אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות > חקלאות ומערכות אקולוגיות

חקלאות ומערכות אקולוגיות (73) מעיינות ונחלים (51) חקלאות בת-קיימא (46) שיקום נחלים (42) זיהום נחלים (35) הזרמת שפכים לנחלים ולים (23) היערכות משק המים לשינוי האקלים (22) ניהול אגני היקוות (22) התפלה (21) רעייה ומרעה (20) שימוש בחומרי הדברה (19) מקורות מים (18) ניקוז ורשויות ניקוז (15) שיטפונות (15) גידול בעלי חיים (13) שיקום קרקעות מזוהמות (13) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (13) ניהול ביקושי מים (12) קולחים (12) זיהום קרקע מחקלאות (10) זיהום קרקע מתעשייה (8) טיהור מים (8) מי תהום (7) דישון (6) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) טיפול בשפכים (4) מים אפורים (3) הנדסה גנטית של גידולים (1) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1)

יוצרים יש מאין – יצירת בתי גידול לחים בבריכות דגים נטושות

דן אלון

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

במאה השנים האחרונות בתי הגידול הלחים הטבעיים של ישראל יובשו, זוהמו או עברו שינוי מבני ותפקודי, והוחלפו לרוב במקווי מים מלאכותיים לאגירת מים, לטיהור שפכים ולגידול דגים. אתגרי שמירת הטבע בישראל והמשבר בענף המדגה מספקים הזדמנות ליצור בתי גידול לחים על בריכות דגים נטושות

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

חבל ארץ בסכנה – האיומים הסביבתיים והנופיים הכרוכים בתוכניות הפיתוח ברמת הגולן

ניר אנגרט, אסף זנזורי

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4) החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

החלטת הממשלה לעידוד צמיחה דמוגרפית בת-קיימא ברמת הגולן מכוונת בעיקרה להגדלת הפיתוח, ובכלל זה להקמת יישובים חדשים, אך היא מקדמת מספר מהלכים שעלולים לפגוע משמעותית במרחבי הטבע והנופש בגולן

גיליון חורף 2021 / כרך 12(4)

התפרצות קנה מצוי בבתי גידול לחים בישראל – ביולוגיה וממשק

אביב אבישר, עודד כהן, דב גולדווין, אורי רמון, עמית מדינה, סיגל עוז, אורי מורן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

הקנה המצוי מתנחל במגוון בתי גידול לחים, ודוחק את הצומח המקומי. שיקום תפקודי בית הגידול האקווטי וביסוס צומח מקומי עשויים לווסת את אוכלוסיית הקנה

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

בחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

קבלת החלטות מבוססת מדע במציאות הישראלית – ריאיון עם האיש שהיה בצמתים המרכזיים ב-50 השנים האחרונות, פרופ' יורם אבנימלך

פרופ' אופירה אילון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

פרופ' (אמריטוס) יורם אבנימלך, הוא זוכה פרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לשנת 2020, ולזכותו נזקף רקורד מרשים של פעילות ציבורית-ערכית שנמשכת כבר יותר משישה עשורים.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

העורב האפור – אויבה של הפאונה הטבעית?

עמית סלומון

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

במחקר נעשה ניסיון ראשון לכמת את התפשטות העורב האפור בישראל ולאתר את הגורמים שאפשרו זאת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

כדאיות כלכלית של שימוש בממשקי שימור קרקע כנגד סחיפה והגרעה של קרקעות בשטחי חקלאות פתוחים

ינאי פרחה, אפרת הדס, אביגיל ניומן, אלי ארגמן, מני בן-חור

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3) סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

סיבה מרכזית לאי-אימוץ ממשקים משמרי קרקע היא החשש שיגרמו לירידה ביבול. אם זאת המחקר מצא שאין פגיעה ביבול, ותתכן אף הגדלה שלו. ממשקים אלו כדאיים כלכלית כאשר מאמצים נקודת מבט רחבה יותר מזו של החקלאי הבודד.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

פסולת אורגנית חקלאית נותרת במקרים רבים בשטחים הפתוחים, והיא מוקד משיכה לאוכלוסיות גדולות וצפופות של תנים. לאוכלוסיות אלה השפעות שליליות, למשל כלבת.

גיליון סתיו 2020 / כרך 11(3)

פרופ' אבי פרבולוצקי – אקולוג ומנתח מערכות

שחר בוקמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

תפיסת העולם של פרופ' אבי פרבולוצקי, חוקר בתחום משאבי טבע ואקולוגיה מעשית במִנהל המחקר החקלאי–מרכז וולקני, נגזרת בעיקר מהשטח. הוא מבכירי האקולוגים בישראל אבל אין לו מעבדה.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מגמות שינוי בהרכב הצומח העשבוני, ביצרנות המרעית ובאיכותה על בסיס ניסוי ארוך-טווח בגליל המזרחי

זלמן הנקין, מרסלו שטרנברג, אבי פרבולוצקי, חיים גורליק, יהודה יהודה, יאן לנדאו, גיא דוברת

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

לשינוי האקלים השפעה רבה על המערכות האקולוגיות היבשתיות השונות, ובפרט על הצומח בביומים שונים. שינויים אלה תועדו גם בחוות כרי דשא שבגליל המזרחי שמתבצע בה ניטור ארוך-טווח של מדדי צומח ואקלים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל

ג'ניה גוטמן, ערן אטינגר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מפת דרכים לקידום ולהרחבת ההטמעה של ממשקים תומכי סביבה – 'משארים טבעיים' ו'שולי שדות' – בחקלאות הישראלית

הילה גיל, עדי לוי, אורי רמון, גיא רותם, ירון זיו

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

המגמה לקידום ממשקים חקלאיים ידידותיים לסביבה הולכת וצוברת תאוצה בעולם, ומוכרת כתחום מתפתח – 'אגרו-אקולוגיה'. שימור, שיקום ושחזור של בתי גידול טבעיים או טבעיים למחצה הם הממשקים האגרו-אקולוגיים הנפוצים ביותר באירופה

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

היערכות חקלאות ישראל לשינוי האקלים

גדעון טופורוב, מרק פרל, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

לשינוי האקלים צפויות השלכות נרחבות עבור חקלאות ישראל, הכוללות שינויים בכמות ובאיכות של התוצרת החקלאית, עלייה בתצרוכת המים אל מול הירידה בזמינותם, התגברות תהליכי הגרעת קרקע, תנודות במועדי זריעה ושתילה, עלייה בהיקף ובעוצמה של פגעים ומזיקים בחקלאות הצומח ובמשקי החי, שינויים בזמינות ובמחיר של מזון לבעלי חיים ועוד.

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

השלכות התחממות האקלים על ההפצה והבקרה הביולוגית של מחלות צמחים – שינויים בקצבי ההתפתחות של נשאים

אור קיסר, אסף שדה

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

שינוי האקלים צפוי להשפיע במידה ניכרת על השירותים שמספקות לאדם מערכות חקלאיות, כמו ויסות מחלות ומזיקים, ועל יעילותם של ממשקי בקרה ביולוגית בחקלאות

גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

שיתוף פעולה עם חקלאים מסייע בשמירה על מושבות קינון של שַדמיות הנמצאות בסכנת הכחדה חמורה בישראל

יפעת ארצי, נדב הישראלי

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3) בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

בזכות שיתוף הפעולה המצוין עם החקלאים השלימו בשנים האחרונות בהצלחה מושבות הקינון בעמק החולה, בעמק המעיינות, בעמק יזרעאל ובדרום הגולן את מחזורי הרבייה, וגידלו דורות חדשים של שדמיות.

גיליון סתיו 2019 / כרך 10(3)

אימוץ גישה מערכתית לניתוח ממשקים סביבתיים של ייצור חלב בקר בישראל

שיר טריקי, מידד קיסינגר

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

מאמר זה מציג לראשונה תוצאות מחקר שבחן מגוון נקודות ממשק והשפעות סביבתיות, ישירות ועקיפות, של ייצור חלב בקר בישראל באמצעות שיטת ניתוח מחזור החיים (LCA)

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

זה הזמן לתכנן את משק המים באגן הכינרת

ד"ר יהושע שקדי

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2) לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

לירידה בשפע המים באגן הכינרת יש השלכות רחבות ביותר על טווח רחב של נושאים. אין החלטות פשוטות, משום שלהעדפת מגזר אחד על פני מגזר אחר יש משמעויות כבדות לתפקוד המערכות האקולוגיות והיבטים נוספים

גיליון קיץ 2019 / כרך 10(2)

מחסומים בלתי נראים – תגובת שרשרת התנהגותית לפעילות אדם מובילה לקיטוע בשטחים פתוחים

רועי מאור, הילה שמון, תמר דיין, דויד זלץ

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

במחקר זה הוצבו מצלמות מעקב ברחבי המסדרונות האקולוגים בין צפון הארץ למרכזה כדי לבחון כיצד פעילות מרחבית ועיתית של יונקים גדולים מושפעת מאופי שימוש הקרקע ומנוכחות האדם ברמות שונות של הפרעה – משטחים טבעיים ועד נוכחות אדם אינטנסיבית בקרבת יישובים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

הצגת תוצאות מחקר בדבר ההשפעות האנתרופוגניות על יכולת המעבר של יונקים שונים במרחב ברצף השטח הפתוח במרחב מחוז צפון

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

המועצות האזוריות ידאגו למסדרונות אקולוגיים המספקים שכבת הגנה לשטחים חקלאיים

רענן אמויאל

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

המסדרונות האקולוגיים נועדו למלא צרכים אקולוגיים; עם זאת, ברור כי רק באמצעות שימור החקלאות בשטחים הללו יוכלו המסדרונות להתקיים

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

המועצות האזוריות יכולות וצריכות להיות אחראיות לניהול המסדרונות האקולוגיים

עמיר ריטוב

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גם אם מסדרונות אקולוגיים אינם נמצאים בליבת העשייה של המועצות האזוריות, ועליהן להיעזר בגורמים מקצועיים לשמירה ולניהול של המסדרונות, עדיין האחריות היא של המועצות האזוריות

גיליון אביב 2019 / כרך 10(1) / מסדרונות אקולוגיים

תזונה מקיימת וביטחון תזונתי בחקלאות בישראל – נתונים כמותיים מגידולי הצומח

גדעון טופורוב, צפריר גרינהוט, ענת לוינגרט, חנן בזק, אורי צוק-בר, יעל קחל

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4) השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

השאלה המרכזית שעמדה בבסיס המחקר היא האם ניתן לספק את תצרוכת המזון המומלצת של ישראל מייצור צמחי מקומי ולאורך זמן. ייצור המזון המקומי בישראל חשוב הן בראייה של תזונה מקיימת ואספקת מזון מקומית הן בהיבט האסטרטגי

גיליון חורף 2018 / כרך 9(4)

יש להכריז על שמורת טבע בנהר הירדן הדרומי

שמוליק יידוב

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

החברה להגנת הטבע קוראת להכריז על מעמד של שמורה טבע מאושרת בצו אלוף בכל המרחב שבין גדר הגבול ממערב לנהר הירדן הדרומי במזרח, בין נחל בזק בצפון לשפך הירדן לים המלח בדרום

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

רימת זבוב ואצה כמקורות מזון חלופיים לתעשיית קמח הדגים

עדי ממן

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3) במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

במסגרת עבודת גמר במדעי החקלאות נבחנו מקורות חלבון ושומן חליפיים להזנת הקרפיון המצוי (Cyprinus carpio), דג סתגלן ונוח לגידול

גיליון סתיו 2018 / כרך 9(3)

חשיבות השימור של בקר מקומי מגזע בלדי לנוכח השיח הציבורי על צריכת בשר בקר

אריאל שבתאי

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1) השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

השיח הציבורי בעד ונגד ייצור מזון מן החי בכלל וגידול בקר בפרט הולך ומתפתח בשנים האחרונות. משיח זה נעדרת התייחסות לאפשרות של הפחתת המדרך הסביבתי של גידול בקר באמצעות טיפוח עדר מותאם יותר לאקלים ארצנו, כפי שיתואר כאן

גיליון אביב 2018 / כרך 9(1)

ניתוח עיתי של השינויים בשימושי קרקע באזור השובל העירוני-כפרי – אגן פולג כדוגמה

נפתלי גולדשלגר, מיכאל סופר

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

מטרת מחקר זה לבחון, לאמוד ולהסביר את התמורות לאורך זמן בשימושי הקרקע באגן נחל פולג במרכז הארץ, שמייצג את השובל העירוני-כפרי של מטרופולין תל-אביב שעובר לחצי פיתוח כבדים. המגמות, שאינן חדשות, נאמדו בעזרת ניתוח צילומי אוויר ודימותי לוויין בנקודות זמן שונות, והצביעו על עלייה של עד 300% בשטח הבנוי החל בשנות ה-70 ועד ימינו

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

יבוא גרעינים למספוא ולתעשייה כמקור לחדירת זרעים זרים ומזיקים לשדות חקלאיים ולשטחים טבעיים

אורית כהן, דורון בר-בורנשטיין, גלינה סידן, לאה מזור

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

במהלך שנת 2010 נערך סקר לבדיקת משלוחי גרעינים לתעשייה ולמספוא, המיובאים לארץ בתפזורת. במדגם הסקר נמצא כי כ-61% מהמשלוחים מכילים זרעים של צמחים מזיקים וזרים, וחלק מהם אף מכילים יותר ממין אחד.

גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

כיכר סדום – האתגר בקיום חקלאות בשטחי מלחה

כרמית איש שלום, איתי פרימן, אפי פרבר

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

כיכר סדום, בדרום ים המלח, היא מרחב ייחודי שקיים בו ממשק מאתגר בין מרחב חקלאי אינטנסיבי, אזורים רגישים מבחינה אקולוגית ומרחב תעשייתי סמוך. במרחב זה נמצאים מי התהום המליחים באופקים רדודים עד פני הקרקע

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

השפעות הפיתוח על שמירת הטבע במלחת סדום

יואב פרלמן

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

המלחות בישראל נמצאות בסכנת הכחדה. מאז קום המדינה, התפתחה מאוד החקלאות לאורך הבקע, ואזורים שמפלס מי התהום בהם גבוה, הועדפו לפיתוח חקלאי. בשל כך, כמעט כל המלחות לאורך הבקע נעלמו כליל או שנשארו מהן שרידים בלבד. לדוגמה, מלחות חצבה ואילת נעלמו לגמרי

גיליון אביב 2017 / כרך 8(1) / ים המלח

רב-שיח בנושא אספקת מזון בריא ללא הגדלת הפגיעה בסביבה

אוריאל בן חיים, יפית כהן, אורי אדלר, ליאור טורג'מן, רמי זיידנברג, ליאורה שאלתיאל הרפז, אבשלום (אבו) וילן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

החקלאות בישראל מצויה במשבר; חקלאים רבים מתקשים להתפרנס, חסרה זרימה של כוח אדם חדש לתחום וכן שינויי האקלים ומשק המים המורכב בישראל מהווים אתגרים משמעותיים. עם זאת, ייתכן שהצורך להזין את האוכלוסייה הגדלה תוך הסתמכות על מקורות עצמיים עשוי להיות הנקודה שממנה החקלאות הישראלית תצמח ותשגשג מחדש

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות ישראל בעידן החדש – אגרואקולוגיה

אוריאל בן חיים

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

האם לנוכח הצפי לגידול באוכלוסיית ישראל, תוכל החקלאות המקומית לספק לתושבי המדינה תזונה ים תיכונית בריאה בלי להגדיל את הפגיעה בסביבה? בהחלט כן! עם זאת, כדי להשיג מטרה זו נדרש שיתוף פעולה אמתי בין בעלי העניין – החקלאי, הצרכן והמדינאי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות מדייקת – הפתרון נמצא בפרטים הקטנים

יפית כהן

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

ביטחון תזונתי לאוכלוסיית ישראל בעתיד מצריך כמה דברים: ייצור חקלאי בכמות מספקת ובאיכות טובה, חקלאות אינטנסיבית אך בטוחה לסביבה, וחקלאות מקיימת שתבטיח זמינות רציפה של המשאבים לדורות הבאים. פתרון לדברים הללו, שנראים סותרים, יכול להימצא בחקלאות המדייקת

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

חקלאות אורגנית תוכל לספק מזון מבלי לפגוע בסביבה

אורי אדלר

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

חקלאות אורגנית מבטיחה מזון בריא וזמין תוך שמירה מֵרבית על בריאותם של הצרכנים, החקלאים, תושבי היישובים הסמוכים לשדות והסביבה החקלאית והעולמית

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

האם קרקעות ישראל מאפשרות ייצור מזון בהיקף הנדרש לאוכלוסייה הגדֵלה?

רמי זיידנברג

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

ייצור המזון הוא אחד מתפקידי הקרקע הקריטיים ביותר, כיוון שללא קרקע לא ניתן לקיים את אוכלוסיית העולם. האדם, שהצליח להגדיל את הייצור החקלאי בשיפור זנים, בטכניקה חקלאית חדשנית ובטיוב, תלוי גם כיום בגודל סופי של שטחי הקרקע הראויים לעיבוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

היקף החקלאות הדרוש להזנת אוכלוסיית ישראל בעתיד צפוי לפגוע במגוון הביולוגי? חקר המקרה של העגבנייה

ליאורה שאלתיאל הרפז

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

ניתן להעריך שבתנאי גידול מזון אינטנסיבי, עלייה בתפוקה לדונם על-ידי טכנולוגיה, הפחתת השימוש בחומרי הדברה ודשן, הפניית רוב המזון לשוק המקומי והקטנה משמעותית בפחת, ניתן יהיה לספק בעתיד תוצרת חקלאית טרייה ובריאה לכל אזרחי ישראל תוך צמצום הפגיעה במגוון הביולוגי

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

אבדן קרקע חקלאית – עידוד לשימור המשאב הציבורי באמצעות תמריצים

ג'ניה גוטמן, בני יעקבי, דני לסקה, רמי זיידנברג, גיל אשל

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

בשימור הקרקע יש תועלת חשובה לציבור בהבטחת אספקה של מזון טרי, בשימור משאב הביטחון תזונתי תלוי באופן ישיר בפוריות משאב הקרקע. שיטות עיבוד חקלאיות אינטנסיביות שמקובלות כיום בעולם, אחראיות מחד גיסא על ייצור רוב המזון שאנו צורכים, ומאידך גיסא טומנות בחובן סכנת פגיעה מתמשכת ורבת היקף במשאב הקרקעים, בשמירה על המגוון הביולוגי ועוד

גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת

השפעת פסולת נוזלית של בתי בד על אינטראקציות ספיחה של תרכובות אורגניות בקרקע

יונתן קרן, מיכאל בוריסובר, ארנון דג, נדז'דה בוחנובסקי, יצחק צפורי

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4) במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

במסגרת השיטה הנפוצה בישראל להפקת שמן זית, מתקבלים שני תוצרי לוואי לצד שמן הזית עצמו: גֶּפֶת מוצקה ופסולת נוזלית המכונה "עקר". כיום הטיפול הרווח בפסולת העקר הוא פיזור במטעים ובשטחים פתוחים. עם זאת, לפיזור עקר על גבי קרקעות עשויות להיות השלכות שונות על טיב הקרקע ועל תכונותיה

גיליון חורף 2015 / כרך 6(4)

רב-שיח על השפעות סביבתיות ובריאותיות של חקלאות אורגנית ותוצרתה

תמר ברמן, חיים רבינוביץ', גיא רילוב, דליק ווליניץ, חגית אולנובסקי

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

כיום נתפסת החקלאות האורגנית כחקלאות ידידותית לסביבה ולאדם. למעשה, מובן שלכל פעילות חקלאות יש השפעה על הסביבה, אך זו של החקלאות האורגנית נתפסת כבעלת השפעה פחותה משל החקלאות הקונבנציונלית. האומנם זה המצב?

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

בצלחת ובגוף – חשיפה לשאריות חומרי הדברה בירקות ובפֵרות

תמר ברמן

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

ההמלצה של משרד הבריאות היא להרבות באכילת מגוון פֵּרות וירקות – אורגניים או לא. התועלת הבריאותית מאכילתם גוברת בהרבה על הסיכון שעלול להיגרם מחשיפה לשאריות חומרי הדברה

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

טבעי זה לאו דווקא בריא – תלוי מה ומאיפה

חיים רבינוביץ'

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

חקלאות אורגנית מבוססת, בין השאר, על שימוש במגוון חומרי הדברה טבעיים. הבעיה היא שהיכרותו של המדע עם אותם החומרים היא חלקית ביותר

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

"בהתחלה יתעלמו ממך, אחר כך יצחקו ממך, אחר כך יילחמו בך, ובסוף תנצח"

גיא רילוב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

יש שתי מדינות קטנות בעולם שהסבו את כל ענף החקלאות בארצם לאורגני: בוטאן וליכטנשטיין. גם ישראל היא מדינה קטנה, שיכולה להציב לעצמה יעד דומה לעוד 20 שנה. לצעד כזה תהיה תועלת אדירה מהבחינה הכלכלית, הסביבתית והתדמיתית

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

חקלאות אורגנית כשמורת טבע

דליק ווליניץ

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1) החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

החקלאות הישראלית היא מובילה עולמית בשלושה תחומים: השקיה, הדברה וזרזי גידול כימיים. הגיע הזמן להחליף את שני האחרונים בפרקטיקות ידידותיות יותר לאדם ולסובב

גיליון אביב 2015 / כרך 6(1)

אתיקה, דיאטה וקיימות – המפגש בין צמחונות לאקולוגיה

דניאל מישורי

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4) מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

מאמר זה סוקר את ספרות המחקר בדיון על צמחונות וסביבה, ומשווה בין האתיקה הסביבתית לשיח זכויות בעלי החיים. במאמר נטען שהקונצנזוס המתגבש בין שיח הצמחונות מטעמי מוסר לבין אתיקה סביבתית תלוי בעובדות סביבתיות ובפרשנותן ועשוי להשתנות בעתיד

גיליון חורף 2014 / כרך 5(4)

שמיטה ישראלית – הזדמנות של פעם בשבע שנים

עינט קרמר

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

מצוות השמיטה העתיקה חייבה כל חקלאי בארץ ישראל לנטוש את שדהו אחת לשבע שנים, להפקיר את פֵּרותיו, לתת לאדמה מנוחה ולאפשר לכל אדם (ואף לבהמות) להיכנס לשדה וליטול חלק מברכת האדמה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

המדבור – בעיה מקומית וסיכונים עולמיים

אוריאל ספריאל

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2) המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

המונח "מדבור" אינו מתייחס לתהליך האקלימי הטבעי של יצירת מדבריות, אלא למצב מתמשך של יצרנות ביולוגית נמוכה מזו שהקרקע והאקלים מאפשרים, שנובע מפעילות אנושית. זה ביטוי קיצוני של תהליך שנקרא הגרעת הקרקע, שבו פוריות הקרקע פוחתת כאשר הקרקע נסחפת בעקבות פגיעה בתכסית הצומח שלה

גיליון קיץ 2014 / כרך 5(2)

חקלאות וסביבה – השפעת דבורים ממין בומבוס האדמה על אוכלוסיות הצמחים והדבורים בהרי יהודה

נעם בר-שי, אבי שמידע, גיא בלוך

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

בומבוס היא דבורה חברתית גדולה, ושכיחותה ותחום תפוצתה גדלו מאוד בשנים האחרונות. גידול זה בולט במיוחד על רקע "משבר ההאבקה העולמי״ – תהליך שמעמיד בסכנה את יציבותן של מערכות אקולוגיות עקב פגיעה במגוון המינים, ועלול גם לפגוע ביבול של גידולים חקלאיים

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

Vaccuming / עמק יזרעאל

גל וינשטיין

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4) הנוף חקלאי של עמק יזרעאל, מוצג באמצעות כ-1,000 פיסות של שטיחים משרדיים היוצרים מעין פאזל ססגוני של שדות מעובדים בגווני ירוק, צהוב וחום

הנוף חקלאי של עמק יזרעאל, מוצג באמצעות כ-1,000 פיסות של שטיחים משרדיים היוצרים מעין פאזל ססגוני של שדות מעובדים בגווני ירוק, צהוב וחום

גיליון חורף 2013 / כרך 4(4)

הפחתת שטפי חנקה למי תהום מתחת לפרדסים על סמך הדמיות דישון במודלים מכויָלים

רועי שפירא, דניאל קורצמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

חלק ניכר מהחנקן שמשמש לדישון בשטחים חקלאיים מחלחל כחנקה מתחת לבית השורשים עד לאקווה, והיא בין המזהמים המשמעותים ביותר במי תהום בארץ. במחקר נמצא כי רמת דישון מופחתת תוריד את הריכוז הממוצע במים שבנקבובי התווך הלא-רווי אל מתחת לתקן החנקה למי השתייה.

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השטחים הפתוחים הם בית גידול חלופי לעכבישים בין עונות גידול החיטה, ועל כן חשוב לשמר שטח מדברי טבעי מסביב לשדות חיטה בנגב הצפוני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

עיבודים בני-קיימא של כרמי זיתים בגליל המערבי –בחינת משתנים כלכליים, חברתיים ואקולוגיים

אמיר פרלברג, לירון אמדור, אורי ערד, אורי רמון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה במחקר נבחנו דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, השפעתם על המגוון הביולוגי והשיקולים המניעים את החקלאים לנקוט דפוסי עיבוד אלה, וכן כיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסים שיתרמו למגוון הביולוגי

במחקר נבחנו דפוסי העיבוד הנהוגים כיום בכרמי הזיתים בגליל המערבי ההררי, השפעתם על המגוון הביולוגי והשיקולים המניעים את החקלאים לנקוט דפוסי עיבוד אלה, וכן כיצד ניתן להשפיע על החקלאים לאמץ דפוסים שיתרמו למגוון הביולוגי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

האם שטחים חקלאיים מתאימים לקיום ברֵכות חורף?

ליאב שלם, אביטל גזית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים

צפיפות האוכלוסין והפיתוח המואץ בישראל מאיימים על המגוון הביולוגי. במחקר זה נבחנה האפשרות להקים ברכת חורף בשטחים חקלאיים כדי למשוך מגוון מינים וליצור בית גידול מתאים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

חשיבה מחודשת על מדיניות ההקצאה של משאבים לאומיים לחקלאות

יוסי ישי, גדליה גל, יונתן בשיא, הלל שובל, חגית הלמר, איתמר בן-דוד, עידו אביאני

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

הקצאה מחודשת של משאבים למגזר החקלאי צריכה ליצור מציאות שונה מזו המוכרת לנו: חקלאות העושה שימוש מושכל במשאבי טבע, כך שהיא מצמצמת את ניצולם כמו גם את השפעותיה השליליות על הסביבה; מגבירה את התועלת החיצונית החיובית הטמונה בעיבוד הקרקע; נותנת מענה לאיומים; מנצלת הזדמנויות טכנולוגיות וביו-טכנולוגיות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שיתוף פעולה בין חקלאות לשמירת טבע – ענף המִדגה כדוגמה

יורם יום-טוב, אבשלום (אבו) וילן, יוסי יעיש, יצחק סימון, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

אנו ניצבים בפני הזדמנות פז שבה הדייגים ואנשי שמירת הטבע צריכים להפסיק להתכתש, כדי לקדם יחדיו את נושא שימור ענף הדיג, שייצור בית גידול חלופי לעולם העופות ולטבע שהולך ונכחד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

פיתוח יישובים חקלאיים מול שימור ערכי טבע – פתרון קונפליקטים בצפון הערבה

עזרי אלון, יואב מורג

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

יש רצון להרחיב את הקצאת הקרקעות לחקלאות בצפון הערבה לשם חיזוק היישובים המתפרנסים מחקלאות, והדבר יצר ויכוח וקונפליקט בין רשות הטבע והגנים לבין משרד החקלאות

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימור משאבי טבע כבסיס למדיניות חקלאית

אורית סקוטלסקי, ערן פייטלסון

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

כדי לקיים ממשק בר-קיימא של השטחים החקלאיים ולתת מענה לאתגר החקלאות המודרנית, על משרד החקלאות ופיתוח הכפר להכין תכנית אב ארוכת טווח לחקלאות, שתגדיר יעדים לשימור משאבי טבע ומגוון ביולוגי באגנים חקלאיים. על התכנית להיבנות בזיקה לתכנון מחדש של השטחים החקלאיים, שיבחין בין המרחבים המיועדים לחקלאות תעשייתית לבין המרחבים המיועדים לחקלאות נופית-סביבתית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השפעת החקלאות הימית על השונות הגנטית של אוכלוסיות טבעיות – דגי דניס בים התיכון ובים סוף כמודל

מרינה פרילינג, יוני זוהר, דני גולני, ירון טיקוצ'ינסקי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

משבר הדיג העולמי מאיץ את פיתוח ענף החקלאות הימית, הכולל גידול נרחב של דגי דניס בים התיכון. עם זאת, החקלאות הימית מציבה איום אקולוגי אפשרי על אוכלוסיות הדניס הטבעיות, מאחר שבריחת דגים מהכלובים עלולה להביא לירידה בשונות הגנטית של אוכלוסיות הבר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

אבי פרבולוצקי, שחר בוקמן

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ברכת שרת החקלאות ופיתוח הכפר

אורית נוקד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

שמירה על המרחב הכפרי ופיתוח החקלאות אינם פעולה חד-פעמית של דור אחד, אלא תהליך מתמשך בעל משימות משתנות. הסוגיות השונות ממחישות עד כמה תחום החקלאות רלוונטי לכלל הציבור, ואף ייעשה רלוונטי עוד יותר בעתיד

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

מניסיונם של אחרים: איך לצמצם את המתח בין חקלאות ושימור מגוון ביולוגי

חיה ארז

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

החקלאות תלויה בשירותי מערכת אקולוגיים חיוניים, והמגוון הביולוגי תלוי בתמיכה של השטחים הפתוחים החקלאיים. לצד התלות קיים מתח מובנה בין שימור המגוון הביולוגי לבין הצורך בהתמרת שטחים טבעיים לשימוש חקלאי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

היערכות לניטור ההשפעות הסביבתיות של חוות לגידול דגים בים הפתוח מול חופי הים התיכון בישראל

גיל זיידנר, בלה גליל, נורית קרס, אריק דיאמנט

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

בשל רגישות הסביבה הימית להשפעות הסביבתיות הישירות והעקיפות של גידול תעשייתי בחוות כלובים יש להחיל על החוות את אמות המידה הנהוגות לגבי תעשיות מזהמות ולגבש תכנית ניטור ייעודית ארוכת טווח של אזור חוות הכלובים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

השימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות

יואב מוטרו, מוטי צ'רטר, דן אלון, שאול אביאל, קובי מירום, אורי פלג, סאמח דראושה, נועם וייס, אמיר עזר, עדן קן, שלמה קפואה, יוסי לשם

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

הדברה ביולוגית של מכרסמים בעזרת תנשמות ובזים היא שיטה שמשפרת את היבולים החקלאיים, מעצימה את רִווחי החקלאי ושומרת על הבריאות ועל איכות הסביבה של כולנו

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

שימוש בהדברה המשלבת כלים ביולוגיים, חקלאיים, פיזיקליים, גנטיים וכימיים, בדרך שממזערת נזקים כלכליים ובריאותיים ומקטינה את הסיכונים והנזק הסביבתי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

הרכבה ופעילותה של חברת העטלפים בגליל העליון במטעי תפוחים ובחורש טבעי

שחר רגב, ערן לוין, עמית דולב

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

מטעי התפוחים חשובים לשמירה על המגוון הביולוגי של עטלפי חרקים, בעוד שהעטלפים יכולים להיחשב סמנים ביולוגיים, וככאלה הם מצביעים על המטע כחלק בריא מהסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

בעשורים האחרונים גוברת המודעות לשירותי ההדברה הביולוגית שמספקים טורפים ופרזיטואידים בוויסות מזיקים בבתי גידול חקלאיים

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

המאמר דן בתרומת כתמים טבעיים - מערכות טבעיות מקוטעות בלב הסביבה החקלאית - לפיזור זוחלים ולהפצתם במרחב

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ניהול ושימור המשאבים שבבסיס הייצור החקלאי בישראל – מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר ופעילותו

יוסי ישי

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

לחקלאות ישראל תרומה אסטרטגית לקיומה של המדינה ולביטחון התזונתי, על כן משרד החקלאות מפעיל מאמצים רבים כדי להכווין את החקלאות הישראלית לחקלאות מקיימת, המשתמשת במשאבי הטבע והסביבה ביעילות מֵרבית

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

ריאות ירוקות – מניפסט לחקלאות המאה ה-21

גדליה גל, יונתן בשיא

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

קידום השימוש בשטחים חקלאיים כריאות ירוקות – שטחים פתוחים וירוקים הקולטים פחמן דו-חמצני ומייצרים חמצן, מנקים את האוויר ושומרים על הטבע והסביבה

גיליון אביב 2013 / כרך 4(1) / חקלאות, קיימות וסביבה

התפשטות החקלאות בחולות הנגב המערבי והשלכותיה האקולוגיות

ארנון בן-ישראל, אורי רמון, דותן רותם

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

להרחבת שטחי העיבוד החקלאי על חשבון השטחים הטבעיים יש השלכות אקולוגיות משמעותיות, ובמחקר זה נבחנת התופעה באזור חולות הנגב המערבי. העניין באזור נובע מההתנגשות שיש בו בין צרכים התיישבותיים/חקלאיים לערכיות אקולוגית-נופית גבוהה

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידול מיני אשל נבחרים בתנאי מדבר לשם ייצור ביומסה

ישראל אורן, צ'ינגיז אלקפרוב, תמר עילם, אביה זילברשטיין, עמרם אשל

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

אחד מהפתרונות שהוצעו כדי להתמודד עם ההשלכות הסביבתיות של שימוש בדלקי מחצבים היה לעבור לשימוש בביומסה צמחית. אשל הוא עץ שיכול להיות עמיד בתנאי מדבר ומים מליחים, והמחקר המתואר כאן בחן את התאמתם של מיני אשל נבחרים לגידול ביומסה לשם הפקת אנרגיה ואת ההשלכות הסביבתיות

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

שילוב של שיטות מחקר סוציולוגיות/אנתרופולוגיות להערכת שירותי המערכת האקולוגית – הערכה כלכלית, תרבותית ואקולוגית

גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

גידור כרמים בהרי יהודה – סימפטום למשקלם הנמוך של שיקולים אקולוגיים בחקלאות ובתכנון חקלאי

אלון רוטשילד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4) גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גידור הגורם לקיטוע שטח פתוח הוא חלק מהקונפליקט ההולך וגדל בישראל המצטופפת בין החקלאות לבין שמירת המגוון הביולוגי, הכולל עיבוד עד גדות הנחלים תוך שיבוש מאזן הסחף והנגר הטבעי, הרחבת החקלאות בשטחים מדבריים רגישים ועוד

גיליון חורף 2011 / כרך 2(4)