אקולוגיה וסביבה

המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

9 בדצמבר, 2017

מאת

מיכל גרין
היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

מאת

מיכל גרין
היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
ספרו של סת' סיגל. המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא. הוצאת סלע מאיר. 2016

חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פרסם שר המושבות הבריטי מלקולם מקדולנד את הספר הלבן האחרון. בספר הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על כוונתה להפסיק את העלייה היהודית לארץ, פרט למכסה "אחרונה" של 75,000 עולים יהודים במשך חמש שנים, וגם זאת בתנאי ש"כושר הקליטה הכלכלי של הארץ" יאפשר זאת. השלטון הבריטי גרס שמקורות המים הזמינים בארץ ישראל לא יאפשרו אכלוס של למעלה משני מיליון תושבים בארץ ישראל, ואי לכך יש להגביל דרסטית את היקף העלייה לארץ. בפועל, שימש הספר מנוע להנחת התשתית התפיסתית והמעשית לניהול המים בישראל. מפרסום הספר דרך כל שנות מלחמת העולם ועד הקמת המדינה, הכינה ההנהגה הציונית שורה של תוכניות שהראו שפוטנציאל משאבי המים בארץ גדול בהרבה מזה שהביאו בחשבון הכלכלנים הבריטים.

הדמות המרכזית בהובלת החשיבה היצירתית והתכנון בתחום המים בישראל היה שמחה בלאס, איש החזון והביצוע שפעל מתחילת שנות ה-30 ועד אמצע שנות ה-50. תקצר היריעה מלסקור את פועלו הרב – הוא היה האיש האחראי לגילוי המים בנגב, הוגה רעיון המוביל הארצי, ממקימי מקורות ותה"ל, מממציאי הטפטפות וממקימי חברת נטפים. הוא העלה את נושאי השימוש החוזר בקולחים להשקיה ואת נושא ההתפלה עוד הרבה לפני קום המדינה. למרות רשימת ההישגים המפוארת שלו, רבים וטובים, אפילו בקהילה הקרובה לנושא, אינם מכירים את שמו ואת קומץ המהנדסים, הממציאים והיזמים שיחד איתו אחראים לתכנון ולהקמה של משק המים בישראל. זו סיבה טובה לקרוא את המאבק על כל טיפה, סִפרו המרתק של סת' סיגל שהוא גם רב-מכר של ה"ניו יורק טיימס".

סת' סיגל הוא איש עסקים שמאחוריו שורה מפוארת של אקזיטים, חבר המועצה האמריקאית ליחסיים בין-לאומיים (CFR) וחבר הנהגת השדולה האמריקאית לתמיכה בישראל (AIPAC). במהלך קריירה ארוכה כיוצר הפיק סיגל סדרה זוכת פרסי אמי לרשת ,ABC כתב מחזה שהיה מועמד לשלושה פרסי טוני, והקים את אחת מחברות המיתוג התאגידי הגדולות בעולם. את המאבק על כל טיפה כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.


ציטוט מומלץ

גרין מ. 2017. המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל. אקולוגיה וסביבה 8(4): 97.
העתק



מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    - מודעה -

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מיכל גרין
      היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

      מאת

      מיכל גרין
      היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל


      ציטוט מומלץ

      גרין מ. 2017. המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל. אקולוגיה וסביבה 8(4): 97.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      ים המלח: הגישה הסביבתית-אזורית

      מיכל שגיב

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      שיקום ים המלח ומורד הירדן אפשרי, אך מצריך מעבר לניהול ביקושים מיטבי במגזר הביתי והחקלאי, ויישום מדיניות מים חדשנית שאינה מקובעת על החלטות עבר. זו מדיניות שאינה בהכרח קלה ליישום, אך הרציונל הכלכלי שמאחוריה ברור ומוכח, מדיניות שבה צמיחה כלכלית לא מצדיקה את הכחדת נכסי הטבע שלנו ואת כריתת הענף שכולנו יושבים עליו

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      נגב בר-קיימא – עם היישובים הבדואיים

      אורן יפתחאל

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      הכרה בכל היישובים הבדואיים אינה פתרון פופולרי בקרב פעילים וארגונים סביבתיים, אך תפיסה הוליסטית יותר של קיימות, המתחשבת במרקם החברתי, בזכויות ההיסטוריות ובערכם של קהילות ויישובים, תוביל בצורה מיטיבה לכינונה של חברה בת-קיימא בנגב, שתושבי האזור כולם ירוויחו ממנה, ואיתם גם הסביבה הטבעית

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מִחזור מקומי של מים – מים אפורים כמקרה פרטי

      אלי כהן

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      חוק מים אפורים תופס תאוצה ועבר כבר את אישור הממשלה. עמותות סביבתיות וירוקות פועלות לקדם חקיקה ומיזמים. נותר רק שמקבלי ההחלטות והפקידים המקצועיים ייקחו אחריות, ירפו את הסד הבירוקרטי הכובל אותם ואת המערכת, יבחנו בצורה אוהדת ומקצועית מיזמים וגישות שונים מהמקובל, ויבחנו את הגישות התכנוניות המקובלות מתוך ראייה הוליסטית הרואה את השינויים הסביבתיים הגלובליים המתרחשים ואת השלכותיהם העתידיות

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      - מודעה -

      לראש העמוד