אקולוגיה וסביבה

המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל

9 בדצמבר, 2017

מאת

מיכל גרין
היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

מאת

מיכל גרין
היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
ספרו של סת' סיגל. המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא. הוצאת סלע מאיר. 2016

חודשים ספורים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה פרסם שר המושבות הבריטי מלקולם מקדולנד את הספר הלבן האחרון. בספר הכריזה ממשלת המנדט הבריטי על כוונתה להפסיק את העלייה היהודית לארץ, פרט למכסה "אחרונה" של 75,000 עולים יהודים במשך חמש שנים, וגם זאת בתנאי ש"כושר הקליטה הכלכלי של הארץ" יאפשר זאת. השלטון הבריטי גרס שמקורות המים הזמינים בארץ ישראל לא יאפשרו אכלוס של למעלה משני מיליון תושבים בארץ ישראל, ואי לכך יש להגביל דרסטית את היקף העלייה לארץ. בפועל, שימש הספר מנוע להנחת התשתית התפיסתית והמעשית לניהול המים בישראל. מפרסום הספר דרך כל שנות מלחמת העולם ועד הקמת המדינה, הכינה ההנהגה הציונית שורה של תוכניות שהראו שפוטנציאל משאבי המים בארץ גדול בהרבה מזה שהביאו בחשבון הכלכלנים הבריטים.

הדמות המרכזית בהובלת החשיבה היצירתית והתכנון בתחום המים בישראל היה שמחה בלאס, איש החזון והביצוע שפעל מתחילת שנות ה-30 ועד אמצע שנות ה-50. תקצר היריעה מלסקור את פועלו הרב – הוא היה האיש האחראי לגילוי המים בנגב, הוגה רעיון המוביל הארצי, ממקימי מקורות ותה"ל, מממציאי הטפטפות וממקימי חברת נטפים. הוא העלה את נושאי השימוש החוזר בקולחים להשקיה ואת נושא ההתפלה עוד הרבה לפני קום המדינה. למרות רשימת ההישגים המפוארת שלו, רבים וטובים, אפילו בקהילה הקרובה לנושא, אינם מכירים את שמו ואת קומץ המהנדסים, הממציאים והיזמים שיחד איתו אחראים לתכנון ולהקמה של משק המים בישראל. זו סיבה טובה לקרוא את המאבק על כל טיפה, סִפרו המרתק של סת' סיגל שהוא גם רב-מכר של ה"ניו יורק טיימס".

סת' סיגל הוא איש עסקים שמאחוריו שורה מפוארת של אקזיטים, חבר המועצה האמריקאית ליחסיים בין-לאומיים (CFR) וחבר הנהגת השדולה האמריקאית לתמיכה בישראל (AIPAC). במהלך קריירה ארוכה כיוצר הפיק סיגל סדרה זוכת פרסי אמי לרשת ,ABC כתב מחזה שהיה מועמד לשלושה פרסי טוני, והקים את אחת מחברות המיתוג התאגידי הגדולות בעולם. את המאבק על כל טיפה כתב סיגל לנוכח מצבו המתדרדר של משק המים העולמי, ולאחר שהגיע למסקנה שהטכנולוגיות והפיתוחים הישראליים יכולים לתת מענה לאיום המחסור במים למיליארדי אנשים על פני כדור הארץ.


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


ציטוט מומלץ

גרין מ. 2017. המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל. אקולוגיה וסביבה 8(4): 97.
העתק




כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מחקרי סביבה אצלך בתיבה

    מחקרי סביבה אצלך בתיבה


      מאת

      מיכל גרין
      היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

      מאת

      מיכל גרין
      היחידה להנדסת הסביבה מים וחקלאות, הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל


      ציטוט מומלץ

      גרין מ. 2017. המלצת קריאה: המאבק על כל טיפה – כיצד הניסיון הישראלי מציל את העולם מצמא, מאת סת' סיגל. אקולוגיה וסביבה 8(4): 97.
      העתק

      תכנים נוספים שעשויים לעניין אותך

      עתידו של ים המלח לגווע ללא עזרת בני האדם

      נרי אראלי

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1) המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      המהפך המחשבתי שבני האנוש צריכים לעבור הוא בתחום ההכרה, והוא נוגע לעקרון יחסנו אל הטבע. ים המלח הגוסס הוא גוף מים, וכגוף יש לו זכויות טבעיות מעצם מהותו ימה ייחודית ובעלת הרכב מלחים מיוחד שאין דומה לה בכל ימות העולם. על מהות זו קיימת חובה מוסרית לאדם באשר הוא אדם, להגן – כחלק מההגנה על המגוון הדומם – ממש כפי שאנו מגוננים כיום על המגוון הביולוגי שעל פני כדור הארץ

      גיליון אביב 2011 / כרך 2(1)

      פיתוח בנגב ולא פיתוח הנגב – ההזדמנות הגלומה בהחלפת אות אחת

      גילי ברוך, אסף רז

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      פיתוח הנגב, בה"א הידיעה, מניח שהנגב הוא אובייקט לפיתוח מנקודת מבטם של אחרים, בעוד פיתוח בנגב, בבי"ת, הוא פיתוח מקומי

      גיליון אביב 2012 / כרך 3(1) / הנגב

      מדוע מעטות הן התובענות האזרחיות הסביבתיות בישראל?

      איריס האן, אסף פינק

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת מצב האכיפה הסביבתית האזרחית בישראל רחוק מלהשביע רצון, והוא אינו גורם משמעותי במאמצים לשיפור איכות הסביבה. כדי להשיג אכיפה סביבתית יעילה ומשפיעה יש צורך לבצע מספר תיקוני חקיקה משמעותיים

      מצב האכיפה הסביבתית האזרחית בישראל רחוק מלהשביע רצון, והוא אינו גורם משמעותי במאמצים לשיפור איכות הסביבה. כדי להשיג אכיפה סביבתית יעילה ומשפיעה יש צורך לבצע מספר תיקוני חקיקה משמעותיים

      גיליון קיץ 2016 / כרך 7(2) / תזונה מקיימת
      לראש העמוד