הביעו נכונות נמוכה לשימוש בקומפוסט בכל מקרה. 

למשל, חקלאי מוסלמי המגדיר עצמו כדתי מאוד, אמר כי הוא מאמין שכל סוגי הזבל האורגני טמאים ולכן אסור להשתמש בהם בחקלאות. החקלאי מודע לכך שהקומפוסט איכותי לסביבה ולקרקע (ואף לכך שהדשנים הכימיים גורמים נזקים לסביבה), ובכל זאת אינו מוכן להשתמש בו מתוך חשש שהאל יעניש אותו. הוא תומך בדעתו זו באסכולה השאפעית שלפיה פרש בעלי חיים מכל הסוגים הוא טמא. לכן, לדעתו, הקומפוסטציה לא מטהרת את החומר הטמא.

באשר לחקלאים הנוצרים שהשתתפו במחקר – כולם בעלי השכלה אקדמית, רובם בני 50 ומעלה, מחציתם חילוניים ומחציתם מסורתיים. כל החקלאים הנוצרים, כאשר נשאלו על מידת הטומאה של הקומפוסט בעיניהם, ענו כי הם לא רואים בקומפוסט חומר טמא, ואי-השימוש בו אינו קשור לסיבות דתיות. 

ממצאי הראיונות עם אנשי הדת

לפי תפיסת המרואיינים, הסביבה היא חלק בלתי נפרד מחייהם של בני האדם. לדבריהם, בדרשות שהם מעבירים הם מתייחסים מדי פעם לסוגיות באיכות הסביבה. באשר לנושא המחקר, ניתן לסכם את תשובותיהם בכמה נקודות מרכזיות:

• נושא הטהרה מדאיג חלק מהחקלאים המוסלמים, המפנים לאנשי הדת שאלות המקשרות בין נושא הטומאה לבין החקלאות, כמו למשל מידת הטהרה של הקומפוסט והזבל הגולמי, השקיה במי קולחים, זריעה בשטח קרוב לדירי החזירים או קרוב לביוב. 
• חלק ממקורות הקומפוסט (כמו למשל הפרשות חיות הבר או בני האדם) הם חומרים טמאים, בעוד שהפרשות בעלי החיים והעופות הנאכלים הם חומרים טהורים מבחינה דתית. 
• ניתן להשתמש בחומר הטמא לדישון האדמה. ההסבר לכך הוא שאף על פי שאסור למוסלמי לאכול ולשתות את החומר הטמא ואסור להתפלל בנוכחות הטומאה, ניתן להשתמש בו במצבים מסוימים, למשל לצורכי הפקת תרופות. 
• הפיכת החומר הטמא לחומר אחר באמצעות תגובות כימיות (כמו הקומפוסטציה) מטהרת אותו.
• גם אם הקומפוסט או הזבל הגולמי טמאים, ניתן להשתמש בהם לצורכי חקלאות. אם הטומאה נוגעת בפרי עצמו, חייבים לשטוף את הפרי לפני אכילתו כדי לטהר אותו. 
• אם יוכח שהדשנים הכימיים מזיקים לסביבה יותר מאשר הקומפוסט, עדיף להשתמש בקומפוסט, מכיוון שעל פי ההלכה המוסלמית יש להתרחק מכל דבר מזיק.

ממצאי הראיונות עם המדריכים החקלאיים 

המדריכים החקלאיים מתייחסים בעבודתם במידה רבה לבעיות סביבתיות, ובמיוחד לסוגיית הדשנים. רובם מעדיפים לשלב בין הדשנים הכימיים לקומפוסט, מכיוון שבאמצעות השימוש בדשנים כימיים מקבלים ערך תזונתי מיָדי גבוה יותר, בזמן שהשפעת הקומפוסט על הקרקע היא לטווח הארוך. לדבריהם, הקומפוסט חיוני למניעת סחיפת קרקע, לשמירת המים בקרקע ולדיכוי מחלות, והם משתדלים להעביר מסר זה לחקלאים. לפי המרואיינים, החקלאים הצעירים יותר ו/או המשכילים יותר מודעים יותר לנושא איכות הסביבה בכלל ולנושא הקומפוסט בפרט. מהראיונות עלה כי החקלאים אכן מפנים למדריכים שאלות באשר למקורות הקומפוסט וליתרונותיו, וכי ההתעניינות של החקלאים בנושא הולכת וגוברת עם הזמן, במיוחד לאור עליית מחירי הדשנים הכימיים. מסתבר שהשימוש בקומפוסט בחקלאות גדל עם הזמן. הבדל משמעותי קיים בין המגזר הערבי לבין המגזר היהודי, שבו המודעות לקומפוסט והשימוש בו רבים יותר.

אחד המדריכים המוסלמים לא רואה בזבל הגולמי של חיות המשק ובקומפוסט העשוי ממנו חומר טמא, והוא לא קיבל שאלות מהחקלאים על מידת הטהרה של חומרים אלו. מצד שני, לפעמים החקלאים המוסלמים שהוא מדריך נרתעים מקומפוסט שמקורו בחזירים או במכוני טיהור שפכים.

מדריך מוסלמי אחר ציין כי הוא אכן מתחשב במידת הטהרה של הזבל הגולמי והקומפוסט. הוא קיבל שאלות מטעם החקלאים המוסלמים על מידת הטהרה של הזבל הגולמי, אבל מספרן היה מועט. הוא מכיר חקלאים שלא משתמשים בזבל הגולמי ובקומפוסט מסיבות הלכתיות, וככל הידוע לו התופעה קיימת במגזר המוסלמי בלבד.

המדריכים ציינו כי משרד החקלאות ופיתוח הכפר מארגן מדי פעם ימי עיון לחקלאים בנושאים שונים, אך השתתפותם של חקלאי בקעת בית נטופה מועטה. כדאי להזכיר שחלק גדול מהחקלאים במגזר הערבי קיבלו את אדמותיהם בירושה והם מנצלים אותן לחקלאות פשוטה, להבדיל מהמגזר היהודי שהחקלאים בו מתייחסים לחקלאות באופן מקצועי יותר.

דיון וסיכום

מטרתו העיקרית של המחקר הייתה לבדוק כיצד תפיסות מסורתיות עשויות להשפיע על מידת המוכנות ליישום התנהגות סביבתית במקרה שייתכן בו קונפליקט ביניהן. מקרה הבוחן שנבחר היה סוגיית הקומפוסט במגזר הערבי המוסלמי, וזאת מכיוון שחלק ממקורותיו עשויים להיחשב טמאים על פי האִסלאם. המחקר הראה כי תפיסה זו אכן גורמת לחלק מהחקלאים המוסלמים להימנע מהשימוש בקומפוסט, למרות יתרונותיו הרבים. אף על פי כן, רמת המודעות לנושא הקומפוסט בקרב החקלאים המוסלמים נמצאת מעט מעל לרמה בינונית, ולאור עליית מחירם של הדשנים הכימיים הולכת וגוברת התעניינותם בו.

לאור זאת, מומלץ למשרד החקלאות לעודד נוכחות של חקלאים מוסלמים בהשתלמויות ובימי עיון ולחלק להם עלוני מידע בנושא תוך הדגשת נושא הקומפוסט, יתרונותיו וחשיבות השימוש בו למניעת נזקים סביבתיים. על בסיס ממצאי המחקר אנו ממליצות כי משרד החקלאות ייעזר באנשי דת מוסלמים שיוכלו לסייע בעידוד השימוש בקומפוסט ובהפחתת החשש מהשימוש בו. 

כיוון נוסף הוא לעודד את ספקי הקומפוסט לעבוד במגזר הערבי. משיחות עם החקלאים הסתבר כי חלק מהם לא קיבלו כלל הצעות לשימוש בקומפוסט מהספקים שלהם.

אף על פי שיש המאמינים בכך שהקומפוסט הוא חומר טמא, חכמי ההלכה ששוחחנו עִמם תומכים בעמדה שהוא חומר טהור מבחינה דתית הודות לתהליך הקומפוסטציה, וכי אין כל בעיה הלכתית להשתמש בו בחקלאות. אפילו בחומרים המוגדרים טמאים אפשר להשתמש לצורכי דישון, שכן כל מה שנדרש הוא לדאוג לשטיפת הפרי במים לפני אכילתו. בהסתמכם על עמדות אלה, אנשי הדת שרואיינו ממליצים לחקלאים להשתמש בקומפוסט בשל תרומתו לאיכות הסביבה, בניגוד לנזקים הנגרמים משימוש בדשנים כימיים.