אקולוגיה וסביבה

3 בינואר, 2010

משתתף אפריקאי בוועידה מבקש גלגל הצלה: שינוי אקלים הורג | צילום: שגית פורת


שלום רב,
אקולוגיה ואיכות סביבה הוא תחום דעת צעיר, אך תופס מקום גדל והולך בחיינו. כיום, תחום זה מתפתח כערך חברתי וכנושא ציבורי מרכזי בעולם, כחלק מהבנה גוברת בדבר חשיבותם של המשאבים העולמיים המשותפים. נושאים כמו התחממות כדור הארץ, אנרגיות מתחדשות, זיהום סביבתי או התפלת מים, זוכים כיום לעניין ציבורי ולסיקור תקשורתי, ועולים לדיון הן בקרב מקבלי ההחלטות והן במסגרות אקדמיות ועסקיות.
בישראל, למרבה הצער, במשך שנים רבות, נושאים הכרוכים בשמירה על הסביבה נדחקו, מסדר היום הציבורי והפרטי. המשבר הסביבתי בארץ מתחיל בחוסר מודעות, נמשך בבעיית חינוך הציבור ומחריף נוכח צמצום תפקידו של המגזר הציבורי וליקויים בהתנהלותו  האופייניים לישראל. לעומת זאת, קיימות בארץ בעיות אקולוגיות וסביבתיות שיש להן השפעה ישירה על איכות חיינו. צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם, השחתה שלטונית והפרטה, הביאו לפיתוח מואץ ולראייה קצרת טווח של ניהול משאבי הטבע. כתוצאה מכך, שטחים פתוחים התמעטו, בתי גידול ייחודיים הוחרבו, מקורות מים זוהמו, בארות הומלחו. תקצר היריעה מלתאר את הנזק, שרובו בלתי הפיך.
כתב העת אקולוגיה וסביבה מיועד להיות אכסניה למחקרים מדעיים העוסקים בסוגיות אלו. מדע, מעצם טבעו, מבקש לנהל דיאלוג, וזוהי מטרתו העיקרית של כתב העת: להיות במה לדיאלוג שיתקיים בין  ציבור בעלי העניין: קובעי מדיניות, אנשי אקדמיה, פעילים סביבתיים, אנשי עסקים ועובדי המגזר הציבורי.
הגיליון הראשון של אקולוגיה וסביבה עומד בסימן ועידת האקלים (COP-15) בקופנהגן, שהסתיימה לא מכבר. הוועידה, ששמה את משבר האקלים על סדר היום הבינלאומי, החלה בקול תרועה רמה והסתיימה ללא הסכם מחייב. מדינת ישראל עדיין מגששת את דרכה באשר לגיבוש מדיניות לאומית לנוכח שינויי האקלים. האם נוביל או נהיה מובלים? האם נשכיל להפוך את ההתמודדות עם משבר האקלים למנוע צמיחה ולהזדמנות כלכלית וחברתית? לעתיד פתרונים.
בגיליון שלפניכם שלשה מאמרים העוסקים בנושא שינויי האקלים. "מגמות אקלימיות בישראל 1970–2002: חם וצחיח יותר בפנים הארץ" של קאפלה וברוינס; מאמרם של קידר, קליאוט ופז: "שינויי אקלים ומשק המים בישראל – נקודת המבט של בעלי עניין מומחים" ו"השפעות שינוי האקלים הגלובלי על המערכות האקולוגיות הימיות: תמונת מצב עולמית והשלכות על הסביבה הימית בישראל" של רילוב וטרבס. כל אחד ממאמרים אלה עוסק בבעיית האקלים מזווית ראייה אחרת. גם הרב-שיח, המופיע בגיליון, והעוסק בניסיון ליישם מדיניות של אנרגיה מתחדשת בישראל בשל הצורך בהפחתת  גזי חממה, קשור לנושא זה..
עוד בגיליון, על נזקים אפשריים של השקיה במי קולחין, פניהם העתידיים של היערות בישראל, כיצד תופסים סטודנטים להוראה את המושג "סביבה" ומדוע אין צורך לייבש את הגינות.  
ברצוני להודות לכל מי שעשו במלאכה ואפשרו את הוצאת אקולוגיה וסביבה לאור. לאנשי הוועד המנהל ולחברי ועדת העורכים, שהקדישו מזמנם לעיצוב פניו של כתב העת, לכותבים, לצלמים ולכל מי שנתן ידו במלאכה.
אתם מוזמנים להיות שותפים לגיליונות הבאים בכתיבת מאמרים, מאמרי דעה וידיעות, בשליחת תצלומים ומכתבי קוראים.

קריאה מהנה,

ענת מדמוני


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

מדמוני ע. 2010. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 1(1): 3.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה




      ציטוט מומלץ

      מדמוני ע. 2010. דבר העורך. אקולוגיה וסביבה 1(1): 3.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      "אסון אקולוגי" בים המלח – האומנם?

      איתי גבריאלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

      בבואנו לדון בעתיד ים המלח במונחים סביבתיים, יש להתנתק מהנחת המוצא הנשמעת לעתים תכופות שלפיה כל פתרון עדיף על פני השארת המצב הנוכחי. עלינו להתייחס לכל אחד מהתרחישים העומדים על הפרק – הזרמת מים שפירים, הזרמת מי ים ו”עסקים כרגיל” – בראייה מערכתית, לשקול את מחירם הסביבתי, הנופי והאקולוגי, ולהבין שהבחירה היא בין הגרוע לגרוע יותר

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      התפשטות זיהום מאזור התעשייה רמת חובב בנחלי הסביבה – הערכת מצב על בסיס ממצאי הניטור בשנים 1998–2011

      אריאל כהן, ניסים קשת, יוסי הראל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      שפכים תעשייתיים, שמקורם באזור התעשייה הכימית רמת חובב, זרמו עד שנת 1990 באפיקי הנחלים סכר, באר שבע והבשור, לרבות במי התהום לאורך הנחלים. המועצה המקומית-תעשייתית רמת חובב פועלת מאז להפסקת הזרמת השפכים מאזור התעשייה במספר דרכים: מתקני טיפול בשפכים שהוקמו במפעלים, ניקוז מי תהום גבוהים ושאיבתם לברֵכות אידוי, ובניית מאגר לאיסוף הנגר מהמפעלים

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      שחר בוקמן

      גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3) הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

      הבחירה להיות מעורב ולהשפיע על קבלת החלטות באמצעות האפיק של השלטון המקומי הוכיחה את עצמה פעמים רבות כערוץ אפקטיבי לקידום מדיניות סביבתית

      גיליון סתיו 2013 / כרך 4(3)
      לראש העמוד