אקולוגיה וסביבה

מים, קרקע וחקלאות > ניקוז ורשויות ניקוז

חקלאות ומערכות אקולוגיות (73) מעיינות ונחלים (51) חקלאות בת-קיימא (46) שיקום נחלים (42) זיהום נחלים (35) הזרמת שפכים לנחלים ולים (23) היערכות משק המים לשינוי האקלים (21) התפלה (21) ניהול אגני היקוות (21) רעייה ומרעה (20) שימוש בחומרי הדברה (19) מקורות מים (18) ניקוז ורשויות ניקוז (15) שיטפונות (15) גידול בעלי חיים (13) שיקום קרקעות מזוהמות (13) סחיפת קרקעות (ארוזיה) (13) קולחים (12) ניהול ביקושי מים (11) זיהום קרקע מחקלאות (10) זיהום קרקע מתעשייה (8) טיהור מים (8) מי תהום (7) דישון (6) כרייה, חציבה ושיקום מחצבות (6) זיהום קרקע מדלקים (5) איכות מי השתייה (5) טיפול בשפכים (4) מים אפורים (3) הנדסה גנטית של גידולים (1) זיהום קרקע ממטמנות פסולת (1)

רשויות הניקוז והנחלים בראייה לאתגרים צופי פני עתיד

איתי פרימן

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

האצת קצב הבינוי בישראל ושינוי האקלים הם האתגרים המרכזיים של רשויות הניקוז והנחלים בבואן להגן מפני הצפות ושיטפונות ולשמור על נחלי הארץ

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

בחזרה לטבע – כיצד להפחית את סכנת ההצפות על-ידי שיקום וחיקוי של תפקודיו הטבעיים של הנחל

גיליון סתיו 2021 / כרך 12(3) / נחלי ישראל

כלים תכנוניים לצמצום שיטפונות ונזקיהם — ניהול משאב המים בתוכנית האסטרטגית לדיור ולניהול הנגר העירוני

תמר כפיר, מגי ברטן, ד"ר איריס ברנשטיין, רחלי קולסקי, שחר סולר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

מִנהל התכנון מוביל שני מהלכים עיקריים שנועדו להתמודד עם הסוגיה של מניעת הצפות: התמודדות עם שימור וניהול של מי הנגר במרחב העירוני והפתוח, וניהול ושימור של משאב המים בתוכנית האסטרטגית 2040.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

מוטי קפלן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]

קרא עוד… from כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

הסוגיה העומדת על שולחן הדיונים – התייחסות מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים – מקבלת משנה תוקף נוכח התרחישים העומדים לפנינו: תחזיות שינוי האקלים, שעל פיהן יגברו השכיחות והעוצמה של אירועי גשם, והמשך הבינוי בשטחים הפתוחים, המונע חידור לתת-הקרקע ולמי התהום. שילוב תרחישים אלה עשוי להביא לניתוב כמויות מים משמעותיות לנחלים, שאינם מסוגלים להעביר ספיקות כה […]

קרא עוד… from כיצד ערוכה מערכת התכנון בישראל לטיפול בנחלים

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הצפות חוזרות ונשנות ונחלים שהפכו תעלות בטון – לא גזרת גורל

ג'ניה גוטמן, ערן אטינגר

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

שיטפונות והצפות הם תופעות טבע. אי אפשר להימנע מהם כליל, אולם ניתן לצמצם מאוד את הנזקים שנגרמים מהם, שכן הם תוצאה של פעילות הפיתוח וההתיישבות האנושית, המתעקשת להתמקם סמוך לערוצי הנחלים ולפשטי ההצפה הטבעיים.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מרחבי השהיה – בלמי הזעזועים של הטבע

אבי אוזן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

נחלים הם בחינת הכרח בכל שימוש קרקע העולה על הדעת. עוצמתם ותדירות חזרתם של אירועי הצפה עקב שיטפונות ילכו ויגברו רק מעצם הגידול הטבעי בבינוי ובפיתוח, גם ללא שינוי משמעותי באקלים השורר. אם נאפשר לנחלים לנהוג על פי דרכם, הם יוכלו לספוג ולצמצם את הנזקים מהצפה ומשיטפונות ואת הפגיעות בנפש.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

הממשק בין רשויות ניקוז ונחלים לבין מערכת התכנון

דנה טבצ'ניק

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

לרשויות הניקוז יש תפקיד מרכזי בתכנון ובניהול של שטחים פתוחים, ראייה רחבה בניהול הנגר בכל אגן היקוות ויכולת תכנונית לניהול נגר נכון במעלה האגן ובמורדו.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

מיתון שיטפונות באמצעות הובלה לים או פתרונות במעלה – אגן נחל איילון כחקר מקרה

חמי שטורמן

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2) חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

חברת נתיבי איילון ועיריית תל-אביב–יפו מקדמות את פרויקט המובל לים. בפרויקט מוצע להסיט את מי האיילון ביציאה משטחי פארק אריאל שרון ומקווה ישראל באמצעות מנהרה שתוביל את המים דרך שכונות דרום-מערב תל-אביב למוצא חדש באזור מדרון יפו. כדי להבטיח מענה מיטבי ובראייה כוללת לפתרון הניקוז ועודף הנגר ישנה חשיבות יתרה לקידום תכנון וביצוע של הפתרונות להשהיה ולהחדרה של מי הנגר.

גיליון קיץ 2020 / כרך 11(2)

ניהול נגר עילי באזורים עירוניים – מפותחים ומתפתחים

ינאי עמיעז

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

המדינות שהטמיעו את עקרונות הקיימות בניהול הנגר העילי, בחרו בדרכים ובשיטות ההולמות את תנאי האקלים בתחומן ואת מנגנוני התכנון האופייניים להן. עם זאת, על אף השונות בתנאים, היסודות לניהול הנגר הם בעלי מכנה משותף אשר עיקריו מוצגים להלן

גיליון חורף 2017 / כרך 8(4) / ניהול משק המים

רשויות ניקוז מנהלות את נחלי ישראל – האם החתול יכול לשמור על השמנת?

אלון רוטשילד

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) המשרד להגנת הסביבה הסמיך בשנים האחרונות את רשויות הניקוז כרשויות נחל, ללא שינוי בהרכבן ובמטרותיהן. כך לא נפתר הקונפליקט המובנה בין חוק הניקוז והאינטרס החקלאי של מליאת הרשות, לבין ניהול סביבתי של הנחלים. את הנחלים יש לנהל כמשאב סביבה, תוך חקיקה להקמת גוף ייעודי לניהול נכסי הטבע, הנוף וכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות הובלת נגר, לרווחת הציבור

המשרד להגנת הסביבה הסמיך בשנים האחרונות את רשויות הניקוז כרשויות נחל, ללא שינוי בהרכבן ובמטרותיהן. כך לא נפתר הקונפליקט המובנה בין חוק הניקוז והאינטרס החקלאי של מליאת הרשות, לבין ניהול סביבתי של הנחלים. את הנחלים יש לנהל כמשאב סביבה, תוך חקיקה להקמת גוף ייעודי לניהול נכסי הטבע, הנוף וכלל שירותי המערכת האקולוגית, לרבות הובלת נגר, לרווחת הציבור

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

רשויות הניקוז דורשות סמכויות נוספות

זאב לנדאו

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) "עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות

"עקב אכילס" של המבנה הנוכחי הוא בכך, שרשויות הניקוז אחראיות להסדרת הניקוז בתחומן, אולם אין להן די סמכויות ואמצעים לבצע את תפקידן ביעילות. בכך צריכה להתרכז הרפורמה. כדי לשפר את יכולת ניהול נחלי ישראל, מן הראוי היה לתת לרשויות הניקוז מעמד וכלים שיאפשרו להן למלא את תפקידן ביעילות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)

התאמת סביבת הנחלים לשימוש האדם

אברי קדמון

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3) שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

שיקום נחל מחייב הבנה של הסיבות והגורמים להפרת מערכת הנחל, בניית תמונת מצב כוללת הרואה לא את הנחל בלבד אלא את כל מכלול האגן המשפיע עליו, ולאחר מכן התוויית תכנית פעולה לשיקום סביבת הנחל ולשחזורה. תכנית הפעולה מבוססת על שלושה קדקודים: ההיבט האקולוגי-סביבתי, ההיבט החברתי-אנושי, וההיבט הכלכלי-תחזוקתי. במאמר זה יש התמקדות בהיבטים של התאמת השיקום לצורכי האוכלוסייה המתגוררת לצד הנחל, הציבור המבקר בסביבת הנחל לצורכי פנאי ונופש והציבור המתפרנס בסביבת הנחל, בעיקר מחקלאות

גיליון סתיו 2010 / כרך 1(3)