אקולוגיה וסביבה

3 בפברואר, 2013

שדה כותנה בעמק יזרעאל | צילום: שחר בוקמן


מאת

אבי פרבולוצקי
המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

מאת

אבי פרבולוצקי
המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי
שחר בוקמן
עורך אקולוגיה וסביבה

שלום רב לקוראי גיליון חקלאות, סביבה וקיימות,

החקלאות הייתה מאבני הבסיס בהקמת מדינת ישראל. הצורך לספק מזון לאוכלוסייה הולכת וגדלה בקצב מהיר, היה גורם מדרבן להתפתחות חקלאות מודרנית ויעילה. הרצון ליישב את הפריפריה עודד הקמת מאות יישובים שבסיס קיומם הראשוני היה הפעילות החקלאית. 

המהפכה הסביבתית שישראל עברה בשנות ה-90 של המאה ה-20, בעקבות מדינות מפותחות אחרות, הפנתה זרקור גם לפינות בעייתיות בחקלאות. זיהום מי תהום, שאריות חומרי הדברה ומטרדים אחרים הפכו לבעיות הדורשות טיפול. במקרים רבים אכן נמצאו הפתרונות הנכונים, אך במקרים אחרים אנו נמצאים עדיין בשלב זיהוי הבעיה, אפיונה ואיסוף מידע על אודותיה. 

באופן מסורתי היו השדות החקלאיים בבחינת שטחים חסרי ערך עבור האקולוגים ושומרי הטבע, כמעט כמו השטחים העירוניים (באופן דומה נהגו להתייחס גם ליער הנטוע). תפיסת עולם זו השתנתה משמעותית בעשור האחרון. אנשי הטבע הפנימו את העובדה ששטחי חקלאות שונים הם בית גידול, מקור מזון או אתר רבייה למכלול אורגניזמים שונים. השדות החקלאיים הם גם חלק בלתי נפרד מהמסדרונות האקולוגיים החיוניים לשמירת הטבע בארץ. תובנות אלה גרמו להפניית מאמץ רב למחקר ולתיעוד של יחסי הגומלין בין החקלאות לטבע. פעולתה של תכנית נקודת ח"ן בעשור האחרון עודדה פרויקטים מחקריים רבים בתחום זה (ממצאי הפרויקטים האחרונים שהושלמו במסגרת זו מתפרסמים במדור מיוחד בגיליון זה). ביטוי כמותי לעניין שאקולוגים ומדעני סביבה מגלים בזירה החקלאית בא לידי ביטוי בכנס האחרון של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. התחום שהכמות הגדולה ביותר של תקצירים להרצאות ולפוסטרים הוגשה אליו היה, במפתיע, תחום החקלאות והסביבה, וזאת בפער ניכר מתחומים אחרים. 

הגיליון שלפניכם פורס מגוון התייחסויות לתהליכים שהוצגו לעיל, המתרחשים בים, באוויר וביבשה. גיליון זה מורכב מתרומתם של עשרות כותבים שונים המייצגים קשת רחבה של התמחויות מקצועיות, וששייכותם המוסדית-ארגונית מגוונת למדי. עובדה זו מצביעה, לדעתנו, על שכבת עניין מקצועית רחבה העוסקת, לשמחתנו, בתחום זה, ורומזת על עתיד אופטימי.

כאמור, המלאכה טרם הושלמה. יחסי החקלאות-טבע-סביבה בישראל לא הגיעו למצב מיטבי. חלק מהמאמרים מאירים נקודות תורפה ומחלוקות ביחסים אלה, ומגדירים כיוונים עתידיים למחקר ולמעשה. כמו בתחומי חיים אחרים, גם את אזור המגע חקלאות-טבע-סביבה מעצבות תפיסות אידֵאולוגיות שלעתים נוגדות אחת את רעותה, והתייחסויות מנהליות-רגולטוריות שונות ולעתים סותרות. מספר מאמרים בגיליון זה מחדדים גישות אלה ומגדירים עבור הקורא את זירת הדיון, ואולי אף את קווי המתאר של השינוי העומד בפנינו. 

לאור המהפכה הסביבתית ותהליכים חברתיים אחרים, הגיעה העת לחשוב מחדש על מדיניות הקצאת המשאבים למגזר החקלאי, שכאמור – עוצבה ברובה בתקופת הקמת המדינה. אנו מזמינים אתכם לעיין ברב-השיח בנושא זה.

רבי אברהם אבן עזרא אמר "חוכמה גדולה היא עבודת האדמה", ואנחנו נוסיף – עיבוד הקרקע לצורך הצמחת מזון הוא מלאכה מרשימה ומלאת השראה, אך שגשוג בר-קיימא של המגזר החקלאי ושל מערכות אקולוגיות מצריך חוכמה גדולה אף יותר.

קריאה נעימה,

אבי פרבולוצקי ושחר בוקמן


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

פרבולוצקי א ובוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(1): 2.
העתק




מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      אבי פרבולוצקי
      המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה

      מאת

      אבי פרבולוצקי
      המחלקה למשאבי טבע, המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי
      שחר בוקמן
      עורך אקולוגיה וסביבה



      ציטוט מומלץ

      פרבולוצקי א ובוקמן ש. 2013. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 4(1): 2.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      תגובה למכתבה של הילה קרן בנושא השפעת חתולי הבית על חיות-הבר ועל שמירת טבע

      ענבל בריקנר בראון

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      קרן מציעה דרכים להגבלת הנזקים של חתולי-בית אך מתעלמת מכך שרוב החתולים בארץ אינם חתולי-בית אלא חתולי-רחוב. דווקא מתוך התפיסה ש”כל בעלי החיים שווים” היינו מצפים שעמותות למען זכויות בעלי החיים יישאו את דגל המאבק בתופעת ההאכלה של חתולי-רחוב, הגורמת באופן ישיר להתרבותם – וכתוצאה מכך להרג ולסבל של ציפורים, זוחלים ויונקים

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      תנודות בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות – האם עדות לשינוי באקלים?

      הדס סערוני, ברוך זיו, רואי פרגמנט, נעם חלפון, אבנר פורשפן, איזבלה אוסטינסקי-צדקי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      ישראל ממוקמת באזור גבול אקלימי, בין האקלים הים תיכוני והאקלים הצחיח למחצה. אזור זה ידוע כנתון לתנודות בין-שנתיות ותוך-עונתיות גבוהות בכמויות. מטרת מחקר זה היא לבחון תנודות ושינויים בגשמי הנגב בחמישים השנים האחרונות ולהעריך את תרומתן של המערכות הסינופטיות ושל התנודות הגדולות למגמות השינוי בגשמים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3) משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

      משוואה מוכרת במדעי הסביבה מתארת את ההשפעה האנושית על הסביבה כמכפלת שלושה גורמים: אוכלוסייה, טכנולוגיה ורמת חיים. ועדיין, יש חוסר נכונות בקרב אנשים ומוסדות רבים וטובים לבחון דרכים לשינוי תפיסות יסוד בדמוגרפיה

      גיליון סתיו 2017 / כרך 8(3)

      - מודעה -

      לראש העמוד