אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות > זיהום קרקע מחקלאות

חקלאות ומערכות אקולוגיות (73) מעיינות ונחלים (51) חקלאות בת-קיימא (46) שיקום נחלים (42) זיהום נחלים (35) הזרמת שפכים לנחלים ולים (23) היערכות משק המים לשינוי האקלים (22) ניהול אגני היקוות (22) התפלה (21) רעייה ומרעה (20) שימוש בחומרי הדברה (19) מקורות מים (18) ניקוז ורשויות ניקוז (15) שיטפונות (15) גידול בעלי חיים (13) שיקום קרקעות מזוהמות (13) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (13) ניהול ביקושי מים (12) קולחים (12) זיהום קרקע מחקלאות (10) זיהום קרקע מתעשייה (8) טיהור מים (8) מי תהום (7) דישון (6) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) טיפול בשפכים (4) מים אפורים (3) הנדסה גנטית של גידולים (1) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1)

אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים

ג'ניה גוטמן, בני יעקבי, דני לסקה, רמי זיידנברג, גיל אשל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

בריאות קרקע בישראל – פיתוח וגיבוש של מדד רב-גורמי לאפיון בריאות קרקע חקלאית ובחינתו במספר ממשקים משמרים

גיל אשל, גיא לוי, מיכאל בוריסובר, אורי ירמיהו, לאה צרור, יוסף שטיינברג, אלכס פורמן, חנן איזנברג, יעל מישאל, טל סבוראי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

למרות שמושקעים בישראל עשרות ואף מאות מיליוני שקלים בשנה בשינוי ממשקי העיבוד והטיוב של הקרקע, אין מבחן אובייקטיבי המאפשר לעקוב אחר היעילות והצלחת הטיפול או השינוי שבוצע. מיזם זה מתעתד למלא את החלל, וליצור לראשונה כלי בעל מדדים כמותיים, המותאם לאזורנו, לצורך קביעת מדיניות ולניטור מצב בריאות הקרקע ברמה הלאומית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות ספיחה של תרכובות אורגניות בקרקע

יונתן קרן, מיכאל בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי, יצחק צפורי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

"בהתחלה יתעלמו ממך, אחר כך יצחקו ממך, אחר כך יילחמו בך, ובסוף תנצח"

גיא רילוב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

הקטנת עומס הפרשות בקר בקרבת מעיינות וערוצי נחלים באמצעות אספקת מים, מזון וצל

עמית דולב, זלמן הנקין, יהודה יהודה, יוחאי כרמל

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

פעילות בקר באזורים הסמוכים למעיינות ולנחלים היא רכיב משמעותי בגורמי הזיהום של מקורות מים טבעיים. כיום נהוג להתבסס על מניעת שימוש בתא שטח בעזרת גדרות או חומרי דחייה, כלומר לתת חיזוק שלילי. במחקר השתמשנו בגורמי משיכה – חיזוק חיובי – במטרה לשנות את דפוס התנועה של הבקר במרעה ולהפחית את הפגיעה במקורות המים

גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)

צריכת תוצרת חקלאית מקומית מול מיובאת – השוואת ערכים סביבתיים וחברתיים באמצעות ניתוח מחזור חיים

נאוה חרובי, שרית שלהבת

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

רבים טוענים כי חקלאות מקומית ידידותית יותר לסביבה מיבוא מוצרי חקלאות, אך מחקרים קודמים הגיעו לתוצאות סותרות בתחום. במחקר זה נותחו ההשפעות הסביבתיות של ייצור מקומי של מוצרי חקלאות בישראל לעומת חלופת היבוא. הניתוח נערך בשיטת ״ניתוח מחזור החיים", המתחשבת בהשפעות לאורך כל חיי המוצר 'מהעריסה עד לקבר' תוך התייחסות לרווח לחקלאי, לערך הנופי ולהשפעות הסביבתיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הפחתת שטפי חנקה למי תהום מתחת לפרדסים על סמך הדמיות דישון במודלים מכויָלים

רועי שפירא, דניאל קורצמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תנועת האדמה – מבט מן השטח על מצב קרקעות ישראל

רמי זיידנברג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

קרקעות ישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר מאז קום המדינה. עיקר השינויים מתחוללים בקרקעות המעובדות, ולא תמיד מדובר בשינוי חיובי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הגברת יעילות הדישון למניעת זיהום סביבתי

יהושע גולובאטי, אמיר פולק

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

עד 2050, צריכת המזון בעולם תעלה ב-70% בעוד ששטחי הקרקעות החקלאיות יגדלו ב-10% בלבד, ולכן יהיה צורך להפיק יותר מזון מכל יחידת שטח. דישון מגדיל את היבול, אך בעל השפעות שליליות על הסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

תעשיית החקלאות בעמק החולה היא ספקית משמעותית של חומרי הדברה ותוצרי פירוק שלהם, שמוצאים את דרכם לאגן ההיקוות של הירדן העליון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה