אקולוגיה וסביבה

"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

25 בנובמבר, 2021

מאת

אבי אוזן
אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה
נחל תנינים | צילום: אבי בינו

"אינך יכול להיכנס לאותו נהר פעמיים"

הרקליטוס, פילוסוף יווני, המאות ה-6–5 לפנה"ס

לקוראות ולקוראי אקולוגיה וסביבה שלום,

הרקליטוס קיבל את ההשראה מישות מורפולוגית מיוחדת במינה. בעוד שרוב הישויות הנופיות (למשל הר, גבעה או מישור) הן סטטיות, נחל הוא ישות דינמית שאופייה משתנה תדיר, לעיתים אף לנגד עינינו. על אף אופיו הדינמי, נחל יכול לתפקד היטב כגבול, משום שעצם קיומו קבוע, ברור, חד-ערכי ואינו ניתן לביטול. נחלים משמשים גבולות בין ערים, חבלי ארץ וגם ארצות, ובמיתולוגיה היוונית נהר אף שימש גבול בין הארץ לשאול. הנחל נתפס כבעל יכולת סילוק ואף טיהור. הרקולס היטה שני נהרות כדי לנקות את זוהמת אורוות אוגיאס, והנביא אלישע שלח את נעמן, שר צבא ארם, לטבול בירדן כדי להירפא מצרעת. המאפיינים הכלליים של נחלים הם גם נחלתם של נחלי ישראל בימינו, ומשפיעים על תפקודם, על גורלם ועל עתידם.

הנחל הדינמי – נחלים תופסים שטח הנדרש לתהליכי שיווי משקל טבעיים, כגון זרימה, הצפה, סחיפה והשקעה. נתיבם, צורתם, רוחבם ועומקם נקבעים על-ידי משטר הזרימה, מאפייני התשתית והמערכת האקולוגית. בישראל, שהקרקע בה היא משאב במחסור, נדחקו נחלי החוף והעמקים אל תוואי צר וקשיח המקבע אותם במצב נתון, ומפַנֶה שטחים לחקלאות ולבינוי. נחלים רדודים, מפותלים ורחבים המציפים תדיר את שוליהם, הפכו לתעלות מיושרות ועמוקות המנותקות מפשטי ההצפה שלהן. מפעלי ניקוז נחלי החוף, שבוצעו לפני כ-50–60 שנה, הגדילו את כושר ההולכה של הנחלים, אך פגעו קשות במערכת האקולוגית. כיום ערי המרכז אינן מצליחות לנקז לנחלים את כל הנגר העילי משטחיהן, ורבים במישור החוף ובעמקים סובלים מנזקי הצפות. יתרה מזאת, שינוי האקלים ותוספת הבינוי יעצימו את השיטפונות. לפיכך, העיניים נישאות למעלֶה האגנים כדי לאתר שטחים שניתן להציפם, לווסת את הנגר, וכך להקטין את הספיקה במורד. יש לאפשר לנחלים להתנהל בתוך מרחב דינמי, וכן ליצור מנגנוני תכנון וקניין ומנגנונים פיננסיים שישמרו על מרחב זה פנוי מפיתוח ככל הניתן.

הנחל ההכרחי – למים יש הכרח קבוע בנתיב זרימה. במדינה שהשטח הפתוח בה הולך וקטן, יהיה נכון להקנות לנתיב הנחל תועלת חברתית נוספת. לא רחוק היום שבו נחלים רחבים ושטחי גדותיהם, המתפקדים כמערכת אקולוגית בריאה, יהיו השטחים הפתוחים הטבעיים היחידים במישורים ובעמקים.

הנחל המטהר –לנחלים בריאים יש יכולת טיהור עצמי מרשימה, המקנה להם מידה לא מבוטלת של עמידות וחוסן. עם זאת, נחלי ישראל אינם מסוגלים להביא יכולת זו לידי ביטוי, מכיוון שהם עדיין מובילים קולחים, ומכיוון שחלק ניכר ממקורות המים הטבעיים שלהם נתפס ומנוצל. במצב זה הם לרוב מתנוונים לכדי מערכת אקולוגית מופרת ודלה.

כדי שנחלי ישראל יחזרו לתפקד כהלכה, יש להשיב ולשחרר את מקורות המים הטבעיים, לצמצם את הזרמת הקולחים, ולהקצות את השטחים הנדרשים לקיום תהליכי שיווי משקל מורפולוגי. רק כך תגבר הגמישות בניהול הנגר, תקטן החשיפה לנזקי שיטפונות והצפות ותתקיים מערכת אקולוגית מתפקדת לטובת שמירת הטבע ורווחת האדם.

הגיע הזמן לחצות את הרוביקון.

אבי אוזן ושחר בוקמן



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מאת

    אבי אוזן
    אקולוג בתי גידול לחים, רשות הטבע והגנים
    שחר בוקמן
    עורך אקולוגיה וסביבה


    תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

    בקצרה
    תכנון נחלים בהשראת תמ"א אחת
    המדריך לתכנון נחלים מקנה את הרעיונות, המושגים והעקרונות העומדים ביסוד עריכת תמ"א אחת לציבור המתכננים
    דבר העורכים
    במהלך הקיץ דיווח המכון הלאומי של ברזיל לחקר החלל (INPE) על עלייה של 80% במספר השרפות ברחבי האמזונס ביחס לשנים קודמות. נכון לתחילת ספטמבר, מספר השרפות ביערות האמזונס עומד על יותר מ-40,000, וגודל השטח שנשרף הוא 9,060 קמ”ר.

    - מודעה -

    לראש העמוד