אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות > רעייה ומרעה

חקלאות ומערכות אקולוגיות (73) מעיינות ונחלים (50) חקלאות בת-קיימא (48) שיקום נחלים (41) זיהום נחלים (35) הזרמת שפכים לנחלים ולים (23) היערכות משק המים לשינוי האקלים (22) התפלה (21) ניהול אגני היקוות (21) רעייה ומרעה (20) שימוש בחומרי הדברה (19) מקורות מים (17) ניקוז ורשויות ניקוז (14) שיטפונות (14) גידול בעלי חיים (13) שיקום קרקעות מזוהמות (13) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (13) קולחים (13) ניהול ביקושי מים (12) זיהום קרקע מחקלאות (10) זיהום קרקע מתעשייה (8) טיהור מים (8) מי תהום (7) דישון (6) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) טיפול בשפכים (4) מים אפורים (3) הנדסה גנטית של גידולים (1) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1)

בעקבות סכנת הידבקות מטיילים במחלת העכברת – פעולות לצמצום זיהומים ומחלות הקשורים לזרימות מים ולשפיעות באגן ההיקוות של הכינרת

אילן צדיקוב

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1) בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

בעקבות התפרצות מחלת העכברת בעדרי הבקר במרעה בחורף 2018-19 והחשש לבריאות ציבור המטיילים החליטה הממשלה להוציא לפועל תוכניות למניעת זיהום מקורות מים על-ידי בקר במרעה באזור אגן ההיקוות של הכינרת

גיליון אביב 2022 / כרך 13(1)

השרפה בהרי יהודה – 2021: ניתוח, תובנות והמלצות

יגיל אסם, חנוך צורף, גלעד אוסטרובסקי, מור אשכנזי, יהל פורת

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

אין עשן בלי אש – כיצד הושפעו התנהגות השרפה ומאמצי הכיבוי שלה מההיערכות המקדימה המיוחדת שנעשתה בהרי יהודה למניעת שרפות ולצמצום נזקיהן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

קידום כלכלי ותכנוני של רעיית עיזים לשם צמצום סכנת שרפות

לירון אמדור, סוהיל זיידן, דוד אבלגון, צח גלסר, עינת גרא, אורי רמון, תמר דיין

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1) המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

המחקר בדק אם ניתן לבסס רעייה בשטחים פתוחים על דירי עיזים הממוקמים צמוד ליישובים, ומה גובה התמריץ הכלכלי שיש לשלם כדי לדרבן את מגדלי העיזים לרעות בשטחים הללו

גיליון אביב 2021 / כרך 12(1)

כשגשם הופך לאבק – הנטל הכפול של משבר האקלים ועימותים מזוינים

קתרין-לון גרייסון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

במחקר נמצא כי אנשים החיים באזורים שמתנהל בהם סכסוך מזוין מושפעים באופן לא פרופורציוני משינוי האקלים. מבין 20 המדינות הנחשבות לפגיעות ביותר לשינוי אקלים, ב-12 קיים סכסוך.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

האם לאוכלי צמחים ישנן העדפות בין פרטים שכנים של אותו מין שיח בחורש? המקרה של העז ואלת המסטיק

שילה נבון, חיים קיגל, צח אהרון גלסר, נתיב דודאי, יוג'ין דוד אונגר

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

מטרתו הממוקדת של המחקר היא לתת מענה על השאלה: האם התפלגות הצריכה של עיזים במרעה הניזונות מאוכלוסיית שיחים שכנים מאותו המין תהיה בהכרח אקראית, או שישנן לעיזים העדפות בין פרטים?

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

רועה וכן נראה

אירית ק' אברמוביץ

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

שינוי תזמון רעיית עדרים ביערות בגליל התחתון הביא לשינוי משמעותי של המגוון הביולוגי ביער

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

השפעתה של נמלת הקציר על הקרקע והצמחייה בצפון הנגב

עמיר מור-מוסרי, סטאפן לואי, פועה בר (קותיאל), אריה בודובסקי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

במחקר השווינו את השפעת קִני שני מינים של נמלת הקציר על כתמי נוף בשטחי שיחים במדבר. תוצאות המחקר מצביעות על הפוטנציאל של נמלים ככלי ממשק לשיקום שטחי מדבר פגועים

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

המדבור – בעיה מקומית וסיכונים עולמיים

אוריאל ספריאל

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

הקשר בין כמויות הגשם לייצור ראשוני בשטחי מרעה לאורך מפל הגשם בישראל והשלכותיו לאור שינוי האקלים הצפוי

קרלי גולודיאץ, מרסלו שטרנברג, חיים קיגל, ברטרנד בוקן, עמית דולב, ליאת הדר, זלמן הנקין, אלי צעדי, יצחק בצלאל, אמיר ארנון, נעם זליגמן, יוג'ין דוד אונגר

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2) שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל

שינוי האקלים הגלובלי עלול לגרום לירידה בכמות הגשם ולעלייה בשונות הבין-שנתית שלה במזרח הים התיכון. במחקר זה ביקשנו לחזות השפעות אפשריות על ייצור הביומסה העשבונית בשטחי מרעה טבעי לאורך מפל הגשם בישראל

גיליון קיץ 2013 / כרך 4(2)

רעיית בקר ככלי לניהול בר-קיימא של שטחי החורש הטבעי באזורנו

איריס שינבאום, זלמן הנקין, חיים קיגל, יהודה יהודה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים

השימוש ברעייה מבוקרת נעשה בשנים האחרונות כלי יעיל ומקובל בניהול שטחים פתוחים שונים. מטרת המחקר הייתה לאפיין את השפעת לחצי רעיית בקר על המבנה ועל ההרכב של הצומח המעוצה בחורש ועל התחדשותו מזריעים, תוך בחינת השפעות הגומלין על גורמים ביוטיים, אביוטיים וממשקיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

כיצד הפסקת רעיית בקר משפיעה על התאוששות צומח ים תיכוני עשבוני?

קרלי גולודיאץ, חיים קיגל, מרסלו שטרנברג

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3) התאוששות מהירה של צמחייה לאחר מרעה מצביעה על יציבות המערכת האקולוגית בפני רעייה, כנראה בעקבות ההיסטוריה הארוכה של הרעייה באזור כולו

התאוששות מהירה של צמחייה לאחר מרעה מצביעה על יציבות המערכת האקולוגית בפני רעייה, כנראה בעקבות ההיסטוריה הארוכה של הרעייה באזור כולו

גיליון סתיו 2012 / כרך 3(3)

בדואי הנגב ומדינת ישראל: על תרבות, סביבה ומדיניות

אבינועם מאיר, הדס לוי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

מדיניות הכרה נדיבה יותר של המדינה ביישובים הבדואיים הלא-מוכרים, תוך הכרה גם בזיקתם ההיסטורית-תרבותית למיקומם כחלק בלתי נפרד מהמערכות הסביבתיות המקומיות, יכולה לסייע הן לאדם הן לסביבה במימוש הזכות המשולבת לביו-תרבותיות ולצדק חברתי-מרחבי-סביבתי

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

רעייה וחלוקה לא אחידה של לחץ רעייה במרחב הם מהגורמים העיקריים למדבור באזורים צחיחים

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

עיקרי הדברים של דו"ח המלצות ועדת ממשק היער ושיקום הכרמל

אבי פרבולוצקי, עמרי בונה, מנחם זלוצקי, חווה להב, דידי קפלן, חגי שניר, נועה שטיינר

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3) שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

שיקום יערות הכרמל על ידי שלושה צירים מרכזיים: שימור וטיפוח המרקם הכתמי של הכרמל; עיצוב נוף הצומח העתידי; הקמת אזורי חיץ שימנעו מעבר מהיר של שרֵפה במרחבי הכרמל שעלולה לגרום נזק לאדם, לטבע ולרכוש. ככלל, יש לבסס את תכנית שיקום היער על תהליכי התחדשות טבעית אך יש גם צורך בהתערבות ממשקית כחלק מתכנית השיקום

גיליון סתיו 2011 / כרך 2(3)

שינויים מהירים בחברות פרוקי הרגליים בחולות הנגב בעקבות ייצוב הדיונות

איתי רנן, אמנון פרידברג, אלי גרונר, פועה בר (קותיאל)

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2) הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

הרס ואבדן של בתי גידול הם הגורמים המשמעותיים ביותר לצמצום מגוון המינים בעלי חיים וצמחים בעולם. במחקר זה נבחן כיצד אבדן בית הגידול החולי בשל הפסקת רעייה השפיע על הרכב חברת פרוקי הרגליים בחולות הנגב המערבי. במקרים רבים התקיים במשך שנים רבות שיווי משקל בין פעילות האדם לבין הטבע, ודווקא בשל הפסקת פעילותו של האדם – הולך לאיבוד בית גידול ייחודי, כפי שהתברר במחקר זה

גיליון קיץ 2011 / כרך 2(2)

ייעור בשטחי מרעה עשבוניים

זלמן הנקין, ניר עצמון, יהודה יהודה, חוה אהרון, מיכאל וינברג, יוסי קרני

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

בעבר נראה היה כי קיים ניגוד אינטרסים בין ייעור השטחים הפתוחים לרעייה בהם. ההבדל בגישות נבע מכך שמצד אחד חששו המגדלים מפגיעה בייצור הצומח העשבוני כתוצאה מנטיעה צפופה של עצים ומהצורך להוציא אותם בשנים הראשונות ממעגל הרעייה, ומצד שני חששו היערנים מפני פגיעה קשה של בעלי החיים בשתילים הצעירים

גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

פרופ' עמנואל נוי-מאיר ז"ל 1941–2009

נעם זליגמן

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1) עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

עמנואל נוי-מאיר, בוטנאי ואקולוג באוניברסיטה העברית בירושלים, בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה נפטר בגיל 68. עמנואל העמיד תלמידים רבים והיה יועץ ואבן בוחן לעמיתיו. דרך מחשבתו האנליטית של עמנואל וכתיבתו הקולחת שירתו תחומים רבים – משימור אם החיטה בטבע ועד לתועלת העז להתפתחות החורש

גיליון חורף 2010 / כרך 1(1)