אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות > מקורות מים

חקלאות ומערכות אקולוגיות (73) מעיינות ונחלים (51) חקלאות בת-קיימא (46) שיקום נחלים (42) זיהום נחלים (35) הזרמת שפכים לנחלים ולים (23) היערכות משק המים לשינוי האקלים (21) התפלה (21) ניהול אגני היקוות (21) רעייה ומרעה (20) שימוש בחומרי הדברה (19) מקורות מים (18) ניקוז ורשויות ניקוז (15) שיטפונות (15) גידול בעלי חיים (13) שיקום קרקעות מזוהמות (13) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (13) קולחים (12) ניהול ביקושי מים (11) זיהום קרקע מחקלאות (10) זיהום קרקע מתעשייה (8) טיהור מים (8) מי תהום (7) דישון (6) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) טיפול בשפכים (4) מים אפורים (3) הנדסה גנטית של גידולים (1) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1)

יוצרים יש מאין – יצירת בתי גידול לחים בבריכות דגים נטושות

דן אלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

ניטור ביולוגי כאמצעי להערכת מצבם האקולוגי של נחלי ישראל

ירון הרשקוביץ, אביטל כ"ץ, איתי כהנא

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים

הערכת מצבו של נחל בישראל מבוססת כיום בעיקר על ניטור איכות המים. לאור השיפור באיכות הקולחים המותרים להזרמה לנחלים וההשקעה בשיקום נחלים, התחדד הצורך בשילוב נתונים ביולוגיים שיסייעו באפיון מצבם של הנחלים

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

השפעת האדם על תפקודם הטבעי של מעיינות בישראל

אלדד אלרון, אריאל כהן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

בשנים האחרונות גבר העניין הציבורי במעיינות, בדגש על השימוש בהם לצורכי נופש ופנאי. מעיינות מוכרים נעשו עמוסים וצפופים עד כדי פגיעה מוחלטת בתפקודם הטבעי. הציבור, באמצעים מערכות מידע, החל לתור אחר מעיינות מוכרים פחות ולהתערב בתפקודם הטבעי.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

פאנלים סולאריים במאגרי מים – נקודת המבט של עופות המים

דותן רותם, אוהד הצופה, עופר שטייניץ

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

בשנים האחרונות הועלו הצעות שונות לחיפוי מאגרי מים, בין השאר, על-ידי פאנלים סולאריים צפים שפוטנציאל ייצור האנרגיה מהם מגיע לכ-2,500 מגה-ואט

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

ניקוי קרקעית נחל הקישון ושיקומו – מחזון למציאות

דרור פבזנר, אלון זס"ק

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

סקירת תהליך ניקוי הקרקעית ושיקום נחל הקישון, אשר בוצע בצורה ייחודית ופורצת דרך הן מבחינה מקצועית והן מבחינה ציבורית

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

ד"ר יהושע שקדי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

האם צריכה של תוצרת חקלאית מושקית בקולחים חושפת את האוכלוסייה בישראל לתרופות ולכימיקלים שונים?

גלית תדמור, אניה פדורובה, גפן קליינשטרן, יהושע מאור, נעמה גולן, אורה פלטיאל, בני חפץ

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2) ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שצריכת ירקות ופירות מושקים בקולחים עלולה לחשוף את הצרכנים לקרבמזפין, וכנראה גם לתרופות ולכימיקלים אחרים שמקורם בקולחים

גיליון קיץ 2018 / כרך 9(2)

המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

מיכל גרין

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

את "המאבק על כל טיפה" כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

אגן ההיקוות של הכינרת – עקרונות לשמירת יציבות הידרולוגית

אלון רימר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

בשנים האחרונות אנו עדים להפחתה מסוימת בכמות הגשם על האגן. למרות שינויים אלה והירידה בכמויות המים, הורחבה שאיבת מי התהום בכ-30 מלמ"ש, ומגמת ההפקה של מים נוספים לחקלאות וניצולם נמצאת בעלייה, בניגוד להיגיון המנחה של שמירת יציבות הידרולוגית

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

שמירת הכינרת כמקור מים אסטרטגי לנוכח הירידה בכמות המים הטבעיים באגן הכינרת

דורון מרקל, אהוד קיטאי, אורי שמיר

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

בעשורים האחרונים מתרחש שינוי במשטר האקלימי בצפון ישראל, בעיקר באגן היקוות הכינרת, המתבטא בירידה בכמויות המשקעים באגן. בעקבות זאת נצפית ירידה רב-שנתית בכמות המים הנכנסים לכינרת

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

מים ושכנות טובה – הטמעת ראייה אזורית של מים בחינוך סביבתי

איימי ליפמן אביזוהר, רותם קארו ויצמן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

נדבך מהותי בחינוך להבנה אזורית של נושא המים הוא המפגש עם בני נוער החיים מעבר לגבול אך חולקים את מקור המים. המפגש עם בני הנוער וההיחשפות לאורח חיים ולתנאי חיים שונים מעלה את מורכבותן ואת חשיבותן של הסוגיות שנלמדו, ומדגים אותן הלכה למעשה

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

המצב ההידרולוגי באגן הכינרת – מגמות נצפות וחזויות על בסיס מודלים הידרו-אקלימיים

עמיר גבעתי, עדי טל

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

מחקר זה מציג ניתוח של מאזני המים באגן הכינרת: מגמות של שפיעות טבעיות במקורות הירדן והשפעת ההפקה של מים עיליים ומי תהום על הזרימות בירדן ועל נפחי המים הזמינים בכינרת. נוסף על כך, בוצע ניתוח של הזרימות החזויות בירדן ונפחי המים הזמינים שצפויים להתקבל בכינרת בעשורים הבאים של המאה ה-21

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

הצפון מתייבש – מה חלקה של שאיבת מי תהום בירידה של שפיעת מעיינות בצפון הארץ

אלון רימר

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2) קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

קיימת מחלוקת מקצועית משמעותית באשר למידת השפעתן של הפקות חדשות וישנות מקידוחים עמוקים או מרוחקים מנקודת הנביעה, על הזרימות הטבעיות במעיינות ובפני השטח

גיליון קיץ 2017 / כרך 8(2)

מדוע פחתה ההתאדות מאגם הכנרת דווקא בתנאי חום קיצוני? אוגוסט 2010 כדוגמה

אלעד שילה, מרק פרל, אלון רימר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

באוגוסט 2010, אף על פי שנרשמו טמפרטורות אוויר ופני מים גבוהות משמעותית מהממוצע הרגיל לתקופה זו, נרשמה במקביל ירידה בקצב ההתאדות של מי הכינרת. מאמר זה מפרט הסברים אפשריים לתופעה

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

מיצב שנועד להפנות זרקור להתייבשות ים המלח

גיליון חורף 2012 / כרך 3(4)

תגובה למכתבו של גדעון ברומברג בנושא סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

חיים גבירצמן

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

פרופ’ חיים גבירצמן מתייחס לשלוש נקודות שהעלה מר ברומברג במכתבו, שלטענתו לוקות באי-דיוקים. היעדר רלוונטיות של המשפט הבין-לאומי בנושא חלוקת מים חוצי גבולות, היעדר תמריץ כלכלי לייעול משק המים הפלסטיני, והנתונים הכמותיים בדבר כמות התושבים הפלסטינים וצריכת המים לנפש בקרבם

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

תגובה למאמר: סוגיית המים בין ישראל לפלסטינים

גדעון ברומברג

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

במאמרו של פרופ' גבירצמן נטען כי הסכמי אוסלו ב' הם הקובעים בכל הנוגע לצרכים העתידיים של הפלסטינים, אך טענה זו אינה קבילה, היות שאוסלו ב' הוא הסכם ביניים לתקופת מעבר של חמש שנים בלבד. אנו סבורים כי כדי להגיע להסכם ארוך טווח, שיניח יסודות ליחסי שכנות תקינים, יש לוודא כי צורכי שני הצדדים מובאים בחשבון ומקבלים ביטוי הוגן בחלוקת המשאב המשותף

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)