אקולוגיה וסביבה

3 בינואר, 2010

משתתף אפריקאי בוועידה מבקש גלגל הצלה: שינוי אקלים הורג | צילום: שגית פורת


שלום רב,
אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום, תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון הן בקרב מקבלי ההחלטות והן במסגרות אקדמיות ועסקיות.
בישראל, למרבה הצער, במשך שנים רבות, נושאים הכרוכים בשמירה על הסביבה נדחקו, מסדר היום הציבורי והפרטי. המשבר הסביבתי בארץ מתחיל בחוסר מודעות, נמשך בבעיית חינוך הציבור ומחריף נוכח צמצום תפקידו של המגזר הציבורי וליקויים בהתנהלותו  האופייניים לישראל. לעומת זאת, קיימות בארץ בעיות אקולוגיות וסביבתיות שיש להן השפעה ישירה על איכות חיינו. צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם, השחתה שלטונית והפרטה, הביאו לפיתוח מואץ ולראייה קצרת טווח של ניהול משאבי הטבע. כתוצאה מכך, שטחים פתוחים התמעטו, בתי גידול ייחודיים הוחרבו, מקורות מים זוהמו, בארות הומלחו. תקצר היריעה מלתאר את הנזק, שרובו בלתי הפיך.
כתב העת אקולוגיה וסביבה מיועד להיות אכסניה למחקרים מדעיים העוסקים בסוגיות אלו. מדע, מעצם טבעו, מבקש לנהל דיאלוג, וזוהי מטרתו העיקרית של כתב העת: להיות במה לדיאלוג שיתקיים בין  ציבור בעלי העניין: קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה, פעילים סביבתיים, אנשי עסקים ועובדי המגזר הציבורי.
הגיליון הראשון של אקולוגיה וסביבה עומד בסימן ועידת האקלים (COP-15) בקופנהגן, שהסתיימה לא מכבר. הוועידה, ששמה את משבר האקלים על סדר היום הבינלאומי, החלה בקול תרועה רמה והסתיימה ללא הסכם מחייב. מדינת ישראל עדיין מגששת את דרכה באשר לגיבוש מדיניות לאומית לנוכח שינויי האקלים. האם נוביל או נהיה מובלים? האם נשכיל להפוך את ההתמודדות עם משבר האקלים למנוע צמיחה ולהזדמנות כלכלית וחברתית? לעתיד פתרונים.
בגיליון שלפניכם שלשה מאמרים העוסקים בנושא שינויי האקלים. "מגמות אקלימיות בישראל 1970–2002: חם וצחיח יותר בפנים הארץ" של קאפלה וברוינס; מאמרם של קידר, קליאוט ופז: "שינויי אקלים ומשק המים בישראל – נקודת המבט של בעלי עניין מומחים" ו"השפעות שינוי האקלים הגלובלי על המערכות האקולוגיות הימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל" של רילוב וטרבס. כל אחד ממאמרים אלה עוסק בבעיית האקלים מזווית ראייה אחרת. גם הרב-שיח, המופיע בגיליון, והעוסק בניסיון ליישם מדיניות של אנרגיה מתחדשת בישראל בשל הצורך בהפחתת  גזי חממה, קשור לנושא זה..
עוד בגיליון, על נזקים אפשריים של השקיה במי קולחין, פניהם העתידיים של היערות בישראל, כיצד תופסים סטודנטים להוראה את המושג "סביבה" ומדוע אין צורך לייבש את הגינות.  
ברצוני להודות לכל מי שעשו במלאכה ואפשרו את הוצאת אקולוגיה וסביבה לאור. לאנשי הוועד המנהל ולחברי ועדת העורכים, שהקדישו מזמנם לעיצוב פניו של כתב העת, לכותבים, לצלמים ולכל מי שנתן ידו במלאכה.
אתם מוזמנים להיות שותפים לגיליונות הבאים בכתיבת מאמרים, מאמרי דעה וידיעות, בשליחת תצלומים ומכתבי קוראים.

קריאה מהנה,

ענת מדמוני


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

מדמוני ע. 2010. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 1(1): 3.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה




      ציטוט מומלץ

      מדמוני ע. 2010. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 1(1): 3.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      שימוש בחסרי חוליות גדולים כצייני איכות מים: ניטור מעיינות נחל פרת בשנים 2008–2009

      דינה פיימן, שי לוי, אבי ציפורי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      בשנים 2008–2009 נערך לראשונה במעיינות נחל פרת סקר ששילב ניטור פיזיקו-כימי עם ניטור הידרוביולוגי של חברת חסרי חוליות גדולים. תוצאות הסקר מספקות מידע מהימן על מצב בריאות הנחל תוך שימוש בכלים פשוטים יחסית. המשך הניטור המשולב ובניית מסד נתונים הידרוביולוגי יאפשרו הבנה מעמיקה יותר של השפעת תהליכים שונים על המערכת האקולוגית בנחל, תוך הבחנה בין תהליכים טבעיים, כמו שינויים בכמות המים, לתהליכים המונעים בידי אדם, כדוגמת זיהום, הסרת מזהמים והשפעות תיירות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      השפעת רצף של בצורות בצפון הנגב על תכונות הקרקע ועל תמותת הצומח

      אלי צעדי, יוני שיר, זאב רונן, עלי נג'ידאת

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      במערכות אקולוגיות מדבריות אירועי הגשם קובעים את קצב פירוק החומר האורגני ואת מחזורי הנוטריינטים. במחקר זה נבדקו ההשפעות והקשר בין הבצורות ותמותה נרחבת של מיני השיחים השולטים באזור על התכונות הכימיות של הקרקע, ובפרט השינויים במחזור החנקן

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      יואב יאיר, שחר בוקמן

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים, אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

      הגיליון שלפניכם מתאר אתגרים העומדים בפנינו בישראל לנוכח השינויים הממשמשים ובאים, ודרכי היערכות לקראתם. הגיליון מתמקד במגוון של תחומים, אך הוא אינו מתיימר לכסות את כלל התחומים שנדרשת עבורם היערכות מיוחדת.

      גיליון חורף 2019 / כרך 10(4) / היערכות למשבר האקלים

      - מודעה -

      לראש העמוד